שותף מתוך המהדורה 11/24/2017 Makor Rishon

הפיתוח הלאומי


המשימה: להציל נשים מותקפות, לאפשר לילדים אוטיסטים לתקשר עם  הסביבה, ולהקל על סבלם של פגועי ראש. האמצעים: אפליקציות חדישות,  טכנולוגיות מתקדמות ושעונים חכמים. הכוחות: כרגע נערה דתייה אחת,  אבל בשנה הבאה כבר יהיו שלושים. פרויקט "כרמל ‭ ,"6000‬ יחידת העילית החדשה של השירות הלאומי, שואף להפוך את ירושלים לבירת ההיי־טק  החברתי. ואם תשאלו את יוסי צוריה, ממציא בעל שם עולמי, זו הגישה שהיהדות חייבת לאמץ כדי להשפיע על עתיד האנושות

Picture

היהדות יומרנית, ואין לי שום בעיה עם זה. צוריה

צילום: יונתן זינדל - פלאש ‭ 90 ‬

Picture
Picture

למרות הבדידות, פיצוח הבעיות מביא לא מעט רגעי התרגשות. מרי ארב

Picture

שואפים להציע אופציות שירות בתחום ההיי-טק והסייבר. בת שירות לאומי, אילוסטרציה

Picture

"אני חתום על הפטנט הראשון בעולם בתחום  הזה". ממיר מקליט

בּמשרד קטן בשכונת תלפיות בירושלים יושבת  מרי ארב, נערה בת ‭ ,18‬ ועושה היסטוריה: במסגרת השירות הלאומי שלה היא כותבת תוכנות לאפליקציות חברתיות. אפליקציית  "זיכרון חי" שאותה היא מפתחת עכשיו נועדה לסייע למבקרים באתרי זיכרון שונים, כמו חלקת גדולי האומה בהר הרצל או בקעת הקהילות של יד ושם. המבקר באתר יוכל להניח את מסך הסמארטפון שלו  על שם של אדם או מקום, ומיד לקבל עליו מידע.

ארב היא הפיילוט של הפיילוט: כרגע היא בת השירות  היחידה העוסקת בתחום. בשנה הבאה יצא לדרך "הפיילוט  האמיתי", ובו אמורות כבר להשתתף שלושים בנות שהשירות הלאומי שלהן יהיה פיתוח אפליקציות חברתיות. למי שנבחרה כחלוצת הפרויקט, יש כבר ניסיון קודם  בתכנות: "למדתי במגמת מחשבים בתיכון אמי"ת בבאר־  שבע, והשתתפתי גם בתוכנית 'מגשימים', שמכשירה  תיכוניסטים לשירות צבאי בתחום הסייבר", מספרת ארב.  "אני העדפתי דווקא שירות לאומי. הגעתי ל'אופק' (אחת  העמותות שמפעילות את השירות הלאומי – י"ש) והם  קישרו אותי עם יוסי צוריה, היזם של הפרויקט".

לכאורה, היא בת שירות לכל דבר; מתגוררת בדירת שירות בירושלים, עם בנות המשרתות באגף הסייבר של  משטרת ישראל. אבל כבת הבכורה של המסלול החדש, לארב יש תפקיד לא רק בפן הטכנולוגי־מעשי, אלא  גם בפן הייצוגי וההכשרתי: "אני הולכת עם יוסי לחלק מהפגישות, ומרכזת את הפרויקטים המתוכננים לשנה הבאה. את הבנות שישרתו כאן בעתיד אני לא אלווה מבחינה מקצועית, אבל אדריך אותן כדי שידעו מה הן  אמורות לעשות במהלך השנה".

ובינתיים, את שוהה לבדך במשרד שעות ארוכות בכל  יום. לא קשה לך?

"אני לא מכירה מציאות אחרת, אז אין לי למה  להשוות. ידעתי מראש שאהיה לבד, וזה לא הפחיד אותי, אלא אפילו עשה את זה עוד יותר מעניין. בשנה הבאה  כבר בטח יהיה הווי".

וזה לא משעמם, לשבת כל היום ולכתוב שורות תוכנה?

"יש רגעים משעממים. אבל כשאני מצליחה לפתור  בעיות, גם אם אין כאן אקשן, בהחלט יש התרגשות".

