שותף מתוך המהדורה 2018-01-26 Makor Rishon

על חודו של קול

Picture

הרדיו כפי שאתם מכירים אותו עומד על סיפה של  מהפכה, והכול בזכות - ואולי באשמת - אפליקציה  שמדווחת מי מאזין למה ומתי, דקה אחר דקה. המפרסמים יוכלו למכור מוצרים לקהל מפולח לפי  גיל, מגדר וזרם דתי, האזרח הקטן יוכל להבהיר לבעלי הכוח מה מעניין אותו ומה ממש לא, ותחנות השידור ייאלצו להכיר בפופולריות של אראל סג"ל  וקלמן ליבסקינד. אנשי MBER‬ מסבירים את  הבשורה, ומבהירים: אנחנו לא חושבים שהמידע יהפוך את הרדיו לרדוד ושטחי

אריאל שנבל | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90

Picture

אין שום פגיעה בפרטיות המאזינים בעת איסוף הנתונים. עובדים ב‭MBER- ‬

"אני רואה אותך. יופי, פנה ימינה, אבל לא בגרם המדרגות הראשון כי הוא מוביל למקווה. עכשיו  תעלה אלינו, אנחנו צמודים לבית הכנסת. ברוך  הבא, מה שלומך?" בבניין בשכונת רמות בירושלים, משה רוזנפלד מקבל את פניי בחיוך שובב. הוא מחכה לי בחדר קטן שמתנוססות בו תמונות גדולות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב משה צבי נריה, לצד מפת ארץ ישראל השלמה ועדויות אחרות לכך שהגענו בוודאי לכולל  אברכים סגפני, או לפחות למועדון־יום של ותיקי המפד"ל. אבל אין מסקנה מוטעית יותר: מהמשרדים הצנועים הללו יוצאת בימים אלה הבשורה שעתידה לשנות את תחום  המדרוג – רייטינג, בלעז – של עולם הטלוויזיה והרדיו.  ברוכים הבאים ל־‭,MBER‬ הסטארט־אפ של רוזנפלד.

הוא בן ‭ ,66‬ וכנראה האיש הכי רחוק מסטארט־אפ שתוכלו לחשוב עליו. עד לפני שנתיים עסק בכלל במסחר בכתבי יד יהודיים עתיקים. הוא כמעט צוהל כשהוא מספר שאינו מבין דבר וחצי דבר בטכנולוגיה, ולמרות זאת עלה על רעיון טכנולוגי מסעיר שאיש לא חשב עליו לפניו. בקולו נשמע שמץ גאווה כשהוא אומר "אפילו את הסלולרי  שלי אני לא יודע לתפעל", או "שי מסביר לך דברים  ואין לי מושג מה הוא אומר". שי מימון, חתנו בן ה־‭36‬ של  רוזנפלד, הוא מנכ"ל ‭ ,MBER‬ ומחובר יותר לצד הטכנולוגי.

Picture

"כל עולם הסטטיסטיקה וגם אנחנו נשענים על ההנחה שאנשים דוברים אמת". משרדי ‭ MBER ‬

Picture
Picture

הנצחה בשם הבן. מלאכי רוזנפלד ז"ל

צילום: באדיבות המשפחה

"לפני חמש שנים נסעתי בכבישי קונטיקט עם חבר",  מספר רוזנפלד על הולדת הרעיון. "חיפשנו תחנות ברדיו,  ופתאום עלינו על אחת שמשדרת בעברית. 'מי שומע  אותם פה בכלל', אמרתי לשותף שלי, והוא ענה לי במשפט  חכם: 'בארה"ב מה שמרוויח דולר נשאר, ומה שמפסיד  דולר נסגר. כנראה הם יודעים, והמפרסמים שלהם יודעים,  ששומעים אותם'. התחלתי לחשוב איך באמת יודעים כמה אנשים מאזינים לתחנת רדיו. מהר מאוד גיליתי שהשיטה בארץ ובכל העולם מיושנת מאוד, ולא מתאימה לעידן שאנו חיים בו.

"שכחתי מזה לכמה זמן, עד שלפני שנתיים וחצי חטפתי התקף לב. מאדם שמסתובב בכל העולם ומכיר אותו כאת כף ידו, הפכתי למישהו שמרותק למיטה וכנראה לא יוכל בזמן הקרוב לשוטט יותר מדי. הייתי חייב למלא את  עצמי במשהו אחר, שיסחב אותי בחזרה למעלה. נזכרתי  בנסיעה ההיא בארה"ב, והחלטתי שחייבים להמציא פטנט שיאפשר לנו לדעת בזמן אמת לאילו תחנות ותוכניות אנשים מקשיבים ברדיו. הישראלי הממוצע מבלה שעה ועשרים בכל יום בנסיעה באוטו. בזמן הזה הוא שומע כמעט אך ורק את הרדיו. אין מצב שאנחנו לא יכולים לגלות למה  מקשיבים נוסעיהן של ‭ 800‬ אלף מכוניות ביום".

חבר מביא חבר

בעולם התקשורת הממוסחר והעמוס, הרייטינג הוא לא פעם שאלה של חיים ומוות. מפעילי אתרי אינטרנט יכולים לראות בדיוק כמה אנשים  נכנסים לאתר, באילו שעות, כמה זמן הם שוהים בו ונתונים נוספים, אך בכלי המדיה המסורתית עדיין נהוגה שיטת מדידה מיושנת וענייה במידע. במשרדו מחזיק רוזנפלד חוברת עבה  בת ‭ 92‬ עמודים, שנשלחת מדי חצי שנה לכמה אלפי  אנשים ובאמצעותה נקבע מדד ה־‭,TGI‬ כלומר הרייטינג  של ערוצי הרדיו והעיתונים. עד היום, זה היה הכלי היחיד של המפרסמים, שרצו לברר מי מואזן או נקרא  יותר ומי פחות: לפי ה־‭TGI‬ נקבע תקציב הפרסום שיופנה לכל כלי תקשורת.

"הבת שלי קיבלה את החוברת הזו למילוי",  מספר רוזנפלד. "היא הביאה לי את הדפים כמו  שהם, עם הצ'ק על סך ‭ 25‬ שקלים שמקבל מי  שממלא, ואמרה לי, 'אבא, בחיים אני לא ממלאת  את זה'. היא צודקת. זה כמעט בלתי אפשרי, והנתונים שיצאו משם אף פעם לא יהיו נכונים  ואמיתיים". רוזנפלד מטיח את החוברת בדרמטיות  על השולחן, ומכריז – "זו המאה ה־‭.19‬ בואו נתקדם  למאה ה־‭"!21 ‬

בשבת הראשונה אחרי שחרורו מבית החולים הגיע רוזנפלד לבית הכנסת, ובין תפילה לתפילה דיבר על  הנושא עם מי שישב לידו. "זה היה איל נעימי, חוזר בתשובה שהיה קצין אופטיקה בצבא. סיפרתי לו  על הרעיון שלי והוא אמר 'תן לי לחשוב, אני חוזר  אליך'. שלא כמו הישראלי הממוצע, הוא אכן חזר  אליי אחרי ‭ 48‬ שעות: 'דיברתי עם ד"ר שמעון  מזרחי, מרכז פרויקטים במכון לב, והוא אמר שהרעיון מוצא חן בעיניו והוא רוצה  להיפגש'. הם באו אליי הביתה. בפגישה הראשונה היו גם בני אביתר וד"ר אליקים  קסל - איש פטנטים מהטכניון וחבר טוב.  פרשתי את הרעיון לפניהם, וד"ר מזרחי  אמר לי כך: 'אתה חורש בעזרת שוורים, בואו נפתח משהו שיעלה על הגלים שיוצאים מתחנת השידור. כל מי שייגע  בגל - אני אדע על כך. נעשה אפליקציה שאנשים יורידו לסלולרי, והיא תזהה את  המדיה שבסביבת הטלפון'".

רוזנפלד קיבל על עצמו את משימת גיוס ההון הראשוני, מזרחי היה אחראי על קווי המתאר של הפרויקט והבאת האנשים. "הוא העריך אז את זמן הפיתוח בשנה עד שנה וחצי. את הסכום הראשוני  קיבלתי מחבר נוסף, דרור שמחיוף, שבבעלותו משרד עורכי  דין. הוא גם הצמיד לי בחינם בעל מקצוע שמבין בחברות,  ויצאנו לדרך". איש השיווק שגייסה החברה הוא כרמי בוגט,  בכיר לשעבר ב־‭.NDS‬ שם המיזם, בהתאם לעצתו של  הפקיד ברשם החברות, מגיע משֵם אביו של הוגה הרעיון –  "אלה ראשי תיבות של 'משה בן אליעזר רוזנפלד'. התברר שבלונדון כבר  פועלת חברה שנקראת ‭ ,MBER‬ אז הוספנו לשם שלנו  'טכנולוג'יס אנד היי־טק' – ויש חברה". נשמע קצת מפחיד, לפתוח חברה ולקבל מאנשים כסף בלי שיש לך מושג מה הלאה.

"זה קרה בי"ט בכסלו, 'חג הגאולה' של חב"ד. כרטיס האשראי שהוצאתי לחברה  מסתיים בספרות ‭ ,770‬ מספר חשוב בחב"ד  (זהו מספר הבית שבו שוכן מרכז חב"ד  העולמי, ובו התגורר הרבי מלובביץ' - א"ש).  יש לי עסקים עם חב"ד, ואני מחזיק בין השאר ספר נדיר עם חתימות של מייסד  החסידות, רבי שניאור זלמן מלאדי. ראיתי בכך  סימן ברור להצלחה והייתי שקט".

וכך הוקמה החברה, בשיטת חבר מביא חבר

מביא בן  משפחה, עד שגויסו כל תשעת העובדים. "ראיינתי מישהו עוד כשהייתי בבית חולים, ועוד אחד  כשישבתי על המדרגות פה", מספר רוזנפלד. "אמרתי לו:  'התקבלת. עכשיו ספר לי קצת על עצמך'.

"העובדים פה הם גיבורים, חבר'ה זאבים אחד־אחד, שבאמת מאמינים בפרויקט. כשכינסתי אותם לישיבה  הראשונה, אמרתי להם: 'אתם צריכים שתהיה לכם אמונה  במערכת. אי אפשר לנצח בלי אמונה'. הודעתי שאני נותן לכל אחד מהמייסדים שני אחוזים מהחברה, ולכל  עובד אחוז, 'וכשנגיע למיליארד זה יהיה המון כסף'. אני עצמי לא מקבל כסף מהחברה, וחי ממכירת פריטי  יודאיקה ומזכויות על תוכנות ייחודיות בתחום". לדברי  אנשי ‭ ,MBER‬ שווי השוק של החברה כיום, לפי האחוזים

שמקבלים המשקיעים בה, הוא ‭ 50‬ מיליון דולר. אבל

הם שואפים להרבה יותר מזה.

המנכ"ל שי מימון נשוי כאמור לבתו של רוזנפלד. הוא רב־סרן במילואים, קצין ביחידת אגוז שנפצע בפיגוע הירי  בו נרצח מלאכי רוזנפלד, ביוני ‭ .2015‬ לבנו קרא יגל מלאכי  על שמו של רוזנפלד (אין קשר משפחתי). הוא אושפז  באותו זמן כמו חמיו, אך בבית חולים אחר בירושלים.  "אשתי ענת ואני גרנו כל החיים ברמות, המקרה הקלאסי של שניים שנמצאים באותו שבט ובאותה שכבה אבל מגלים זה את זו רק בגיל 25‬"‭,  הוא מספר. "אחרי שלמדתי  משפטים, עברתי לתפקידי ניהול בתחום החברתי - ניהלתי  את עמותת 'בנתיבי אודי', שמרכזת התנדבויות של בני  נוער, ואז עבדתי עם הנוער במועצה האזורית בנימין. גם היום אני מחובר לפעילות הנוער ביישוב שלי, מצפה־  כרמים, וזה חשוב לי מאוד".

לחברה הוא נכנס חצי שנה אחרי שהוקמה. "הרגשתי  שאני לא מתקדם", מספר משה רוזנפלד. "לימדו אותי לקום  בכל בוקר מחדש ולומר 'אני לא מבין בזה'. צריך מומחים. אני זקן בחשיבה שלי, לא מבין כלום בנתונים שהוא תכף יציג בפניך. הבנתי מצד אחד שצריך כאן מישהו צעיר עם ראש מתאים, ומצד שני לא אכניס לפה מישהו  שאני לא מכיר. יש על זה ויכוח בינינו. אני צריך עכשיו מזכירה, וזו תהיה או אחות של מישהו  שעובד פה, או קרוב משפחה אחר".

מימון: "לא יקרה".

רוזנפלד: "יקרה, יקרה".

לקבל ולתת

"הבסיס של מה שאנחנו עושים הוא  שיתוף הציבור", אומר מימון. "אנחנו מאפשרים לקהל היעד לקבוע את תמונת הרייטינג. זה אולי הדבר האחרון שהציבור הרחב לא שותף בו לקביעת המציאות. זה קצת מוזר, כי בסופו של דבר הציבור כולו מתעניין במדיה ובתקשורת, ושואל כמה רייטינג היה. אצלנו כל הנתונים  חשופים אונליין, בכל יום ובכל שעה".

הנתונים המדויקים היחידים שקיבלו עד כה רשתות השידור עצמן, הם אלה שזורמים באפליקציות ובאינטרנט: תחנות הרדיו יודעות מי מאזין להן באתרים שלהן או דרך הטלפון, אבל המידע הזה חלקי מאוד. "כמה גולשים באתר גל"צ או באפליקציה? אחוז  אפסי", קובע  רוזנפלד. "כמה שומעים גל"צ בשידור חי ברדיו?  מאות אלפים. ולזה אין מדידה".

מימון: "אתה מתקין את האפליקציה שלנו בסלולרי שלך (כרגע רק במערכת ההפעלה אנדרואיד; הגרסה לאייפון טרם יצאה לשוק, כתוצאה מאתגרים טכניים שמציבה  חברת אפל - א"ש). מרגע שהכנסת נתונים ואתה רשום, אתה מקבל ונותן. מצד אחד אתה יכול לראות את הגרפים אונליין ולהשפיע כשאתה מאזין לתחנה  מסוימת. מצד שני, פעם בכמה זמן - כרגע בכל חמש דקות - הסלולרי דוגם את סביבת האודיו שלך באמצעות המיקרופון שקיים בו. אנחנו יודעים לקחת את הדגימה, להשוות אותה לערוצים שרצים אצלנו בלייב, ולראות אם אכן יש  תחנת רדיו פועלת".

בכל חמש דקות אתם מקבלים הקלטת אודיו מהסלולרי שלי? נשמע ממש בעייתי מבחינת פרטיות.

"לא, וחשוב להבהיר את זה: האפליקציה הורסת את דגימת הקול, ושולחת אלינו מידע בלבד. אין אצלנו שום קובץ אודיו שאנחנו יכולים לשמוע. בשום מצב. זה מידע דיגיטלי מקודד שאנחנו מפיקים מתמונת  הקול – ממש הפשט של 'רואים את  הקולות'. את המידע הזה אנחנו משווים למדיה משודרת, ואז אני יודע להגיד שהטלפון הזה האזין בשעה מסוימת לתחנה זו וזו.

"יש עוד שכבת הגנה על הפרטיות: אין לאף אחד שום אפשרות לדעת מי האדם שמהסלולרי שלו הגיע המידע. לכל מכשיר יש אצלנו מספר זיהוי שמנותק לחלוטין ממספר הקו. אם מישהו ייתן לי מראש את מספר הטלפון  שלו, ואני יודע מה מספר הזיהוי שלו אצלנו במערכת, יהיה אפשר לעשות את החיבור - אבל זה קיים כמובן רק בתוך  המערכת שלנו".

אז כל מי שמותקנת אצלו האפליקציה רואה איזו תחנה  היא המואזנת ביותר בכל רגע. מה זה נותן למפרסמים?

"נתונים של שעה מסוימת זה נחמד לברנז'ה, או למי שרוצה לדעת מה קורה כאן ועכשיו, אבל אצלנו אפשר לראות כמובן הרבה יותר. מכיוון שכל אחד שנרשם  מציין מה המגדר שלו, הדת, אזור המגורים, הגיל וכו', אני יכול בלחיצת כפתור להגיע לפילוחים מדהימים  ברזולוציה גבוהה. למשל, אני יכול לזהות האזנה של נשים חרדיות לתחנות רדיו חרדיות  בשעות מסוימות. זה קורה בשניות, וכך אני מפלח למפרסם בדיוק את המידע שהוא צריך, ולא לפי השערה שמבוססת על שאלון שמישהו מילא  חצי שנה אחרי".

טכנית, זה נשמע כמו משהו שלא מסובך מאוד לחקות. אתם מגינים על הפטנט שלכם?

רוזנפלד: "זו טכנולוגיה פורצת  דרך והיא רשומה כפטנט בז'נבה".

מימון: "העולם שלנו בנוי על תחרותיות, וברור שגם לנו תהיה תחרות. אם אכן נהיה הראשונים ונהיה טובים, יהיה לנו יתרון. יש אפליקציות ששומעות את סביבת הטלפון  ומפענחות אותה, כמו 'שאזאם' (אפליקציה לזיהוי שירים -  א"ש), אבל כולן עושות רק חלק קטן ממה שאנחנו עושים. הן לא באמת מהוות פריצת דרך. שאזאם למשל עובדים  במעגל סגור, לפי מאגר קיים, ולא מתעדכנים אונליין. גם מדידת הרייטינג של הטלוויזיה דרך פיפל־מטר, שהיא  יותר מודרנית מסקר ה־‭,TGI‬ לא עובדת אונליין. צריך לחכות שהמערכת תעבד נתונים כל הלילה ותפלוט תוצאות בתשע בבוקר. יתרון נוסף שלנו הוא שאנחנו לא  עוקבים אחרי כל מילה, כמו שעושים יישומים אחרים, אלא משתמשים במידע דל שלא צורך סוללה כמעט, ולא  משפיע על השימוש בסלולרי".

מסרונים לחוצים

סוגיית מדידת הרייטינג ברדיו עלתה בשבועות  האחרונים לכותרות, לאחר שתחנת גלי צה"ל אולצה  להיענות לבקשת אתר "מידה", ולפרסם את נתוני ההאזנה במדיה הדיגיטלית. המספרים שנחשפו הראו שתוכניתו של אראל סג"ל זוכה לפופולריות הגבוהה ביותר מבין כל תוכניות האקטואליה בתחנה, וכי שיעורי ההאזנה שלה גבוהים פי שניים מאלה שרשמה תוכניתו של רזי ברקאי.  נתוני ‭ ,MBER‬ שפורסמו כמה ימים לאחר מכן בעיתון  ישראל היום, חיזקו גם הם את המגמה הזו: באותו שבוע  סג"ל הגיע למקום השני בגל"צ, כשלפניו רק יומן הבוקר  (נתוני ההאזנה לגל"צ המצורפים לכתבה זו מתייחסים  לתקופה של חודשיים). "תראה מה היו צריכים לעשות  אנשי אתר 'מידה' כדי לקבל את נתוני ההאזנה לתוכניות  גל"צ", אומר מימון. "הגיעו בשביל זה עד לבית המשפט.  אצלנו זה מתקבל בלחיצת כפתור".

ובכל זאת, בישראל היום הבהירו מאוחר יותר

Picture
Picture

שבלונדון כבר לשם שלנו
מייסד MBER‬ משה נשמע כסף  רוזנפלד(למטה):"הישראלי הממוצעמבלהשעהועשריםבכל יוםבנסיעהבאוטו.בזמןהזההואשומע כמעטאךורקאתהרדיו.איןמצבשאנחנו לאיכוליםלגלותלמהמקשיבים נוסעיהןשל800 אלףמכוניות בכך ביום"
מביא בן "ראיינתי אותי לקום שמציבה צריך מומחים. שהכנסת נתונים שהוא תכף מקבל ונותן. מישהו צעיר את הגרפים  מישהו מנכ"ל MBER‬ מאזין לתחנה צריך פעם  שי מימון (למטה): "אתה מתקין את דקות האפליקציה שלנו בסלולרי, ואז אתה  יכול לראות את הגרפים אונליין, ומצד שני, פעם בחמש דקות הסלולרי דוגם את סביבת האודיו שלך באמצעות המיקרופון שקיים  בו. אנחנו יודעים לקחת את הדגימה, לראות אם יש רדיו שפועל, הורסת  ולהשוות לערוצים" בלבד. לשמוע. מפיקים מתמונת  הקולות'. את ואז אני יודע

שהמידע שלכם חלקי ולא משקף נתוני האזנה מלאים.

"זה נכון. אנחנו מקפידים להיות מדויקים, אבל המדגם שלנו עדיין לא מייצג את כל המדינה - כרגע הוא מייצג ‭ 3.3‬ מיליוני ישראלים. את האפליקציה הורידו כ־‭1,100 ‬  איש, והמדגם שלנו גדול יותר מכל מדגם אחר, אבל חסרות  לנו קבוצות אוכלוסייה מסוימות".

מי לא מיוצג אצלכם מספיק טוב?

"מיעוטים בעיקר. אין לי בדואים בגילאים ‭ ,75־65 ‬  למשל. יש לנו חוסר בגילאים מבוגרים באופן כללי, וכמובן  ילדים עד גיל ‭ ,15‬ שרובם לשמחתי נטולי סלולרי. במקרה הזה המפרסמים פשוט יפנו להורים שלהם, ואני לא רואה  בכך בעיה".

מה לגבי חרדים?

רוזנפלד: "להרבה חרדים יש טלפון חכם".

הם לא מייצגים את החברה החרדית.

"מי שאין להם, ממילא אינם צרכני תקשורת, ולכן הם לא קהל יעד למפרסמים. מי שמייצג את החרדי מאלעד  נטול הטלפון החכם, היא אשתו שיש לה סמארטפון. ואיפה  הכסף נמצא? אצלה".

Picture
Picture
Picture

העם צריך להתחיל לנהל את התקשורת שלו. בכיוון השעון: ירון דקל, עמית סגל, אראל סג"ל, יעל דן, אסף ליברמן וקלמן ליבסקינד

Picture

מימון: "יש אוכלוסיות שלא נצליח להגיע אליהן. אבל  חוברת ה־‭TGI‬ הזו מגיעה אליהן? אנחנו יכולים לתת את  תמונת המצב הכי אמיתית לתשעים אחוז מהעולם".

כמעט כל המועסקים בחברה הם דתיים. יהיה מי שיטען כלפיכם שגם בסיס המידע שלכם מוטה.

"המדגם שלנו נבנה על ידי ‭ ,iPanel‬ חברה מקצועית שעושה פאנלים גם למינה צמח. העבודה שלנו יסודית ומסתמכת על נתוני חלוקת האוכלוסייה של הלשכה  המרכזית לסטטיסטיקה. בכל 'רובריקה' אנחנו צריכים להכניס מספר מסוים של אנשים באופן שיהיה יחסי לחלקם  באוכלוסייה, ואיפה שחסר לנו - אנחנו פונים ל־‭,iPanel ‬  והם מצרפים חברים נוספים למדגם". יצוין כי מבין  משתמשי האפליקציה, ‭ 731‬ הכניסו את פרטיהם המלאים  ולכן רק הם משתתפים במדגם. מקרב אלה, כ־‭400‬ "סופקו"  על ידי חברת ‭ .iPanel ‬

רוזנפלד: "ההבהרה ב'ישראל היום' הייתה הוכחה  שדרכנו למישהו על הזנב. בכיר בגלי צה"ל רצה שנתראיין  אצל רזי ברקאי, וביקש קודם להתקין את האפליקציה.  הוא ראה שגל"צ לא תמיד נמצאת בפסגה, והחל לשלוח  מסרונים בסגנון 'איך יכול להיות שזה יותר גבוה מההוא' וכדומה. אז לא נעים לי להגיד, אבל כן, זה יותר גבוה  מההוא. רזי ברקאי מואזן קצת פחות לפעמים. קורה".

מימון: "אנחנו לא נוקטים שום צד בעולם התקשורת  הישראלית. אנחנו מציגים את התמונה. רוצה – תיקח. לא  רוצה - אל תיקח. אתן לך דוגמה: בנתונים שקיבלו  'מידה', התוכנית של אראל סג"ל הייתה המואזנת ביותר בדיגיטל. אצלנו הוא אמנם ממוקם גבוה  אבל לא במקום הראשון, שתפס יומן הבוקר. זה גם הגיוני: מי ילך בעשר בערב לשמוע בדיגיטל  את יומן הבוקר? רק לנו יש נתונים בזמן אמת, אפשרי שמספקים את התמונה האמיתית".

אתם חוששים מכך שכל אחד יכול להוריד את האפליקציה ולהשתתף במדגם? זה פתח לספינים ולרמאויות.

"ברור שצריך לפקח על זה. כשהפאנל  יהיה מלא, אנחנו חושבים לבנות שני מדגמים: אחד סטטיסטי שיהיה מפוקח לגמרי, והשני פתוח לציבור. גם היום אני בודק את הנתונים שנשלחים אליי  מהטלפונים. אם מישהו שולח לאורך כמה ימים את רשת ב'  במשך ‭ 24‬ שעות, ברור שזה לא הגיוני והוא ירד מהמדגם.  אנחנו עושים בקרה, ונאתר מכשירים 'טרולים' שפשוט יושבים מול תחנה מסוימת כדי להעלות את אחוזי ההאזנה. עוד לא יצא לי להיתקל במקרה כזה, אבל אנחנו בהחלט עם האצבע על הדופק.

"בכלל, אני חושב שרמאות תהיה אינטרס צר מאוד של  בעל עניין. ההסתכלות הרחבה היא החשובה, ודרכה אפשר  ללמוד על מגמות בהאזנה - מה עובד ומה לא בתחנה שלך. אם החברה שמפרסמת אצלך לא תצליח למכור את המוצר  שלה, אז יופי ש'עבדת' על ‭ MBER‬ ועלית גבוה, אבל בסופו  של דבר לא יפרסמו אצלך".

ד"ר אלכס קליין, מנהל היחידה לייעוץ סטטיסטי  באוניברסיטת בר־אילן, מלווה את חברת ‭,MBER‬ מנחה  אותה כיצד לדגום ומספק לה את הנוסחאות. לדבריו, המדגם שבו נעשה שימוש במקרה הזה נקרא "מדגם  שכבות", והוא אמנם לא מושלם כרגע, אך בהחלט מתקדם בכיוון הנכון. לשאלתי האם אין בעיה עם העובדה שכל אחד יכול להוריד את האפליקציה, להכניס נתונים אישיים  כראות עיניו ולהשפיע מיד על התוצאות, עונה ד"ר קליין כי בעיה כזו קיימת בכל מדגם אחר ובכל סקר בחירות. "עולם הסטטיסטיקה שקשור בתשובות של בני אדם נשען  על ההנחה שהם דוברי אמת", הוא מבהיר. מתי המדגם של החברה יהיה מושלם וייצג את כלל אזרחי המדינה ? "זה תלוי במספר האנשים שיירשמו. ככל שיהיו יותר נרשמים שייצגו יותר קטגוריות באוכלוסייה, המצב  יהיה טוב יותר".

תיאורטית יכולה קבוצה של 300 איש להתארגן יחד ולהוריד את האפליקציה כדי להשפיע על התוצאות.

"אני לא חושב שיש חשש לקונספירציה כזו. זה ייחשף. הם יצליחו לעבוד על החברה כמה  ימים, ואז יגלו את זה. אני מסכים איתך שהחשש קיים, אבל זהו חשש רחוק שאפשר להניח שלא  יתממש".

והוא  לא פוגם באיכות המדגם של ?MBER ‬ " לא ‭ ." ‬

האזרח הקטן יפסיק לשלם בגדול

לאפליקציה של ‭ ,MBER‬ אם אכן תפרוץ ותהפוך לתקן החדש למדידת מדיה, יש השלכות עצומות גם בתחום החברתי־פוליטי, ורוזנפלד ומימון לא מסתירים  שהם מכוונים לכך. "המטרה שלנו היא גם לתת לציבור  אפשרות להגיד 'אותי זה מעניין, וזה פחות'", אומר מימון.  "הציבור היום לא אומר את דברו. גם בארה"ב הטלוויזיה  נמדדת במדגם של ‭ 25‬ אלף משפחות בסך הכול. למה שהציבור לא יגיד בבוקר מה הוא אוהב לשמוע? למה שהוא לא יראה למשל שבכל יום יש עלייה חדה בהאזנה  לגל"צ בזמן שידור התוכנית של אראל סג"ל, ואז צניחה?  רואים את זה ממש בעיניים".

אם תגלו שבזמן מקבצי פרסומות המאזינים בורחים, זה יחסל את שוק הפרסום ברדיו.

"אני לא חושש לגלות שום דבר. אם הציבור אומר שמקבצי פרסומות לא מעניינים אותו, צריך שהתחנות  ידעו את זה וייערכו בהתאם".

ואתה רואה את זה קורה?

"כשיורדים לרזולוציות של רבע שעה, אתה בהחלט רואה את התנודות האלה. אבל כרגע הדבר הראשון שמעניין כל תחנה הוא אם התוכנית עובדת, ומה קורה מול המתחרה. את קלמן־ליברמן ברשת ב'  מעניין איך הם מול ישי שנרב ורזי ברקאי בגל"צ. זה  יוצר דילמות בלייב".

סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" בוחנת בכל פרק המצאה טכנולוגית או מצב טכנולוגי שבמקום להועיל  לאנושות, מביאים לדיסטופיה מטרידה. גם האפליקציה  של ‭ MBER‬ יכולה לשמש כנושא לפרק בכיכובו של מנחה טלוויזיה, שמראיין אדם מסוים ומסלק אותו בשידור חי אחרי שתי דקות כשמתברר שהרייטינג לא משהו.  לרוזנפלד זה דווקא נשמע מצוין: "אין לי בעיה, כי זה  לטובת האזרח. גם כשאני נוסע למלון, אני בודק  ביקורות גולשים. האזרח קובע את התוכן. אתה ואני. נהג מונית שסיפרתי לו על האפליקציה אמר לי שמיד בסוף יום העבודה הוא יוריד  אותה. 'כל ערב אני חוזר הביתה, מתקלח, שותה  קפה ויושב מול הטלוויזיה', הוא מספר לי. 'ואז בשמונה מגיעה קריינית החדשות הזו, איך אני  שונא אותה! עכשיו אני אעבור לערוץ אחר, וכל המשפחה תשפיע יחד ותראה למנהל שלה בזמן  אמת שהיא צריכה ללכת הביתה'. והוא צודק. הכוח  צריך להיות שלנו ואצלנו".

אתם בעצם חלק מעידן טראמפ, נגד הממסד.

רוזנפלד מתלהב: "כן! כן! העם צריך להתחיל לנהל גם  את התקשורת שלו. העם יקבע אילו פרסומות יהיו וכמה,  העם יקבע אילו תחנות ייפתחו או ייסגרו".

מימון מנסה קצת לרסן את הסוסים הדוהרים: "מטוטלת ההשפעה של התקשורת מול הציבור נמצאת  היום בצד אחד, והציבור לא שותף", הוא מסכים. "יש ציבור שלם שאוהב תקשורת ומעורה, וצריך לתת לו להשפיע על התכנים. אבל הסיטואציה שהעלית רצה מהר מדי קדימה. אני לא חושב שעורך בטלוויזיה יוריד אייטם  באמצע כי הוא לא מעניין".

רוזנפלד: "בטווח הארוך, כן". ברור שריאיון עם בר רפאלי יביא רייטינג גבוה יותר

משיחה עם פרופסור שמדבר על היסטוריה. אתם

לא חוששים שהכלי שלכם יוביל לרידוד התכנים?

רוזנפלד: "לא. אני מאמין במאזינים. רבים אולי יקשיבו לתוכנית עם בר רפאלי, אבל אני לא חושב שזה נכון לכלל האוכלוסייה או לרובה. בהחלט יכול להיות שנחשוף שזאת סתם  מיסטיקה. הנה, רזי ברקאי המיתולוגי - קלמן־ ליברמן מנצחים אותו הרבה פעמים. איך זה יכול להיות? האדם צורך תקשורת לא בהכרח  לפי מה שאנחנו חושבים עליו".

גם כשקלמן ליבסקינד יראה מולו את האפליקציה

בשידור, ויבין שיש נושאים שמעלים את הרייטינג כשהוא  מדבר עליהם, זה ישפיע על השידור החי - ולא בהכרח לטובה.

רוזנפלד: "שמעתי בשבוע שעבר את ישי שנרב בגל"צ מדבר עשרים דקות עם זקן ניצול שואה. אנשים מאזינים לזה. הציבור חכם".

מימון: "הציבור לא מטומטם, והוא לא צריך לשלם.  הוא חיובי בסך הכול, ומעניינים אותו דברים ערכיים. ברור שיש צד של שואו־ביזנס, אבל הציבור לא צריך  לסבול מכך שחושבים שהוא רדוד. כשהקימו את פייסבוק, אין לי ספק שהיו טענות שהכול שם יהיה רכילות וצהוב.  אנחנו רואים שזה לא קורה".

השמות "פייסבוק" ו"גוגל" עולים בשיחה בלי להתבייש כשאנחנו מדברים על הנתיבים הכלכליים  העתידיים של ‭ .MBER‬ "אם מחר אחת מהחברות האלה רוכשות אותנו, הן יטמיעו אותנו בתוך השירותים שלהן ובבת אחת יהיה לך מדגם מושלם - לא רק אצלנו אלא  בכל העולם", אומר רוזנפלד. "זה מהפך אדיר בכל מה  שקשור לשוק הפרסום".

מה תג המחיר שלכם?

"השמיים הם הגבול".

בסדר, ובסכום?

"אנחנו שווים כרגע ‭ 50‬ מיליון דולר, אבל מתנהל  משא ומתן על ‭ 100‬ מיליון דולר, ואני בכלל לא בטוח  שאלך על זה. מה שבטוח, ואת זה חשוב לי שידעו: אני לא  אשנה את מיקום החברה, וכשאעמוד על הפודיום עם הצ'ק  - גם המנקה תקבל כסף. היא אולי רק בורג, אבל אם בורג  יעוף ממטוס, המטוס יתרסק". 0

לתגובות: ‭ dyokan@makorrishon.co.il ‬

התקשורת מתי המדגם . לא אזרחי המדינה  רוזנפלד: "הבת "זה יותר  שלי קיבלה את חוברת ה- ‭ TGI‬ המצב  ואמרה לי, 'אבא, בחיים אני לא ממלאת  את זה'. היא צודקת. זה כמעט בלתי אפשרי, והנתונים שיצאו משם אף פעם לא יהיו נכונים ואמיתיים. זו המאה  ה-‭.19‬ בואו נתקדם למאה ה-‭"!21 ‬
והוא "לא
בשידור רוזנפלד: ברור  "אני מאמין במאזינים. רבים אולי יקשיבו לתוכנית עם בר רפאלי, אבל אני לא חושב שזה נכון לכלל האוכלוסייה או לרובה. בהחלט יכול להיות שנחשוף שזאת סתם מיסטיקה.  הנה, רזי ברקאי המיתולוגי - קלמןליברמן מנצחים אותו הרבה פעמים" כשהוא גם בהכרח

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן