שותף מתוך המהדורה 12/15/2017 Makor Rishon

תורת הנגלה

שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר  "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי  הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב

Picture

ברט לקספיזר (מימין): "בתוך שנתיים צמחנו  בגוגל מ-‭3,000 ‬  עובדים ל-‭15‬ אלף. זה היה מקום מדהים ללמוד בו ולפתח פרויקטים גדולים. כולם שם היו שותפים לתפיסת עולם שלפיה אםאתהעושהמשהו, הוא חייב להיות גדול ולהשפיע על מיליארדי אנשים. אם לא, שמישהו אחר ידאג לזה"

תורת הנגלה

Picture

טקסט מתקשר לטקסט אחר באותו נושא. מתוך האתר

Picture

מאה מתכנתים חרדים מתחרים על פיתוח אפליקציה ללימוד. ההאקתון החרדי הראשון

ל מי שעושה קניות ברשת מכיר את השיטה:

אתה מזמין זוג נעלי אוקספורד בצבע מסוים,

ופתאום צצות באתר או בתיבת הדוא"ל שלך

הודעות שמספרות לך ש"אנשים שאהבו את

מה שקנית, התעניינו גם במוצרים האלה". כך

מנסה אתר המכירות לדחוף פריט נוסף לעגלת הקניות של הגולש – וזה מצידו מתפתה לא פעם לפחות להעיף מבט ולראות אם אכן הצליחו לקלוע לטעמו. בדיוק  על מערכת התאמה כזו שוקדים גם אנשי אתר "סֶפַריָא", רק שבמקרה שלהם המטרה איננה להוציא עוד כמה דולרים מכיסו של המשתמש, אלא להעשיר אותו בידע מהמקורות היהודיים חינם אין כסף.

"למדנו את מערכת ההמלצות של אמזון כדי לנסות  ולהתאים את הטכנולוגיה הזאת לספריא", מספר לנו ברט  לקספיזר, ראש צוות טכנולוגי באתר ומייסד־שותף, שהגיע  לביקור בישראל. "הרעיון הוא שאנשים שלמדו טקסט מסוים יקבלו המלצה לטקסט המתקשר לאותו נושא, או נכתב בידי אותו מחבר. ההצעות יהיו מבוססות על העדפות הגולשים, כך שהמערכת כל הזמן תשפר ותדייק את  עצמה".

לקספיזר מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון  קשרים מוכרים בין הטקסטים".

ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים  בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את  ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים  אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.

"בעינינו, הכלי שמחזיק את התורה משתנה עם הזמן",  אומר לקספיזר. "התורה היא לא אוסף של ספרים, אלא שיחה אחת גדולה. התרשים מראה לנו ויזואלית את השיח הזה בדמות לינקים בין תקופות ויבשות שונות. אבל ספריא לא רק מאפשר להראות את התורה כשיח, אלא גם מוכיח  שיש לנו קול ומקום בשיח הזה. אפשר ללמוד עם החיד"א  (הרב חיים יוסף דוד אזולאי) ועם 'העמק דבר' (פירושו של  הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), וגם עם הרמב"ם והרמב"ן  באותו המקום".

הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו  והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם –  אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת  של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה  הממוצע".

שיעור בצעקות

סטריאוטיפית, ברט לקספיזר (‭35‬) נראה כמו חנון  מחשבים מעמק הסיליקון, והוא אכן כזה: כבר שנים הוא פועל בעולם ההיי־טק, ובין השאר עבד בגוגל כמנהל מוצר בכיר. מה למהנדס מחשבים מצמרת התעשייה ולפיתוח טכנולוגיות חדשות ללימוד תורה ויהדות? את התשובה צריך לחפש כנראה בהיסטוריה האישית שלו.

לקספיזר, במקור מדנוור שבקולורדו, גדל במה שהוא  מכנה "בית יהודי שלא משויך לאף זרם יהודי". משפחתו הייתה מגיעה כמה פעמים בשנה למרכז של מעין קהילה  קונסרבטיבית־שוויונית, שבראשה לא עומד רב. "היו בקהילה שלנו מורים ליהדות שהיו מעולים בהוראת טקסטים. הם לימדו אותנו בסופי שבוע את פרקי אבות  ואגדות מהתלמוד", מספר לקספיזר.

לקראת בר המצווה הוא התחיל להתעניין יותר בנושאים יהודיים, והצטרף למחנה קיץ שקיימה בישראל  תנועת הנוער האורתודוקסית ‭ .NCSY‬ בתוכנית הזו,  הנקראת "כולל", הנערים לומדים בבית מדרש ומטיילים  בארץ. "זו הייתה הפעם הראשונה שנמצאתי בתוך אווירה  אורתודוקסית, והחוויה הייתה מעניינת מאוד. נהניתי  מלימוד הגמרא, אבל גם הרגשתי קצת תלוש מהסביבה. הבנתי שאני צריך להיות יותר אורתודוקסי כדי להיות יותר  רציני בלימודי הטקסטים של היהדות".

כשחזר לביתו בדנוור החליט לשמור שבת. לישראל  הוא הגיע שוב בגיל ‭ ,17‬ בתום לימודי התיכון; כתלמיד מצטיין הוא סיים אותם שנה אחת לפני חבריו. הפעם ביקר  כאן במסגרת תוכנית "עמיתי ברונפמן", שמטרתה לגדל את המנהיגים הבאים של ישראל ושל הקהילות היהודיות  בעולם. כך פגש את ג'ושוע פויר - לימים עיתונאי, סופר  ושותף למיזם ספריא. "נשארתי בארץ עוד כחצי שנה אחרי  התוכנית, ולמדתי בישיבה בבת־עין", מספר  לקספיזר. "זה היה מקום קסום ורוחני, אבל גם

מסובך מאוד. העניין הוא שהבנתי שאני לא

רואה עצמי כדתי, אדם שחי חיים אורתודוקסיים. יחד עם זאת, בישראל למדתי על היהדות החילונית שלא  הכרתי קודם לכן. הבנתי שאפשר להיות לא דתי, אבל עם  זהות יהודית חזקה. זה עיצב אותי כיהודי".

לקספיזר חזר לארה"ב, וכמצופה מצעיר בעל רקע כשלו  נרשם לאוניברסיטה יוקרתית. הוא למד מדעי המחשב,  פיזיקה, פילוסופיה ולוגיסטיקה בסטנפורד, ולאחר מכן החל  לעבוד באימפריית האינטרנט גוגל. "אלה היו שנות הגדילה המשמעותית ביותר של החברה. בתוך שנתיים צמחנו  מ־‭3,000‬ עובדים ל־‭15‬ אלף. זה היה מטורף. בתוך כלום זמן הפכתי לעובד ותיק ובכיר. זה היה מקום מדהים ללמוד בו  ולפתח פרויקטים אמביציוניים. למעט הצוות של ספריא, זה היה הצוות הכי חכם שעבדתי איתו בחיי המקצועיים. כולם שם היו שותפים לתפיסת עולם שאומרת שאם אתה  עושה משהו, הוא חייב להיות גדול, להשפיע על מיליארדי  אנשים. אם לא, שמישהו אחר ידאג לזה".

לקספיזר הופקד על פיתוח ארכיון "גוגל חדשות".  לדבריו, זה היה פרויקט שנוצר בכלל בלי שהתכוונו לכך: "המטרה הראשונית הייתה לסגור עסקאות עם אתרי חדשות גדולים שיש להם חומת תשלום, כדי שלגוגל תהיה  גישה לחומרים שלהם ויהיה אפשר ליצור אינדקס". בין השאר הוא עבד מול הניו־יורק טיימס, הוושינגטון פוסט  והוול־סטריט ג'ורנל. "רק אחרי שהיו לנו קטלוגים של  כ־‭300‬ מיליון מסמכים, הבנו שלרוב החומרים כאן יש ערך  היסטורי. למרות שלא היו חלק מהפיתוח של 'גוגל חדשות',  הם הושקו יחד כמוצר משלים".