הפנסיונרים יהפכו למנטורים

ברוכים הבאים ל"כרמל ‭ ,"6000‬ המיזם שיכניס את השירות הלאומי לתחום ההיי־טק החברתי. חשוב להדגיש: בין מאות מסלולי השירות הלאומי הקיימים יש כאלה שמתמקדים בתכנות, בעיקר בתחום  ההתמודדות עם מתקפות סייבר. אבל יוסי צוריה, איש היי־טק ותיק והיזם של המיזם הנוכחי, שואף לרתום את הטכנולוגיה לפתרון של מצוקות חברתיות. "בחנתי אתרים של עמותות מובילות בתחומי הרווחה  והחינוך, וניסיתי לחשוב מה חסר להן", הוא מסביר כיצד החליט אילו אפליקציות יפותחו במסגרת  כרמל ‭ .6000‬ "יש עמותות שפונות אליי, ובמקרים אחרים אני יוזם פגישה עם מנהל של עמותה. הרבה פעמים אני יוצא מפגישה כזו עם כיוונים שונים ממה שתכננתי, כי בכל זאת המנהלים יודעים יותר טוב  ממני מה נחוץ להם".

הרעיון הבסיסי הוא שלא מפתחים תוכנות למגירה. לכל יישום יש גורם מזמין, שמעוניין לקבל אותה  לשימושו. "אנחנו מדברים על שלושה אשכולות של  אפליקציות: חינוך, רווחה וחברה. בשנה הבאה נתמקד  בשניים הראשונים", מסביר צוריה. אחת התוכניות היא ליצור אפליקציה שתסייע להורים ומחנכים להתמודד עם התקפי אמוק של ילדים אוטיסטים.  "מתברר שהגוף משדר סימנים מוקדמים להתפרצות. האפליקציה שלנו תחוש את הסימנים הללו באמצעות  'שעון חכם' שיורכב על הגוף, ותשדר התרעה למטפלים בילד. כך הם יוכלו לבוא ולהרגיע אותו עוד  לפני ההתקף".

עוד בקנה: אפליקציה שתתרגם קולות של ילדים למילים וכרטיסים, וכך תאפשר לילדים אוטיסטים להבין את הנאמר להם (היום קיימת עבורם האופציה  להביע את עצמם בדרך זו, אבל לא "לשמוע"); אפליקציה להגנה על נשים במקרי תקיפה – יישום שיופעל על ידי צעקה, וישדר למוקד מיוחד את מיקומה של האישה ואת קולות הרקע; עבור תינוקות שאינם מסוגלים להשמיע בכי קולני, מתכוננת אפליקציה שתזהה סימני מצב בכי ותייצר קול מתאים כדי להזעיק את ההורים או המטפלים; אפליקציה אחרת תעקוב באמצעות משחקים אחרי תגובות של פגועי ראש ותאפשר ניטור של מצבם; אפליקציית  "אובר למטרות רווחה" תאתר נהגים המוכנים להתנדב  להסעת קשישים ונזקקים, ועוד כהנה וכהנה.

המיזם, מדגיש צוריה, יפעל מירושלים. "את זה למדתי ממייקל אייזנברג (משקיע המעורב בכמה  חברות סטארט־אפ ישראליות מובילות – י"ש), שאמר שירושלים נכשלה בניסיונותיה להיות מרכז היי־טק, אבל היא מרכז של פעילות חברתית. אז אם אנחנו הולכים לשים את ישראל על מפת ההיי־טק החברתי, ירושלים היא המקום הטבעי. מצד אחד יש בה מצוקות מכל הסוגים, ומצד שני יש בה אנשים עם הרבה רגישות  חברתית".

ברוח התכליתית שמאפיינת אותו, צוריה לא מתכוון להפוך את בנות השירות למומחיות תכנות, אלא להעניק להן הכשרה ספציפית  לפרויקט שיפתחו. "המטרה שלי היא לא לדחוף עכשיו מאות צעירות דתיות לתעשייה, אלא לדחוף קדימה את נושא ההיי־טק החברתי. הידע שהבנות ירכשו יוכל כמובן לשמש אותן אחר כך גם בחיים המקצועיים. בסוף השנה הראשונה הן כבר ידעו לתכנת, אבל זה  רק 'בדרך אגב', לא בלימוד ישיר ושיטתי. לכן אנחנו לא מחפשים דווקא את הבנות שלמדו תכנות ברמה הכי גבוהה, אלא בעיקר כאלה שיש להן יכולת ללמוד  לבד; על זה אנחנו לא מתפשרים. מעבר לכך, הן צריכות לרצות לפתח את עצמן ולתרום לחברה.

"העבודה תהיה בצוותים, כשבראש כל צוות יעמוד מנטור מתעשיית ההיי־טק; רובם יהיו מתנדבים  ומיעוטם יקבלו שכר. אגב, יש לי חברים, פנסיונרים  של היי־טק, שכבר שנים אומרים לי: 'יוסי, תן לי  פרויקטים כדי שאוכל לנצל את היכולות שלי'. אז  עכשיו תהיה להם האפשרות".

סוף העולם או פתח לגן עדן

השירות הלאומי בהיי־טק החברתי יתקיים דרך עמותות "בת עמי" ו"אופק",

ויותנה בהתחייבות למסלול של

שנתיים. "במהלך השנה הראשונה הן יכתבו שתיים־שלוש אפליקציות, ובשנה השנייה יתקדמו – או לראשות צוות של בנות שנה ראשונה, או להתמקצעות נוספת  ולימוד תכנות ברמה יותר גבוהה",  אומר צוריה. "כך הן יוכלו לכתוב לא רק אפליקציה טכנית, אלא משהו שפותר אתגר שלא נפתר במקומות אחרים. אני מקווה שיהיו

לנו בנות שיהיו מסוגלות לעשות את זה. הליווי של חברות ההיי־טק בשנה

השנייה יהיה הרבה יותר צמוד, ובנות

שיחשבו בשלב הזה על מסלול המשך, אנחנו

נעזור להן. אני מאמין שבסוף השירות, התעשייה  כבר תחכה להן בשער. בכל מקרה, אני מקווה שייטמן כאן הזרע של היי־טק חברתי, והבנות ימשיכו עם  החלום הזה גם בעתיד".

עקרונית, הוא מבהיר, הפרויקט הזה אמור להתאים  גם לחרדים ולערבים הבוחרים בשירות לאומי. "הייתי  רוצה מאוד שהם ישתלבו כאן, ולדעתי גם הם ירצו, כי  זה יכול לעזור להם אחר כך באזרחות. אבל בינתיים, בשנה הראשונה, החלטנו להתמקד באוכלוסייה העיקרית של השירות  הלאומי, כלומר הבנות הדתיות".

איך הגעת לשם של הפרויקט?

"בהתחלה רציתי לקרוא  לזה 'שלמו"ת' – 'שירות לאומי  במחשבים ותקשורת' - אבל אמרו לי שזה שם יומרני מדי. לי זה נשמע קצת מצחיק: בחורה שקוראים לה מוריה אומרת שהשם של  הפרויקט יומרני. רגע, ואת יודעת מה  משמעות השם שלך? מה גם שבעיניי, היהדות בהחלט יומרנית, אז אין לי בעיה עם זה.

"אחרי שהשם שלמו"ת נפסל, העלינו רעיונות  שונים, ובסוף נבחר 'כרמל'. ולמה ‭ ?6000‬ יש היום ויכוח שבו מצד אחד נמצאים אנשי האתוס  הטכנולוגי, שהנביא שלהם הוא ריי קורצווייל, והם טוענים שהטכנולוגיה הולכת להביא את העולם לשיאים חדשים – ומצד שני יש כאלה שחוששים שהטכנולוגיה תשמיד את העולם. ואז אתה בא לגמרא במסכת שבת שאומרת: העולם מתקיים במשך ‭ 6,000‬ שנה, ולאחר מכן יש שני סופים אפשריים  - סוף אחד אומר שהעולם ייחרב, וסוף אחר אומר שהעולם ייכנס לשבת הנצחית ויהיה לנו גן עדן. לכאורה יש כאן סתירה מובהקת, אבל התשובה היא שההכרעה בין שני הסופים תלויה בנו: אם  נשתמש בטכנולוגיה לטובת החברה, נגיע לגן עדן; אם הטכנולוגיה תשרת רק אליטה קטנה שדואגת  לעצמה, העולם ייחרב, כי ההמונים לא יסכימו לפער  אינסופי אלא ישמידו את האליטה".

מצויד בחזון שלו, יצא צוריה לגייס תומכים. "תמיד אוהבים למתוח ביקורת על המדינה, וגם אני הייתי בטוח שיבוא איזה פקיד ויטרפד את הפרויקט  הזה, כמו שקרה להרבה רעיונות שלי. אבל אני מוכרח לומר שהופתעתי לטובה. כל הפקידים שאיתם דיברתי  פעלו כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר".

הגוף הראשון שהתבקש לתת את אישורו הייתה הרשות לשירות לאומי, שבראשה עומד שר־שלום  ג'רבי. "תוך שעה אחת של שיחה ג'רבי נדלק על הרעיון, ואפילו כיוון אותי לגוף שכבר מוכר בתחום

ויוכל לשמש לנו מטרייה פורמלית. אני מניח

Picture

ירושלים נכשלה בניסיונות להיות מרכז  היי-טק, אבל היא מרכז של פעילות חברתית. הר חוצבים

שבשירות הלאומי רואים בפרויקט הזה גם שדרוג ליוקרה שלהם, בתחרות הקשה

שיש להם היום מול הצבא על ליבן של הבנות הדתיות. בין השאר ג'רבי  הציע שנעבוד עם רשת אמי"ת.  נפגשתי עם מנכ"ל הרשת, אמנון אלדר, ואחרי שעה הוא סגר איתי שהם יהיו הגוף המפעיל. זה דבר מדהים, כי בדרך כלל  בבירוקרטיה אומרים לך 'נשב,  נלמד את הנושא ואז ניתן תשובה'. כאן אנשים הבינו שצריך לקבל החלטות בזמן אמיתי, אם רוצים שזה יתרומם כבר בשנה הבאה. "גם במשרד החינוך אוהבים את הפרויקט, כי לבנות דתיות שהחלו לעסוק בהיי־טק בתיכון נוצרת בעיית רצף בזמן השירות הלאומי, והמסלול שלנו יכול לתת פתרון. הרשות לפיתוח ירושלים אוהבת את הרעיון בגלל החזון של הפיכת ירושלים לבירת ההיי־טק החברתי. פמיניסטיות מתלהבות בגלל האפקט של העצמת נשים. אבל הכי מדהים היה  דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות.  הוא אמר לי: 'יוסי, אתה חושב בקטן. אתה חושב רק על ישראל. אנחנו רוצים לחבר את הפרויקט

הזה לתפוצות, וכך להפיץ

אותו בכל רחבי העולם'.

למשל, אם הוא מביא

לארץ מהנדסים מבוסטון

לשלושה חודשים כדי שיתרשמו, הפרויקט הזה יכול  לחבר אותם". "אנחנו כל הזמן מנסים לחפש  עוד ועוד פרויקטים למתנדבי השירות", מסביר לנו שר־שלום ג'רבי את התמיכה המהירה שהעניק לתוכנית. "רק השנה פתחנו עוד ‭ 350 ‬  תקנים לשירות, ביניהם בהיי־טק ובסייבר. בכל מקום שזה נעשה לטובת החברה והמדינה, ולא למטרת רווח  פרטי של מישהו, אנחנו נהיה שם. יחד עם זה, אני עוד לא בטוח שכל הפרטים הקטנים ביחס לפרויקט כרמל ‭ 6000‬ נסגרו, ושכבר אפשר לגמרי לצאת לדרך".

אתם רואים בפרויקט כזה גורם משיכה שישדרג את התחרותיות שלכם מול האופציה של שירות צבאי?

"אין לי תחרות מול הצבא, ואת הבת שמתגייסת לצה"ל אני לא רואה כפחות טובה מהבנות שמשרתות  אצלנו. יחד עם זה, אנחנו בהחלט רוצים להציע  מקסימום של אופציות חדשות, מעניינות ומושכות".

"אם כיום בנות רואות את ההתגייסות ליחידות  עילית טכנולוגיות כמו ‭8200‬ כהצלחה וכמימוש הכישורים שלהן לטובת המדינה, הפרויקט הזה ייתן להן אלטרנטיבה טובה מאוד עם ערך מוסף  משמעותי", מסביר אמנון אלדר את הפוטנציאל שהוא  רואה בכרמל ‭ .6000‬ גם שר החינוך והתפוצות נפתלי  בנט התרשם מאוד מהפרויקט: "מדינת ישראל היא מעצמת היי־טק, כשבמדדים כמו ההשקעות בסטארט־ אפים וכמות החברות הנפתחות אנחנו במקום השני  בעולם, ורק הסיליקון ואלי מקדים אותנו", נמסר לנו  מטעמו. "כרמל ‭ 6000‬ הוא פרויקט חדשני ופורץ דרך, שלוקח את אחת המטרות החשובות שיש לעם היהודי, לעשות טוב לעולם, ומשלב אותה יחד עם עולם ההיי־ טק. טבעי שהשילוב הזה יוביל לפתרונות חברתיים  שיועילו לכלל העולם".

במשרד התפוצות החליטו כאמור לתת לפרויקט  שדרוג משלהם: גיוס צעירים יהודים מחו"ל שיעסקו גם הם בתכנות האפליקציות החברתיות, לצד בנות  השירות הלאומי. "בעינינו מדובר במיזם חדשני ופורץ  דרך", אומר גורם בכיר במשרד. "אנחנו מסתכלים על הייעוד של העם היהודי. לפני דור או שניים הפרויקט של הקמת המדינה היה המפעל של כלל העם, אבל מאז אין פרויקט משותף. בחזוננו אנחנו רואים פרויקט של תיקון עולם מתוך ערכים יהודיים, ומה שיוסי צוריה יוזם הוא בעצם זרוע טכנולוגית של הדבר הזה. אנחנו הולכים לשלב מתנדבים יהודים מרחבי  העולם – חבר'ה שממילא מגיעים לשנה בישראל, או אפילו כאלה שיבואו במיוחד – והם יפתחו ביחד פרויקטים של היי־טק חברתי. התוכנית היא להתחיל  את זה בספטמבר, במקביל לכניסת בנות השירות.

"אנחנו מאמינים שהרבה יהודים יתחברו לנושא  הזה, מה גם שמדובר בפרויקט שאין לגביו מחלוקות. מי יכול להתנגד לכתיבת אפליקציה למען ילדים אוטיסטים או נשים מוכות? זו הזדמנות

יוסי צוריה:
"הרציתי פעם מול הסגל של מוסד אקדמי דתי, ואמרתי שרובוטים ייכנסו בקרוב לבתים ואנחנו צריכים לחשוב על השאלות שעולות מזה, למשל אם יהיה מותר להם לנקות את הרצפה בשבת.  קם אחד מאנשי הסגל ואמר: 'מה שאתה אומר בכלל לא חדש, כבר בתלמוד מסופר על יצורים שרבא ראה והיו מעין רובוטים'. אז הבנתי שאין עם מי לדבר" בשבועות האחרונים מסתובב צוריה באולפנות, ומספר  לתלמידות על המסלול החדש. "הצוותים שם מאוד מתלהבים, הבנות מתעניינות, אבל  לא באותה התלהבות. אולי מתוך ביישנות, אולי השירות הצבאי עדיין יותר מושך אותן. אחת התלמידות ניגשה אליי ואמרה: למה אי אפשר לעשות את התוכנית הזו במסגרת צה"ל?"

להראות את הפנים הטובות של העם היהודי,

וגם להתחבר לדימוי של אומת הסטארט־אפ".

בשבועות האחרונים מסתובב צוריה באולפנות ובתי ספר לבנות של הציונות הדתית, ומספר לתלמידות על  המסלול הנפתח בפניהן. "הצוותים שם מאוד מתלהבים,  הבנות מתעניינות, אבל לא באותה התלהבות. אולי מתוך  ביישנות, אולי השירות הצבאי עדיין יותר מושך אותן. אחת  התלמידות ניגשה אליי ואמרה: התוכנית שלך מלהיבה,  אבל למה אי אפשר לעשות אותה במסגרת צה"ל?"

הרב אהד טהרלב ממדרשת לינדנבאום כבר סיכם עם צוריה על פתיחת מסלול משולב – שנת מדרשה  ושתי שנות שירות בכרמל ‭ ,6000‬ כאשר כבר בתקופת לימודי המדרשה יקבלו הבנות הכשרת היי־טק מסוימת. "חלק מאנשי הצוות שם סברו שבשנת המדרשה צריך להתמקד אך ורק בלימוד תורה, אבל הרב אהד התעקש שחלק מההכשרה המקצועית תיעשה במקביל. אני מאמין  שבעקבותיו יבואו מדרשות נוספות".

הפטנט המביך

צוריה, בן ‭ ,58‬ הוא יזם וממציא היי־טק בעל שם  עולמי. הוא גדל בנתניה, בן להורים ניצולי שואה. כבר בצעירותו הפך לנון־קונפורמיסט מושבע: בגיל 17 עזב את לימודיו בישיבה התיכונית והלך ליטול חלק בהקמת היישוב עפרה, שם גם התגורר בשנות נישואיו הראשונות. את שירותו הצבאי החל בקורס טיס, ולאחר שנפל משם המשיך בגולני והשתחרר  כסמ"פ בדרגת סרן. אחר כך פנה ללימודי מתמטיקה  - תואר ראשון בבר־אילן, תואר שני במכון וייצמן.  "ואז הבנתי שבשביל פרנסה, אני צריך להיכנס להיי־  טק. אם הייתי הולך אחרי הלב, בטח הייתי נשאר  חוקר מתמטיקה".

בסוף שנות השמונים הוא היה בין מקימי ‭ ,NDS ‬ חברת היי־טק ישראלית שהפכה לספקית הגדולה בעולם של תוכנות הצפנה לתעשיית הטלוויזיה. לאורך השנים שימש שם כאחראי על כל תחום  המחקר והפיתוח. ב־‭,2012‬ עם מכירת החברה  ל"סיסקו", הפסיק צוריה לעבוד ב־‭NDS‬ כשכיר אבל נשאר בה כיועץ מקצועי, ובמקביל החל לקדם יוזמות של הייטק חברתי.

"ב־‭NDS‬ ראיתי את הכוח האדיר של הטכנולוגיה. אם הייתי חוקר מתמטיקה אולי הייתי זוכה בכל מיני פרסים, אבל בטכנולוגיה יש אפשרות של ממש לשנות את העולם. אנחנו שינינו את האופן שבו  אנשים צורכים טלוויזיה: בכך שיצרנו 'טלוויזיה בתשלום', היא הפכה גם ליותר איכותית". צוריה מדגיש שהוא לא מתכוון לערוצים המסחריים, הממומנים על ידי פרסומות, אלא לכאלה הגובים תשלום מהצופים, כמו ערוצי הלוויין והכבלים  או שירותי ‭ .VOD ‬

הוא עצמו היה מעורב בכמה המצאות  בולטות, בהן הממיר המקליט. "הובלתי את המחקר והפיתוח של המוצר, ואני חתום על הפטנט הראשון בעולם בתחום הזה. עבדנו עליו במקביל  לחברת 'טיבו', שפיתחה מוצר דומה. הם רצו שהממיר יישאר כחלק מהמותג שלהם, ואנחנו

מראש רצינו למכור את הממיר

שלנו לכל החברות האחרות,

ולא היה אכפת לנו אם הוא

יישא את המותג שלנו. אז ויתרנו

על השם שלנו, וכולם קנו

מאיתנו. כך יצא שטיבו קיבלו

את השם והתהילה, ואנחנו את

הכסף. חלוקה הגיונית והוגנת.

"יש לי כחמישים פטנטים בתחום

הטלוויזיה ובתחום הסקיוריטי - לחימה

בפשע המאורגן הקיברנטי. אתן לך דוגמה

לפטנט שאני לא גאה בו: המצאה שגורמת

לכך שבכל פעם שאתה מחליף ערוץ, אני

יודע שאתה מול המסך ואז אני דוחף לך

פרסומת. פטנט אחר שהמצאתי הוא דרך

להצפין רכישות צפייה במכשירי הטלוויזיה של  בתי מלון, כך שלא ידעו מה רכשת. אנשים חושבים שזה משמש בעיקר כדי להסתיר רכישות פורנו, אבל  לאו דווקא. אם למשל אני רוצה לראות אל־ג'זירה  במלון בישראל, או במלון באיראן, ולא בא לי שאנשים  ידעו את זה, ההמצאה הזו יכולה לעזור לי. אנשים אולי יכולים לזלזל בפטנטים האלה, אבל רופרט  מרדוק, ש־‭NDS‬ הייתה בעבר בבעלותו, אמר פעם משהו חשוב: הטלוויזיה בלוויין הביאה את הדמוקרטיה לברית המועצות, כי הרוסים יכלו לחסום כל מיני  דברים, אבל לא את הלוויינים". למרות מעמדו הבכיר של צוריה בתחום ההיי־טק, הוא אינו מרבה להופיע באירועים חברתיים של אנשי התעשייה, ואולי משום

כך דמותו אינה מוכרת לציבור. למעשה,

אשתו מוכרת הרבה יותר ממנו. ענת צוריה, בימאית של סרטי תעודה, ידועה בעיקר בזכות הטרילוגיה  הפמיניסטית "טהורה", "מקודשת"  ו"סוררת", שכל חלקיה זכו בפרסים רבים. בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים הוענק לה פרס הסרט  התיעודי על סרטה "ידיד נפש", העוסק בפדופיליה בעולם החרדי.

בשנים האחרונות מחלקת משפחת צוריה את זמנה בין ארה"ב  לישראל. ליוסי ולענת חמישה ילדים,

והבוגרים שבהם קשורים גם הם לעולם

המדיה. הבכורה, רות, חיה בארה"ב ועוסקת

במחקר ובהוראה בנושא השפעת הניו־מדיה על

החיים הדתיים המודרניים. אחותה שירה עובדת  עם ענת על סרטיה, ויונתן הוא עורך סרטים. שני הצעירים יותר עדיין לא יצאו לקריירה משלהם -  דניאל, בן ‭ ,17‬ סיים תיכון בארה"ב וכעת לומד במכינה  האקדמית לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית,  ובת הזקונים אביגיל, בת ‭ ,16‬ עושה בגרות אקסטרנית בתיכון אנקורי.

לאורך הקריירה שלו חי צוריה את השילוב בין יהדות, טכנולוגיה וכלכלה. בחברת ‭ NDS‬ הוא יזם הוצאת כתב־עת תורני, שראה אור מדי  שנה במשך ‭ 15‬ שנים. שאיפתו הגדולה היא שהיהדות תשמיע את קולה בכל הקשור להתמודדות האתית עם עולם הטכנולוגיה העכשווי והעתידי. "היהדות לא צריכה להתאים את  עצמה למאה ה־‭,21‬ אלא להוביל את  העולם במאה ה־‭.21‬ אם מייצרים למשל מכוניות אוטונומיות ועולות שאלות אתיות, לא ייתכן שילכו להתייעץ עם הדלאי־למה, ואף אחד לא יחשוב שצריך להתייעץ עם חכמי אתיקה יהודית. הבסיס לאתיקה היהודית לא יהיה בהכרח איזה מקור בבבא בתרא; אני מדבר על עקרונות חשיבה יהודיים, שעל פיהם ינסחו  את 'עשרת הדיברות למכוניות אוטונומיות'. האם זה  אפשרי? אני מאמין שחייבים לעשות את זה, אם רוצים  שהיהדות תישאר רלוונטית".

אילו שאלות אתיות מעלה המכונית האוטונומית?

"לדוגמה: נניח שהמכונית 'יודעת' שהיא עומדת להתנגש, אבל אם תסטה הצידה כדי למנוע פגיעה  ביושבים בה – היא תפגע באנשים אחרים. מה צריך  לעשות? המהנדס הראשי של וולבו אומר: אני אבנה מכונית שקודם כול תגן על חיי הנוסעים שלה, גם אם המחיר יהיה פגיעה בזקנה שעברה עכשיו את הכביש.  ליהדות יש אמירה נגדית: לא, הדם שלך אינו סמוק יותר  מהדם של הזקנה".

אף אחד לא יקנה את "המכונית היהודית" הזו.

"באיזשהו שלב יתקיים על כך דיון בין אנשי האתיקה לאנשי הרגולציה, וצריך שהיהדות תהיה מיוצגת בשולחן  הזה. כרגע אף אחד לא מזמין אותה לדיון, אולי רק את הרב יונתן זקס.

Picture

"ברור שיש היום צמא לפתרונות אתיים, אבל העולם היהודי לא מנסה לספק את הביקוש הזה כי כולם משותקים מרוב פחד - שמא יגידו משהו שיעורר כעס ויצטרכו להתנצל. הרציתי פעם מול הסגל של מוסד אקדמי דתי, ואמרתי שרובוטים ייכנסו בקרוב לבתים ואנחנו צריכים לחשוב על השאלות שעולות מזה, למשל אם יהיה מותר להם לנקות את הרצפה בשבת. קם אחד  מאנשי הסגל ואמר: 'מה שאתה אומר בכלל לא חדש, כבר בתלמוד מסופר על יצורים שרבא ראה והיו מעין  רובוטים'. אז הבנתי שאין עם מי לדבר".

מה יגרום לעולם היהודי לזוז לכיוון שאתה רואה כהכרחי?

"שני דברים: הראשון הוא שהטכנולוגיה תתקדם כל  כך, שהרבנים כבר יהיו חייבים לספק תשובות. השני זה שהמציאות החברתית תעבור טלטלות ושינויים דרמטיים.

אז זה כנראה יקרה כך או אחרת, אבל חבל שלא נהיה

מוכנים מראש".

השאלה היא האם היעד שלך הוא להשאיר

Picture

את היהדות רלוונטית, ולכן צריך לאנוס אותה להמציא פתרונות, או שאתה באמת חושב שיש לה מה להציע? במילים אחרות: האם הרעיון שלך נועד למען האתיקה, או למען היהדות?

"בוא נחשוב ‭ 3,000‬ שנה אחורה. האם השבת נוצרה למען היהדות, או  כבשורה לעולם? ובכלל, את השליחות  שהקב"ה נתן לנו, להביא בשורה לעולם - היהדות צריכה בשביל עצמה  או בשביל העולם? ברור שבשביל העולם,  אבל אגב כך גם מעמדה העצמי עולה".

שמיטת אפליקציות

כשאני שואל את צוריה מהם בעיניו האתגרים הגדולים ביותר שהיהדות צריכה להתמודד איתם היום,  הוא משיב: "אני יכול לעשות לך רשימה מכל חלקי השולחן ערוך. בכל העולם הטכנולוגי אין ליהדות אמירה  ברורה. איך אמר לי פעם הרב עדין שטיינזלץ: אנחנו עוד  לא יודעים להגדיר מבחינה הלכתית מה זה 'חברה בע"מ', אז איך נגדיר מה זו חברה גלובלית, ששותפים בה יהודים  ולא־יהודים? מכיוון שלא מטפלים בכל הדברים האלה, נוצר נתק. אנשים נצמדים לחלקת אלוהים של כשרות  ותפילה, בזמן שכל העולם הגדול נשאר לא רלוונטי.

"גם הניסיון להרכיב את המושגים הישנים על  המציאות החדשה לא עובד. יש לי חבר בבוסטון, פרופ'  ג'יי ג'ייקובסון, שעושה דברים יפים בתחום ההנדסה  הגנטית וריצוף גנים. לפעמים הוא שואל אותי 'תגיד, זה  כלאיים או לא כלאיים?'. נו באמת, אלה המושגים?"

יש לו גם רעיונות ספציפיים לשילוב עקרונות  יהודיים בהיי־טק: "כבר לפני ‭ 17‬ שנה, בשמיטה של שנת  תשס"א, העליתי את ההצעה שגם תעשיית ההיי־טק צריכה לקחת לעצמה הפסקה. שנת מנוחה שבה יטפלו  רק בדברים דחופים, ולא יפתחו אפליקציות חדשות".

כל עולם ההיי־טק ישבות ביחד, או שהחברות השונות יעשו ביניהן תורנות מי תשבות באיזו שנה?

"אני לא נבהל מזה שכולם יצאו לחופש ביחד. ברור  שזה מאוד לא ריאלי בכלכלה של היום, אבל בינינו, מה יכול לקרות אם שנה אחת לא יפתחו בכלל אפליקציות  חדשות? איזה נזק כבר ייגרם לעולם? אפשר לממש בהיי־טק גם את רעיון היובל: פעם בחמישים שנה בטלות  הזכויות על הפטנטים, והכול נהיה פתוח לשימוש חופשי. גם התמחורים של השימוש בפטנט יחושבו בהתאם, כך  שההפסד לא יהיה כזה גדול".

אתה גם בעד לפתוח מחדש עקרונות הלכתיים כמו אי־  השוויון בין גברים ונשים, בין יהודים ולא־יהודים?

"כשאני חוזר ליסודות של המקורות שלנו, אין הבדל  בין גברים ונשים: זכר ונקבה ברא אותם. יש לי המון כבוד להלכה, אבל הדבר החשוב בעיניי זה המודל של המטא־  הלכה, עקרונות היסוד שלה, מה שמעבר לפרטים. למשל, התפיסה האומרת שאתה קודם כול בעל חובות ולא רק  בעל זכויות. זה מודל שאני מאוד אוהב. אגב, אני בטוח  שאם הרמב"ם או רבנו גרשום היו חיים בתקופתנו, הם היו כותבים את הספרים שלהם לגמרי אחרת. לא ייתכן בכלל  שאיש כמו הרמב"ם, מגדולי החכמים בעולם בכל הזמנים,  היה כותב היום אותם דברים".

לא דגדג לך אף פעם להיות בעצמך איש העולם התורני וליזום את המהלך הגדול שאתה מדבר עליו?

"אני מאוד אוהב ללמוד גמרא, אבל לשקוע בעולם  תורני כשהוא מעוקר מהצורך לחדש - ממש לא. זה  אפילו נראה לי אגואיסטי. והיום, בתוך המחנק של  הדתיות הממוסדת, גם בלתי אפשרי לחדש. האם מישהו  בעולם התורני, כולל הציונות הדתית, מוכן להרים את  הכפפה, לשים בצד את 'שור שנגח', ולהתחיל לחשוב מה  אומרת היהדות על 'מכונית שנגחה'?"

קיבלת מהמערכת הדתית תגובות כלשהן לרעיונות שלך?

"מיתגו אותי כאיש היי־טק עם רעיונות מוזרים, אבל לא כזה שצריך להתייחס אליו. אם הייתי סמכות תורנית והייתי מעז לדבר ככה, כבר היו מטפלים בי אחרת  ומוציאים אותי מכל מסגרת".

לקראת סוף הנאום חוצב הלהבות שלו, צוריה פתאום נזכר שהוא רוצה לגייס בנות ממוסדות הציונות הדתית, והחזון שהוא נושא כאן עלול  להרתיע אותן או את המחנכים שלהן. לכן הוא מדגיש: "לא הייתי רוצה שישפטו את התוכנית לפי הדעות  'האפיקורסיות' שלי. אני מוקף באורתודוקסים כשרים  שאוהבים את כרמל ‭ ,6000‬ מהרב יובל שרלו והרב אבי גיסר ועד הרב אליעזר מלמד. הם רואים שהפרויקט  הזה אמיתי, ומבינים את החשיבות של היי־טק חברתי. אני מקווה שהתוכנית הזו אכן תאחד סביבה את  הציונות הדתית, מחרד"לים ועד שמאלנים שמאמינים  בתיקון עולם". 0

לתגובות: ‭ dyokan@makorrishon.co.il ‬

משרד התפוצות:
"בחזוננו אנחנו רואים פרויקט תיקון עולם מתוך ערכים יהודיים: להקים בישראל מעבדת היי־טק שתייצר דברים שיכולים לעזור לכל העולם. אנחנו הולכים לשלב בזה מתנדבים יהודים ממדינות שונות –  חבר'ה שממילא מגיעים לשנה בישראל, או אפילו כאלה שיבואו במיוחד – והם יפתחו פרויקטים של היי־טק חברתי במקביל לבנות השירות"
יוסי צוריה:
"כשעולות שאלות אתיות סביב המכונית  האוטונומית(למעלה), לא ייתכן שיתייעצו עם הדלאי־למה, ואף אחד לא יחשוב להתייעץ עם חכמי  אתיקה יהודית. נניח שהמכונית 'יודעת' שהיא עומדת להתנגש, אבל סטייה הצידה כדי להגן על היושבים בה  תגרום לפגיעה באנשים אחרים. מה צריך לעשות? היהדות אומרת: הדם שלך אינו סמוק יותר משל אחרים"

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן