Publication:

Makor Rishon - 2021-06-04

Data:

המסמכים מעידים: בניגוד להסכמות בבג"ץ, לא בוצע פינוי המבנים הבלתי חוקיים שהיה בכוחו למנוע את אסון מירון

כלכלה

קובי בן משה הוא מנכ"ל קבוצת הייעוץ והניהול ‪AVIV AMCG‬ מבית מטריקס

אף שחלף כמעט חודש ימים מאז האסון במירון, ולמרות מחימ רה העצום של הטרגדיה - ארבמ עים וחמישה אזרחים שנהרגו על ההר בזמן שחגגו את הילולת רבי שמעון בר יוחאי - עד לרגע זה אף גורם רשמי לא לקח על עצמו אחריות לאסון. מסמכים שהגיעו לידי מקור ראשון מעלים חשש שוועדת החמישה, הגוף שמנהל את מתחם הר מירון במשך ימי השנה, לא טיפלה כראוי בסוגיית סילוק הפולשים והמבנים המסוכמ נים והבלתי חוקיים שהשתכנו על ההר במהלך השנים. מדובר בסוגיה בעלת חשיבות רבה משום שהאסון במירון נבע בין השאר מתחזוקה לקויה של ההר, ומכך שמבנים בלתי חוקיים מנעו את האפשרות להרחיב את נתיבי המילוט בו בעת האסון. כדי להבין מה קורה על ההר בכל ימות השנה יש לחזור לימ נואר ,2020 ולהחלטת בג"ץ לתת תוקף להסכם פשרה שנחתם לאחר מסכת משפטית מייגעת, ותוך כדי הליך גישור בין המדינה להקדשות הטוענים לבעלות על ציון קבר רשב"י במירון. על פי ההסכם, הממ דינה חזרה בה מכוונתה להפקיע לידיה את ציון הקבר, ובמקום זאת נכנס לתוקף הסדר זמני לתקופה של שלוש שנים. בהסדר הזמני נקבע שייבחר מנכ"ל מטעם גוף ששמו "ועדת החמישה", ובו נציגי ארבעה הקדשות, ספרדיים ואשכמ נזים, ונציג אחד של המדינה, יו"ר הועדה הרב שמואל רבינוביץ'. המנכ"ל שבחרה הוועדה הוא אלי פריינד. עוד נקבע בהסכם כי המגשר בין הצדדים יציע לוועדה חמישה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי של הוועדה, שיטפל בפינוי פולמ שים וסילוק מבנים בלתי חוקיים. לקביעה הזו חשיבות רבה, משום שהעדויות בתקשורת מזירת האסון העלו שבהר עצמו היו מבנים בלתי חוקיים מסוכנים, שחלקם מנעו את האפשרות להרחיב את דרכי המימ לוט בהר. מסמכים שהגיעו לידי מקור ראשון מעלים חשש שבנוגע ליישום הסכם הפשרה התגלו פעמ רים גדולים בין דרישות המדינה בנוגע למדיניות בהר, ובין אופן יישום ההסכם בידי ועדת החמישה. למשל, לפי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבג"ץ, החלטות הוועדה בנוגע לפינוי מבנים לא חוקיים תלויות ביועץ המשפטי ש"יופעל ויונחה מקצומ עית על ידי פרקליט צפון (אזמ רחי)", כלומר שיקול הדעת אינו נתון בידיו אלא עליו לפעול בהמ תאם להנחיות שיקבל מהפרקלימ טות בדבר הטיפול במבנים בלתי חוקיים. עם זאת, במסמך תנאי המכמ רז לתפקיד היועץ המשפטי של הוועדה נכתב כי אחד מתפקידיו הוא "לנסות להכווין את הוועדה כדי שתגיע להסכמות עם המדימ נה" במקרה של מתחמים שנויים במחלוקת, ושעליו בסך הכול להתייעץ עם פרקליטות המדינה על החלטות הוועדה בעניין פינוי הפולשים. בהקשר הזה נציין כי בפסק הדין נקבע במפורש ש"המדינה שומרת על זכותה לחדש את ההפקעה אם יתברר שההסדר אינו מיושם במהלך התקופה האמורה". לפיכך נשאלת השאלה מדוע המדינה איננה מחדשת את הליכי ההפקעה ועושה סדר בהר. למרות כל ניסיונותינו במהלך החודש האחרון לקבל תשובה לשאלה הזו, לא עלה בידינו לקבל מענה ברור. היועץ לענייני פינוי התהיות על התנהלות הוועדה אינן מסתכמות בכך. לאחר פרסום המכרז למשרת היועמ"ש לוועדת החמישה, התכנסה הוועדה בחודש יוני לפני כשנה כדי לדון במועמ מדים לתפקיד. שלושה עורכי דין התראיינו, ובסופו של דבר הוועדה בחרה בעו"ד יעקב אמסטר מימ רושלים. כך נכתב בפרוטוקול סיכום הישיבה שעסקה במועמדים לתמ פקיד: "לגבי עו"ד יעקב אמסטר - הוועדה התרשמה מאוד מהניסיון והבנת הרגישות שלו למקום קדוש. לגבי עו"ד רן עמיאל - הוועדה התמ רשמה מאד מהמקצועיות והניסיון, אך חשה שאין לו הבנה מספיקה לרגישות המקום. ולגבי עו"ד אילן שרקון - הוועדה התרשמה מהניסיון וגם מהרגישות, אך החברים הבימ עו הסתייגות מהיותו חבר בוועדת ההפקעות של המנהל כנציג לשכת עורכי הדין, ובעקבות כך חתם על ההפקעה ותמך בה". אלא שלגבי עו"ד אמסטר היה חשש לניגוד עניינים לכאורה, והוועדה עצמה רמזה לכך: בפמ רוטוקול הישיבה נכתב כי "הרב רבינוביץ' יפנה למגשר בבקשה שיבחן את התאמתו של עו"ד אמסטר לתפקיד", אף שהתאמתם של שאר המועמדים כבר נבחנה בידי המגשר. החשש לניגוד העניינים לכאורה של אמסטר נבע מכך שהוא ייצג בעבר בהליכים הקמ שורים לנעשה על ההר. בשנים 2013מ2011 ייצג משרדו של אממ סטר את עמותת "הכנסת אורחים", הפועלת באתר קבר רשב"י, בהליך ההתנגדות בפני הוועדה המייעצת לשר האוצר לעניין ההפקעות. מלבד זאת, משרדו של אמסטר הגיש בקשת הצטרפות בשם העמ מותה להליכים בבג"ץ נגד הפקעת האתר, אך הבקשה נדחתה. בגלל החשש לניגוד העניינים לכאורה פנה אמסטר לקבל את חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) ארז קמיניץ. עורך דין בלשכתו של קמיניץ השיב שניגוד העניינים, לדעתו, מצומצם ודל עד לא קיים. זאת משום שיועמ"ש ועדת החמ מישה אינו נדרש לעסוק בהפקעה אלא בסילוק פולשים ("הטיפול והייצוג בעניין הליכי ההפקעה והטיפול בהליכי סילוק יד... אינם 'אותו עניין'"), וכן משום ש"יש משקל אף לחלוף הזמן מאז סיום הייצוג של העמותה". עוד הוסיף קמיניץ ששליטת הפרקליטות במעשיו של היועץ החיצוני מפחיתה את ניגוד העמ ניינים לכאורה ("העובדה שהיועץ המשפטי שייבחר יידרש לפעול על פי הנחיות גורמים חיצוניים... מטעם משרד המשפטים מצמצמת עוד יותר את ניגוד העניינים הלמ כאורי"). במשרד המשפטים התעלמו כנראה מכך שוועדת החמישה עצמה מעוניינת שמתחם קבר רשב"י לא יופקע, ולכן העסקת עו"ד שטען נגד הפקעת המתמ חם עלולה ליצור חשש לניגוד עניינים גם כאשר מדובר על סימ לוק פולשים ומבנים בלתי חוקיים. כך שהחלטת משרד המשפטים בנושא תמוהה. בוועדה ערכו לעו"ד אמסטר קבלת פנים שמוכיחה את קיומו של הפער בין הסכם הפשרה, שמחייב את סילוק הפולשים ופימ נוי המבנים, ובין תפיסת הוועדה שפולשים ומבנים מסוימים עדיף שיישארו על ההר. באוקטובר שעבר הוצג אמסטר בפני הוועמ דה והובהר לו - לפרוטוקול - מה דינם של חלק מהמבנים והפולמ שים, לתפיסתה של הוועדה. "רבני הוועדה", נאמר בפרוטומ קול, "הדגישו בפני עו"ד אמסטר שלא כלל המחזיקים באתר הם באותו מצב, ויש גופים שפועלים לטובת הציבור ויש לרבני הוועדה או לחלקם עניין בהמשך פעילומ תם, ויש גופים שמחזיקים שטח רק לטובת עצמם ויש תמימות דעים בוועדה שצריך לפעול לפנותם. הועדה מבקשת מעו"ד אמסטר שינחה אותה איך נכון לפעול בעניין ולהסביר את השוני ואת ההבדל ביחס לכל מחזיק ומחזיק". "לוועדה יש עניין בהמשך הפמ עילות של אותם הגופים", נכתב עוד בפרוטוקול, וזאת אף שבהסכם הפשרה נקבע כי במקרים החרימ גים שבהם יועמ"ש הוועדה סבור שאין לפנות פולש בנסיבות "חרימ גות ביותר", תבוא ההחלטה בפני "פרקליט מחוז צפון או מי שימונה לעניין זה בפרקליטות המחוז", והוא שיחליט מה לעשות. כלומר, הוועדה צריכה להצביע על סיבות חריגות ביותר, ולא על "עניין שיש לוועדה". מקורות בכירים במשרד הממ שפטים אמרו לנו שעמדת המשמ רד הייתה שיש להפקיע את ההר, אך בלחץ בית המשפט הוחלט על הסדר הפשרה. "משרד הדתות ומשרד האוצר ראו שבית הממ שפט לא 'זורם' עם ההפקעה, אז הם ירדו מזה", אומר אחד המקומ רות. "בתוך שנתיים היו שלושה ניסיונות להגיע להסכמות והבנות, והסיבה העיקרית להסדר היא שאמ מרנו שאנחנו לא מוכנים שוועדת החמישה תחליט". אותו מקור אומר שעו"ד אממ סטר שלח בינתיים דו"ח מפורט למשרד המשפטים על המבנים והפולשים שהוא מתכוון לפנות ממירון. "אנחנו מפקחים עליו", הוא קובע, "לא תהיה איפה ואיפה. נבדוק את זה". מקורות אחרים במשרד לא ידעו להשיב לשאלותינו בדבר התקדמותו של הליך הפינוי. השאלה מתעצמת נוכח המסמכים שמראים שהוועדה גם כך מפרשת את ההסכם באופן גמיש, ולא ברור עד כמה יש פיקוח על הנעשה בהר. נציין כי פרקליט מחוז צפון, איתן לדרר, משך את ידיו מההסדר וכימ נה אותו "ישראבלוף". תגובות ממשרד המשפטים נמסר: "היועץ המשפטי של ועדת החמישה החל במיפוי המקרים ובמשלוח מכתבי התראה כחלק מהליכי סילוק יד נגד פולשים ומבנים בלתי חוקיים. במסגרת ההסדר, משרד המשפטים עמד על כך שהכלל יהיה שהיועץ המשפטי של הוועדה יגיש תביעות פינוי נגד כל המחזימ קים, ורק אם יסבור שאין לפנות מחזיק מסוים, יובא הדבר בפני נציגי משרד המשפטים לבחינה נוספת. עד כה לא הובאו בפנינו בקשות כאלה, והנחת העבודה היא שתביעות פינוי יוגשו נגד כל המחזיקים, לפי סדרי העדימ פויות שיקבע היועץ המשפטי של הוועדה. בעניין מינוי היועץ המשפמ טי של הוועדה נבהיר כי היועץ נבחר בידי הוועדה עצמה, ובחירמ תו אושרה גם לאחר בחינת שאלת ניגוד העניינים". מוועדת החמישה נמסר בתמ גובה: "הוועדה פועלת על פי פסק בג"ץ והנחיות פרקליטות המדינה. היועץ המשפטי של הוועדה מונחה על ידי פרקליטות המדינה ופועל אך ורק לפיה, ואף התקיימה פגישה בין המשנה ליועמ"ש והמשנה לפמ רקליט המדינה עמו כדי להנחותו. "ועדת החמישה מינתה מנכ"ל ויועמ"ש שיטפלו בפינויים ובסימ לוק ידיהם של מחזיקים בלתי חוקיים. היועמ"ש הנבחר החל באיסוף החומר ופנה לכלל הממ חזיקים באתר כדי לאסוף מהם הוכחות ונתונים המוכיחים את בעלותם על המקום. טרם התקמ בלו תגובות כלל המחזיקים. לכן הוועדה טרם דנה בשאלה אם יש גופים שלא צריך לפנות". מטעמו של עו"ד יעקב אמסטר לא נמסרה תגובה. תמהיל הדיור בהתחדשות עירונית ובבניית שכונות חדשות משתנה לטובת דירות קטנות (פחות מאו רבעה חדרים), בהתאם לביקוש. המגמה צוברת תאוצה כמותית וגיאוגרפית: נראה יותר דירות קטנות המתוכננות בשכונות חדו שות, גם באזורים שאינם ליבת המטרופולין ואפילו בשכונות פרווריות. חברות רבות נקלעו לקשיים בעקבות המשבר הכלכלי, ואחרות למדו שזה הזמן הנכון לחיבורים ולהתו עצמות. בימים כתיקונם מיזוגים ורכישות הם פרי של חיבורים וסיו נרגיות בין ארגונים בעלי מבנה ניהולי איתן, אך כעת נמצאות על המדף גם לא מעט חברות שמתו קשות להתאושש מנזקי הקורונה. בגלל הקורונה, חברות למדו את הצוו רך להיערך לקראת איומי "כוח עליון", ובהם סיכוני אקלים וסו ביבה. בתקופה האחרונה התקיים שיח בין המשרד להגנת הסביבה לנציגי הרגולטורים הפיננסיים כדי לקדם אימוץ של חובות גילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקו עות ובמתן אשראי, בדומה לנעשה בעולם. המהלך צפוי לשאת פרי בשנה הקרובה. מיזוגים ורכישות. אילוצי תקופת המגפה הביאו לכך שרק מי שסיפק את המוצר המתאים טכנולוגיה ודיגיטל. גם תוו כניות התייעלות מסורתיות יותר יודגשו - קיצוץ בכוח האדם, מזעור הוצאות גבוהות, שיפור שירות, התאמת מודל התעסוקה ועוד. תהליכי ההתייעלות ישתו דרגו בזמן הקרוב וארגונים יצטו רכו לבחון את פעילותם לעומק ולבנות תוכנית מותאמת שתסייע ליעילות הארגונית גם בטווח הארוך. בשנה הזו נוכחנו לגלות כמה פסולת אנחנו מייצרים, בעיקר כשכולנו כאן, ועל אחת וכמה לאחר שנכנסו המסכות לחיינו. המשרד להגו נת הסביבה מעדכן בימים אלה את האסטרטגיה ארוכת הטווח לטיפול בפסולת עירונית מוו צקה. עבודת המטה תשפיע על המענקים שהמשרד ייתן, על הטכנולוגיות שהוא יקדם ועל הרגולציה שהוא יחוקק. במקביל, רשויות מקומיות, מועצות אזוו ריות ואשכולות מרחביים חווים התעוררות בתחום במטרה למצוא אתרים להטמנת פסולת ולהקמת תחנות מיון חכמות, וכדי למצוא פתרונות וטכנולוגיות לייעול הטיפול בפסולת. עם האתגר יצטו רכו להתמודד הרשויות המקומיות ואזורי התעשייה, וכן יזמים ואנשי טכנולוגיה. פסולת עירונית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בתחום התכנון: עוברים מתכנון לטווח המיידי, כפתרון למשברים נקודתיים, לחשיבה ותכנון לטווח ארוך, מתוך הסתכלות עתידית והיערכות לתחזית הכפלת האוכו לוסייה. הקורונה חייבה אותנו לחשוב עמוק ולהסתכל קדימה, להיות חדשניים ובני קיימא, ולהכין תוכנית עבודה משוכללת יותר. חשיבה לטווח ארוך.

Images:

Categories:

Makor Rishon

© PressReader. All rights reserved.