Picture

"הבין מיד את המהלך והיה שני צעדים לפנינו". הרב שטיינזלץ

פרויקט אחר הביא את לקספיזר לישיבות שבהן  השתתף גם לארי פייג', ממייסדי גוגל. "היה מדהים לראות איך מתקבלות החלטות בסדר גודל ענק, עם השלכות  בינלאומיות. עניין אותי גם לראות כיצד ואיך פייג' יצעק על מישהו כשצריך להסביר לו שהוא סטה מהמסלול ויש  לחשב מסלול מחדש".

יכולת להיות היום בכיר באחת החברות החשובות  והנחשקות בעולם. למה עזבת?

"באותה תקופה התאים לי לעבוד בחברה גדולה  ולרכוש ניסיון, אך ככל שגוגל התרחבה, שמתי לב שאני בעיקר עוסק בפוליטיקות פנים־משרדיות ופחות בבניית  מוצרים חדשים. כמנהל מוצר בכיר גם לא יצא לי 'ללכלך  את הידיים' ולעשות את העבודה האמיתית, שזה הדבר שהכי מרגש אותי. מטבעי אני מעדיף סביבות מצומצמות  יותר".

למרות הפיתויים הכלכליים והמקצועיים הוא עזב את גוגל, יצא לטייל בעולם ואף קפץ שוב לתקופה בישיבה בבת־עין. אחר כך חזר לסן־פרנסיסקו והחל  לעבוד כפרילנסר עם סטארט־אפים. "השבוע שלי  התחלק לשניים: תכנות לחברות ועמותות, ויצירת פסיפסים מזכוכיות צבעוניות. היו לי חיים מקסימים  ולו"ז גמיש. באותה תקופה יצא שדיברתי שוב עם ג'וש  פויר, אחרי שנים שלא היינו ממש בקשר. שוחחנו על כל מה שחסר באינטרנט מבחינת לימודי היהדות. מה שהיה ברשת היה ברובו חומר בסיסי ביותר. המצב של טקסטים יהודיים, במיוחד באנגלית, היה אפילו מביש.  כך התחלנו לבנות יחד את ספריא".

שיח פילוסופים

פויר, שותפו לדרך, הוא בן למשפחה יהודית־אמריקנית מוכרת: אחיו הבכור פרנקלין פויר היה בעבר העורך של  ה"ניו־ריפבליק", ואח נוסף הוא הסופר ג'ונתן ספרן־פויר,  מחברם של רבי־מכר רבים. ג'ושוע פויר עצמו כתב את  הספר ‭ ") Moonwalking With Einstein‬הליכת ירח  עם אינשטיין"), ששהה ברשימת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס במשך שמונה שבועות ברציפות, ואף הגיע למקום השלישי המכובד. אולפני קולומביה כבר רכשו את הזכויות  להפקת תסריט על בסיס ספרו. "הפרויקט שלנו התחיל  משיחת טלפון", מספר לקספיזר. "ג'וש תהה באוזניי כיצד ייראה בית המדרש בעידן האייפד. התברר ששנינו חשבנו על כך שצריך להקים אתר של טקסטים יהודיים, אבל כל  אחד הסתכל מהזווית שלו. ג'וש היה יותר בקטע של התוכן,  אני באתי מהצד של הטכנולוגיה. שנינו התלהבנו, אמרנו  שצריך לעשות משהו עם זה, ואז כמובן לא קרה כלום".

הרעיון התיאורטי החל לעבור לפסים מעשיים לאחר  שהשניים שמעו על הקרן הפילנתרופית ‭ The Jewish ‬ ‭ ,New Media Innovation Fund‬ שמעוניינת להשקיע בסטארט־אפים בעלי ערך יהודי. הם החליטו לכתוב הצעה ולנסות ולקבל תמיכה כלכלית לפיתוח הגרסה הראשונית.  "הגשנו את ההצעה, ושלחנו אותה גם לכל מיני אנשים וגופים אחרים מעולם הפילנתרופיה שהיינו איתם בקשר. בזמן הכתיבה כבר הבנתי שזו לא בדיוק הדרך לתאר את  המיזם; צריך לראות ולחוות אותו כדי להבין. רוב התגובות  היו סקפטיות – אמרו שזה גדול מדי, ושאם זה היה אפשרי, זה כבר היה קורה. התגובות האלה דווקא עודדו אותי לבנות  את האתר כדי להוכיח לכולם שהם שטעו".

הקרן דחתה את הצעתם. "אני תוהה איך זה היה נראה אילו קיבלנו את המלגה שלה. בסופו של דבר אני שמח שלא זכינו בה. הדחייה גרמה לי להבין שאני לא רוצה לשלם למהנדס שיבנה אתר לפי החזון שלנו; אני מעוניין לעשות זאת בעצמי. הבנתי שאם אני רוצה שאנשים  יתלהבו מהתוצאה, הם צריכים לראות את מה שג'וש ואני  חולמים עליו. יצרתי דמו והעלינו אותו על אייפד. זה היה  בעיקר עם הטקסט של בראשית פרק א', אבל מי שהראינו  להם את הפרויקט לא ידעו זאת. ברגע שהצגנו את המוצר,  הטון התחיל להשתנות. במקום להגיד 'זה לא אפשרי'  התחילו לשאול 'איך גורמים לזה לקרות'".

לא התקשיתם לממן בעצמכם פרויקט כזה?

"כפרילנסר היה לי זמן לבנות אותו, אבל במשך  שנתיים פעלנו ללא משאבים. גייסנו אנשים, בעיקר אנשי חינוך, שיתנו לנו תגובות ויסבירו לנו מה צריך כדי לגרום  לזה להיות טוב יותר. טסתי להרבה פגישות בניו־יורק, ולשמחתנו היו מספיק אנשים שהתרגשו מהמוצר ורצו להשקיע בו. בהתחלה ההתרגשות לא הייתה אצל בעלי הממון אלא בעיקר אצל רבנים ומחנכים, אבל בהמשך גם  זה השתנה".

מה אמרו לכם המחנכים? איזה מוצר הם רצו לראות?

"אחת התגובות הכי נפוצות הייתה 'אני רוצה אפשרות  לבניית דפי מקורות בצורה נגישה וקלה'. הסבירו לי גם שכאשר עובדים בתוכנת וורד ומנסים לבנות דף כזה, יש בעיה טכנית עם שילוב של עברית ואנגלית באותו סעיף.  גם פעולת 'העתק־הדבק' ממקורות שונים הייתה מסורבלת.  אז יצרנו כלי מיוחד, 'בונה דפי מקורות' שמאפשר לשלב  טקסטים בעברית ובאנגלית ואפילו ניו־מדיה, סרטונים,  קטעי אודיו ופוסטים מרשתות חברתיות".

יש טקסטים שעוסקים ביהדות אבל לא ייכנסו לספריא, כדי לא לעורר מחלוקות?

"אנחנו רוצים להיות הבית של כל דבר שהוא  פרשנות על התנ"ך והגמרא. הברית החדשה

Picture

מיזם שמתחיל בשיחת טלפון על עתיד בית המדרש בעידן האייפד. לקספיזר ופויר באירוע קידום לספריא

צילום: ‭ Dave Robbins photography ‬

"תוך כדי כתיבת ההצעה, כבר הבנתי שזו לא הדרך לתאר את המיזם שחשבנו עליו; צריך לראות ולחוות אותו כדי להבין. רוב התגובות היו סקפטיות - אמרו שזה גדול מדי, ושאם זה היה אפשרי, זה כבר היה קורה. התגובות האלה דווקא עודדו אותי לבנות את האתר כדי להוכיח לכולם שהם טעו"
תורת הנגלה

כמובן לא תיכנס, אבל אני לא מתבייש להגיד

שיש קטגוריה של ספרים חיצוניים, כמו ספר המקבים. בסופו של דבר הפרויקט הזה מרכז בעיקר ספרות קלאסית. הדבר היחיד שעורר תגובות שליליות היו טקסטים  של שמואל דוד לוצאטו, שהתעסק מעט בביקורת המקרא".

כיום מעסיק ספריא ‭ 17‬ עובדים במשרה מלאה. המרכז הגדול ביותר של החברה שוכן בירושלים, ושאר הפעילות  נעשית מארה"ב. פויר הוא היו"ר, ובמועצת המנהלים יושבים אנשי עסקים מוכרים. אחד מחברי הוועד המנהל  הוא ג'ושוע קושנר, אחיו של ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של  נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "ג'ושוע גם אירח את אירוע  גיוס התרומות הראשון שלנו בניו־יורק בשנת ‭ ,"2013‬ מספר  לקספיזר. "הוא נדיב מאוד ביצירת חיבורים וקשרים עבורנו,  ומייעץ לנו בכל הנוגע לאסטרטגיה של החברה". בשמות הבולטים נמנה גם רענן אגוס, מנהל קרנות הגידור בבנק ההשקעות גולדמן־זקס.

אחת המשימות העיקריות של אנשי ספריא היא לשאת ולתת עם הוצאות שימכרו הרשאות לשימוש בטקסטים. מפתיע לגלות שהם הצליחו לכלול בפרויקט שלהם את  "ש"ס שטיינזלץ" - הטקסט התלמודי והפירוש העכשווי בעברית ובאנגלית. כרכי התלמוד עם פרשנות הרב שטיינזלץ נמכרים בחנויות הספרים במחירים גבוהים, וכאן  לראשונה הם מוגשים לכל דורש ללא עלות. "זה שהצלחנו  לשכנע את הוצאת 'קורן' ואת נציגיו של הרב שהחומרים האלה יהיו חינמיים ונגישים לכל אחד בסלולר או במחשב, ואפילו אפשר יהיה להעתיק מהם קטעים לדפי מקורות - זו  אחת התרומות הגדולות ביותר שלנו לעולם. תבין, גם אם אתה מפתח עכשיו אפליקציה שלא קשורה אלינו בכלל, ורוצה להשתמש בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ, אין  לך כל בעיה משפטית לעשות זאת".

למה הם הסכימו? הרי זה מקור ההכנסה שלהם.

"הם השקיעו הרבה מאוד כסף לאורך השנים כדי להוציא יצירה תורנית ברמה גבוהה, והם גם מוכרים הרבה מאוד ספרים. העניין הוא שאנחנו מעודדים תרבות צריכה חינם. אנחנו מסבירים למשקיעים את החשיבות ארוכת הטווח לחינוך היהודי, וכך אנחנו מגייסים כסף ומשלמים בנדיבות על החומרים. רוב העבודה היא משא ומתן עם  המו"לים. סביב ש"ס שטיינזלץ זה באמת לקח הרבה מאוד  זמן".

בהתחלה בטח העיפו אתכם מכל המדרגות.

"דווקא לא, כי את הקשר הראשוני יצרנו עם הרב שטיינזלץ עצמו. נפגשנו ושוחחנו איתו במשך שעתיים  על ספריא. אין ספק שהוא גאון. לרוב האנשים אנחנו צריכים להסביר את המהלך ואת הקונספט, והוא הבין מיד ואפילו היה שני צעדים לפנינו. הרב אמר לנו שהוא רוצה שתהיה פלטפורמה כזו לא רק לטקסטים יהודיים אלא גם לפילוסופיה, שיוכל לראות היכן פילוסוף אחד מצטט את  האחר. טרם עשינו זאת, אבל אולי זה יגיע בהמשך, כמעין  'ספין אוף' של ספריא.

"מכל מקום, הרב שטיינזלץ התלהב מאוד מהרעיון שלנו, ואמר שההמשך תלוי באנשים שאחראים על הכספים אצלו. כשנפגשנו איתם הם הסבירו לנו שהם השקיעו הרבה  כסף, ולכן נצטרך לשלם הרבה. לקח זמן להגיע לאמצע.  הרב עצמו רצה בכך, ולכן זה קרה. הרי הרעיון שלו הוא  לפתוח את המסורת לכולם, שיותר אנשים ילמדו תלמוד".

המודל שלכם מנוגד לכאורה להיגיון: אתם לא רוכשים  מהמו"לים ומהמחברים את הזכויות לטקסטים, אלא מציעים להם תשלום תמורת אישור לשחרר את הטקסט  לכל דורש ברחבי העולם. זה לא מרתיע אותם?

"בעלי הזכויות יכולים עדיין למכור את הספרים שלהם, אך לנו ולכל גורם אחר תהיה אפשרות להשתמש בטקסטים האלה ברשת. מוציאים לאור תמיד נלחצים מכך שאם הם יעלו את החומרים לרשת – הם לא יוכלו למכור יותר ספרים וייגרם להם נזק כלכלי. אני  מאמין שזה לא נכון, ושהמכירות יכולות אפילו לעלות. תראה מה יוטיוב עשה לאמנים שהשכילו להשתמש בו  ולהנגיש את המוזיקה שלהם. במקרה שלנו, היו למשל בתי ספר שדיברו איתנו על השימוש בספריא באמצעות אייפדים כמוצר משלים לספרי הלימוד. ואם הם ילמדו תלמוד בעזרת ספריא, למה שהתלמידים לא ישתמשו בספר של הרב שטיינזלץ? הרי זה יתחבר בצורה הכי  טובה לטקסטים שאצלנו".

חכמי ספרד מגיעים לרשת

מלבד האתר יש לספריא גם אפליקציות לאייפון  ולאנדרואיד. בהתאם לרוח השיתופית והחינמית, המיזם  מבוסס על "קוד פתוח", וכל מתכנת יכול לעשות בו  שימוש. לפני שבועות אחדים קיימו ספריא, פייסבוק ישראל  וקבוצת "קמא טק" (קואליציית חברות היי־טק הפועלת  לשילוב חרדים בענף) את מה שכונה "ההאקאתון החרדי  הראשון בעולם": כמאה מתכנתים חרדים - גברים ונשים - התחרו ביניהם בפיתוח אפליקציות ללימוד על בסיס הקוד הזה. חבר השופטים כלל בין השאר את העיתונאית סיון  רהב־מאיר ואת מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר־תאני. גם לקספיזר השתתף באירוע.

אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו  ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת ‭ 1963 ‬ במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד  לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה  שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית  (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.

אז בעצם תהפכו את פרויקט השו"ת למיותר?

"אני מקווה שנוכל לעבוד ביחד. אנחנו נמצאים בשיח איתם כבר כמה שנים כדי לראות איך זה יכול לקרות. התפקיד שלנו הוא לעודד פתיחות סביב תוכן, והיינו שמחים מאוד אם אף אחד לא היה לוקח כסף על הנגשת  טקסט יהודי. אם נצליח לשנות בזה משהו - הצלחנו  במשימתנו. היום פרויקט השו"ת לא פתוח לכולם, מנוע החיפוש לא יכול להגיע לטקסטים שבו, ובטח אי אפשר להשתמש בתכנים שלהם לצורך פרויקטים אחרים. בשבילי  ובשביל ג'וש הוא לא היה רלוונטי גם בגלל בעיית השפה. אי אפשר להתעלם מכך שיש להם יותר תוכן מאשר לנו, אבל אצלם יש גם סוגים שונים של רישיונות, ולא כל הטקסטים שייכים להם משפטית.

"פנינו לאנשים שם בתחילת הדרך, והם לא רצו לשתף  איתנו פעולה. מאוד הצטערנו על זה. מאז הקשר השתפר. צריך לזכור שהם בעניינים כבר עשרות שנים, אפילו זכו בפרס ישראל, ואחרי שהשקיעו כל כך הרבה זמן וכסף הם מהססים להיפתח ולהיות נגישים לכולם. אני יכול גם להבין את החשש שלהם מהעבודה איתנו, מכיוון שאנחנו  חדשים בתחום ולא מנוסים כמוהם".

למרות החיכוך בין הצדדים, לקספיזר מסיר את הכובע  בפני אנשי פרויקט השו"ת: "הם המציאו את הרעיון של מאגר מידע ייחודי לטקסטים יהודיים; אנחנו רק באנו ופיתחנו את הרעיון עוד יותר. אצלנו גם העיצוב המודרני הוא חלק מהחוויה. אנחנו לא רוצים שהאתר ייראה כמו מאגר מידע, אלא כספר יפה שתרצה להסתכל עליו  ולתקשר איתו. בפרויקט השו"ת לצערי לא הבינו את זה".

מה היעד שהצבתם לעצמם מבחינת היקף הטקסטים שאתם רוצים להנגיש?

"הרעיון שלנו הוא להשיג ‭ 90‬ אחוז מהטקסטים  שאנשים לומדים ‭ 90‬ אחוז מהזמן – ולזה אנחנו מקווים  להגיע עד סוף ‭ .2018‬ קשה יותר לעשות זאת באנגלית,  כי בניגוד לטקסטים בעברית, שרבים מהם עתיקים, כאן הכול עם זכויות יוצרים. כרגע אין לנו למשל  תרגום מלא ל'משנה תורה' של הרמב"ם. יש כמה גופים שמחזיקים בזכויות לתרגומים, ואנחנו מנהלים איתם מגעים. ספר נוסף שאנחנו רוצים להשיג באנגלית הוא הזוהר. לאחרונה פרסמה אוניברסיטת סטנפורד תרגום  שלו, ואנחנו כבר בקשר עמם".

אתם גם מייצרים תרגומים בעצמכם?

"אם אנחנו רואים שזו לא עבודה רבה מדי, לפעמים אנחנו פשוט מושיבים מישהו לתרגם ומשלמים לו. עשינו את זה למשל עם ספר החינוך, אחרי שראינו שיש ביקוש  לתוכן הזה, וכך גם בפרקי אבות. אחד האנשים שלנו תרגם לאנגלית שש פרשנויות למסכת אבות. אנחנו גם עובדים על דיגיטציה של כשלושים ספרים של חכמי ספרד, כי המקום הטבעי שלהם הוא בספריא. הספרים האלה מעולם  לא עלו לרשת, ועכשיו סוף־סוף זה אפשרי".

ומעבר לדיגיטציה של מקורות יהודיים, מה החזון שלכם? מהי מטרת העל של ספריא?

"תמיד ראינו את הפרויקט כמחולק לשני שלבים:  הראשון הוא הספרייה - לדאוג שיהיו מספיק טקסטים,  ושהכול יהיה מונגש, פתוח לכולם ומעוצב יפה. אבל הספרייה הזאת היא לא הכול. חשוב לגרום לאנשים להתקדם צעד אחד קדימה ולתקשר עם הטקסטים, להוסיף  קולות לשיח. לדאוג לחיבור הטקסטים אלה עם אלה, אך גם  עם ההווה".

ואיך מתרגמים את זה לשפה פרקטית?

"יש הרבה רעיונות", לקספיזר צוחק. "אנחנו כל הזמן משכללים את דפי המקורות שלנו. אנחנו רוצים לפתח  אפשרות שאדם ישאל את חבריו בפייסבוק – 'האם מישהו  יכול לכוון אותי למקורות העוסקים בנושא כזה וכזה?', ואנשים יוכלו פשוט להוסיף את הדעות שלהם או את המקורות שבעיניהם הכי מתאימים. יש לנו בסיס טכנולוגי כדי לגרום לכך שהתורה תהיה משמעותית בחיים של  אנשים. התורה היא לא רק טקסט, והעתיד שלה הוא גם  תורה שבעל פה, או אם תרצה - תורת חיים. הרי רוב החוויות הכי טובות שלי מהתורה לא נבעו ממבט ממושך  במסך מחשב". 0

לתגובות: ‭ dyokan@makorrishon.co.il ‬

"אנחנו כל הזמן משכללים את דפי המקורות שלנו. אנחנו רוצים לפתח אפשרות שאדם ישאל את חבריו בפייסבוק  - 'האם מישהו יכול לכוון אותי לחומר העוסק בנושא כזה  וכזה?', ואנשים יוכלו פשוט להוסיף את המקורות שבעיניהם הכי מתאימים. יש לנו בסיס טכנולוגי כדי לגרום לכך שהתורה תהיה משמעותית בחיים של אנשים"
תורת הנגלה

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן