מקור ראשון

ציידי המידע

הפרטים שלכם שווים כסף, והעברתם לאחרים עלולה לעלות לכם ביוקר. וגם: האם הפיקוח הממשלתי ישכיל לעשות סדר במבול ההצעות ל"שיפור התיק הביטוחי"?

"הוראות חדשות של משרד האוצר מאפשרות לך הזדמנות חד־פעמית להוזיל את הביטוח"; "רוצה לעשות סדר בפוליסות ולחסוך אלפי שקלים?". מבול של הודעות, מסרונים, מיילים וטלפונים המציעים לנו עזרה, הוזלה והזדמנות "לשפר" את התיק הביטוחי, תוך הבטחה להוזלת פרמיות הביטוח המשולמות - לא מפסיק להציף אותנו. ניסיונות "לדחוף" לציבור ביטוח, בין היתר באמצעות טלמרקטינג, הן של חברות ביטוח והן של סוכנויות, אינם חדשים, אך נראה שהתופעה הזו הולכת ומתגברת בשנים האחרונות.

איך הם מגיעים אלינו? הנשק העיקרי שמשמש את אותם "מטרידנים" (אגב, לא רק בתחום הביטוח) הוא ה"לידים". מה זה ליד? כולנו משוטטים באינטרנט, באתרים וברשתות החברתיות. שם יש מי שדואגים למצוא אתכם ולהציע לכם מוצרים ושירותים. בשפת השיווק הדיגיטלי, מה שמכונה "ליד" הוא לקוח פוטנציאלי שהשאיר פרטים באמצעות אותם קישורים, תוך שהוא מביע התעניינות במוצר או בשירות מסוים.

אלא שגם אם התעניינתם בשירות אחד, זה לא אומר שמי שקיבל את פרטיכם לא ינצל את המידע עליכם כדי להציע לכם מוצר אחר. יתרה מכך: מישהו אחר, שאין לו שום זיקה אליכם ולא פניתם אליו כלל, יכול לקנות את המידע הזה. בדרך כלל הוא יקנה "סטוק" של לידים, שיכולים לשמש מבחינתו כלקוחות פוטנציאליים.

ניתן גם לקנות לידים ממאגרי מידע שונים שבהם רשומים פרטיכם - כגון מועדוני לקוחות או נותני שירות שונים. בעגה המקצועית לידים מהסוג הזה מכונים "ליד קר", הואיל וכלל לא בטוח שהלקוח שעומד מאחוריו מעוניין בשירות. בפועל, האדם או החברה שרכשו את הלידים הללו, נדרשים "לעשות עבודה" כדי לשכנע אתכם לרכוש את מרכולתם.

מעבר להטרדה כשלעצמה, יש כאן כר נרחב לפעולות הרבה יותר בעייתיות. כך למשל, בחלק מהמקרים הפנייה מצטיירת כמהלך רשמי של משרד האוצר או גוף ממלכתי אחר. לצד אנשי מקצוע מהימנים וישרים, בשוק הזה קיימים גורמים לא ממש הגונים שפועלים בדרכים לא לגיטימיות. הם עלולים, כאמור, להזדהות כנציגי האוצר או חברת ביטוח אף שהם לא (אם היה לכם ספק בנושא, משרד האוצר לא עושה שיחות יזומות לאזרחים), או כל מצג שווא אחר, זאת מתוך הנחה שכך תשתפו איתם פעולה ביתר קלות. גם כאשר נעשה גילוי נאות מי המתקשר, לא תמיד מוסבר באופן בהיר מהי מטרת השיחה.

והנה עוד תופעה מקוממת. לפני מספר שנים השיק משרד האוצר את "הר הביטוח", ממשק המרכז את כל המידע על מוצרי הביטוח השונים שמחזיק כל אזרח בישראל - ביטוחי רכב, דירה, בריאות, חיים ועוד - והמחיר שהוא משלם על כל אחד מהם. מטרת הממשק היא לאפשר לכל אחד לבדוק באילו ביטוחים הוא מחזיק, מה המחיר שהוא משלם (אולי ניתן למצוא אלטרנטיבה זולה יותר) ואם יש לו כפל ביטוח, כלומר אם הוא משלם עבור שני ביטוחים זהים, ובמילים אחרות - משלם סתם. בעזרת המידע ניתן גם לדעת אילו ביטוחים אין לו, אף שאולי הוא חושב שהם קיימים ותקפים.

מכיוון שמדובר במידע אישי, כדי לקבל את הפרטים יש צורך בהקלדת פרטים אישיים וחסויים שרק המבוטח עצמו אמור לדעת, ובהם תאריך הנפקת תעודת הזהות, המצוין בתעודה עצמה. חלק מהנציגים הטלפוניים שמתקשרים ומציקים מעת לעת, מעוניינים למעשה, על ידי קבלת הפרטים הללו, להיכנס בשמכם למאגר המידע,

במיליוני שקלים

המטרידנים שעושים שימוש במידע האישי, עלולים להזדהות בטלפון כנציגי האוצר או חברת ביטוח, בהנחה שכך תשתפו פעולה

משכורת ראשונה

בגיל 11 עבדתי בפלאפל "שלמה" שבשכונת גאולה בירושלים. במשכורת הראשונה שהרווחתי, שהייתה כמה לירות בודדות, רכשתי זוג גלגיליות והסתובבתי איתן בגאווה ברחבי השכונה.

חור בהשכלה

בגיל 24 קיבלתי הסמכה לרבנות מהרב גץ ומהרב גורן ושימשתי רב צבאי. למרבה ההפתעה ולמרות מקום העבודה שלי, עוד לא הספקתי לקבל תואר אקדמי.

משבר

אחרי שירות קבע כראש ענף נפגעים בצה"ל יצאתי לאזרחות וחיפשתי את המשימה הבאה שלי. תקופת החיפוש הייתה לא פשוטה, אבל ברוך השם נתנו לי כאן את ההזדמנות להביא לידי ביטוי את הכוחות שלי. למדתי שבכל מקום שבו יש אנשים, צריך שיהיה מישהו שידאג להם.

הפתעה

השנה גיליתי שיש לנו תעצומות נפש בלתי רגילות. הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. למרות המצב, ההנהלה, העובדים, המרצים ובמיוחד הסטודנטים התגברו על הקשיים והמשיכו לנהל שגרת חיים ולימודים. אם התגברנו על זה - אנחנו יכולים להתגבר על הכול.

אליצפן רוזנברג

he-il

2021-06-04T07:00:00.0000000Z

2021-06-04T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282127819404201

Israel Hayom LTD