האם זהו המשבר הראשון שיעמוד בפני ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט? בחודש האחרון עברו כחמישים משפחות לגור במאחז הסמוך לצומת תפוח; בשבת שעברה התארחו שם 1,500 איש, והחודש נחנכו שם בית מדרש על שם אביתר בורובסקי, כיכר על שם אלכסנדר רובוביץ' ומצפה על שם רנה שנרב מה תעשה הממשלה החדשה?

היישוב אביתר הוקם לפני חמישה שבועות בלבד סמוך לצומת תפוח, וכבר יש בו חמישים מבנים שמאכלסים חמישים משפחות. ברשימת ההמתנה מחכות שבעים משפחות נוספות להצטרף למעשה החלוצי של הקמת יישוב חדש בארץ ישראל; אך שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ כנראה פחות מחבב את הרעיון, והשבוע הוא הניף את חרב העקירה מעל היישוב החדש.

יוזמת הקמתו של המאחז עלתה לאחר רצח יהודה גואטה, תלמיד ישיבת איתמר, בראשית חודש מאי בצומת תפוח. כמעט מיד אחרי הפיגוע פרץ מבצע שומר החומות, בתגובה לירי הטילים מעזה לבירת ישראל ביום ירושלים; במקביל פרצו במלוא זעמן התפרעויות אלימות שכללו מעשי השחתה חמורים בערים ירושלים, לוד, עכו, יפו ועוד, וכן בנגב ובגליל. משטרת ישראל עמדה מן הצד ולא עשתה דבר; ובהתיישבות החליטו להגיב איך שיודעים בהתיישבות. אביתר היה הזדמנות שנוצלה במלואה.

היישוב נוסד למעשה כבר לפני שמונה שנים, לאחר רצח אביתר בורובסקי בצומת תפוח, קילומטר וחצי ממזרח לצומת. גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, עלה לקרקע עם לשכתו, אך רשויות הצבא פינו אותו משם. אחריו עלתה למקום קבוצת משפחות, ופונתה גם היא. לפני ארבע שנים שוב היה ניסיון נוסף ליישב את המקום לאחר רצח הרב איתמר בן־גל באריאל, וגם המאמץ הזה כשל. בשנים האחרונות הקימה תנועת "נחלה" בראשות דניאלה וייס שבעה גרעיני התיישבות חדשים, המתעתדים להקים יישובים חדשים ביהודה ושומרון. לפני שנה וחצי הוקם גרעין שיועד ליישב את אביתר, וכבר ערך במקום "שבתות שטח" ופעילויות נוספות.

"אחרי הפיגוע התעוררה הרגשה אצל כולם שעכשיו הזמן לפעול", מספר צבי אלימלך, מראשי התנועה. לגרעין של נחלה הצטרפו שני גרעיני התיישבות נוספים וגם תנועת אמונים, מיסודה של המועצה האזורית שומרון. יחד, שלושים משפחות נשלחו לעלות לקרקע. "הגענו לפה שעתיים אחרי הפיגוע ובנינו כמה מבנים מעץ", מתאר אלימלך. "למחרת כבר הבאנו קראוונים, וככה בכל יום מאז, כבר חמישה שבועות, הוספנו עוד ועוד בנייה".

החלוצים לא הסתפקו בקראוונים המשומשים ובמבנים היבילים, אלא ביקשו להיאחז בקרקע באופן יסודי יותר. כבר בימים הראשונים הועמדו שם מבני בלוקים צרים, שבכל אחד מהם השתכנו שתי משפחות. אתמול נוצקו בכניסה ליישוב היסודות לשלושה בתי קבע נוספים. גם יסודות תורניים מונחים שם: בית המדרש על שם אביתר בורובסקי נחנך לפני שבועיים, הוא פעיל במשך כל שעות היום והלילה ומועברים בו שיעורים קבועים וכן שיעורים מפי רבנים אורחים שפוקדים את המקום.

הרשימה כוללת גם כביש אספלט, עמדת ש"ג, מעון לעשרות ילדי היישוב, מדרשה לנשים, תלמוד תורה וכיכר על שם אלכסנדר רובוביץ', נער פעיל הלח"י שנרצח בידי הבריטים בטרם קום המדינה. חברו ללח"י הסופר עזרא יכין, בן ,922 נכח במעמד. גם מצפה המשקיף על הכפר ביתא מצפון־מערב נחנך השבוע בנוכחות הוריה של רנה שנרב. במעמד דובר רבות על הקשר בין לוד ובין ההתיישבות ביו"ש, שהתחזק במהלך הפרעות כאשר תושבים מהשומרון יצאו ללוד כדי לסייע לתושבים להגן על עצמם ועל רכושם.

מלבד המשפחות שמתגוררות במקום מגיעים לכאן בחורים ללמוד בבית המדרש, וכן סיורי ילדים ובני נוער מיישובים סמוכים בגוש שילה, חניכי סניף בני עקיבא איתמר שנתנו יד בעבודות הפיתוח, וסקרנים שבאים לחוות ולחזק.

"מרגש לראות ציונות אמיתית", אמרה לי שרה מיכאליס, תושבת אלפי־מנשה. "מדהים לראות את המהירות שהכול הוקם בה ואת היופי. זאת ארץ ישראל שאני אוהבת". ענת מכפר־סבא התרשמה גם היא: "זה כמו יישוב בימי חומה ומגדל. אני תוהה כבר כמה שנים איך יכול להיות שמדינת ישראל חוסמת יהודים שרוצים להתיישב, לגדל ולטעת בגולן ובגליל, בנגב ובשומרון. יש התפשטות של עמים אחרים בארץ הזו, אבל לנו לא נותנים להתיישב בארצנו? זה כמו מחלה אוטואימונית. לי זה מאד עצוב. המקום מהמם, האנשים פה גיבורים".

משלחת אברכים בהובלת הרב אפרים זילברמן, אחיו של הרב אליהו זילברמן (ראש קהילת אדרת אליהו החרדית ברובע היהודי בירושלים), הגיעה לאביתר אתמול כדי לסייר ולחזק את התושבים, ואוטובוס פרק במקום עשרות תיירים מרחבי הארץ. "אנשים מתמגנטים לפה", אומרת איילת שליסל, אשת תקשורת, שעברה לכאן מאריאל עם בעלה וחמש בנותיה. "עברתי מבית של 170 מטר ל־81 מטר ואני מאושרת".

סרח וישראל ליסון גרו כמה שבועות באוהל עם ששת ילדיהם, לפני שעברו לאחד ממבני הקבע. הם הגיעו לאביתר מרחלים, מבית קבע שגרו בו במשך 16 שנה. תנאי המחיה הירודים ביישוב החדש אינם משתווים לאיכות החיים ברחלים: הבית אינו מרוצף, השירותים הם שירותי נסורת ואת המקלחת עושים באמצעות בקבוקי מים שממלאים ממכל מים גדול. הילדים ישנים יחד בחלל האחד והיחיד בבית; ב"חדר" קטן, מופרד בווילון, ישנים ההורים. הסלון

נמצא מחוץ לבית ומכוסה ביוטה. ובכל זאת, לשואב הדייסון יש מקום של כבוד במרכז הבית.

"אחרי הפיגוע ישראל אמר לי שיש סיכוי שינסו שוב להקים את אביתר, ואחרי כמה שעות קיבלנו הודעה שזה אכן קורה. לקחתי את כל ציוד הקמפינג שלנו, העמסתי אותו ואת הילדים ונסענו לארוחת ערב באביתר. מאז נשארנו", מספרת סרח בחיוך גדול. כשאני שואלת אותה אם הם נשארים כאן עד הפינוי, היא מזדעקת ומבקשת לתקן אותי: "עד הבנייה!". בכל שבת היא מארחת אורחים. "אנשים מאוד רוצים לבוא לפה, אבל לא כולם בנויים לגור בתנאים שאנחנו חיים בהם". 1,500 איש התארחו ביישוב בשבת שעברה.

המים ביישוב ניתנים במשורה, וכך גם האוכל. "הכול מתנהל פה כמו בקיבוץ", אומרת שליסל. "בהתחלה את ארוחת הערב היינו מכינים כולם יחד, אבל לאט לאט אנשים מתנדבים לסייע". בעלי עסקים תורמים חמגשיות אוכל לתושבים, ובעלי אולמות אירועים שולחים שאריות מחתונות. גם אנשים פרטיים מתגייסים: התושבים פצחו במבצע מימון המונים, ובתוך יומיים נאספו 1.26 מיליון שקלים לחיזוק היישוב. ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן העביר לאביתר את לשכתו.

אביתר שוכן על אדמות סקר, אדמות מדינה שטרם הוכרזו ככאלה, ולכן נחשב ליישוב שאינו מוסדר ואינו חוקי; המנהל האזרחי, בראשות תא"ל פארס עטילה, כבר הוציא עשרות צווי הריסה לכל הבתים ביישוב החדש, ובתחילת השבוע הנפיק מפקד פיקוד המרכז, אלוף תמיר ידעי, צו תיחום המורה על פינוי השטח מיושביו בתוך שמונה ימים. הפינוי נועד ליום שני, בעוד שלושה ימים בלבד, ועד אז אסורה הכנסת חומרי בנייה למקום. שוטרים בכניסה ליישוב מונעים כניסת משאיות למיניהן, ובודקים כל מכונית כדי לוודא שאין בה חומרי בנייה. צו התיחום הדרקוני אינו תופעה חדשה, והוא ניתן בעבר גם לנתיב האבות ולעמונה; בכל פעם שביקשו להוציא צו תיחום על בנייה ערבית בלתי חוקית בשטחי ,C למשל, הדרישה נפלה בבג"ץ.

יצוין שיוזמי ההתיישבות בטוחים שהשטח הוא אדמות סקר, כלומר לא היו בו קרקעות פרטיות והשטח מעולם לא עובד; בעבר שכן בו בסיס צבאי קטן, והשטח נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית שומרון. לישוב גם חשיבות אסטרטגית: זו נקודת ההתיישבות היחידה שמחברת בין צומת תפוח ליישוב מגדלים, והיא סמוכה לכפרים ביתא וקבלאן, המשתלטים בהדרגה על שטח C ומאיימים להתחבר וליצור רצף פלסטיני באזור.

על פי גורמים פוליטיים המעורים בפרטים, שר הביטחון בני גנץ ביקש השבוע להקפיא את הפינוי לפחות למשך שבוע נוסף, כדי שהשבעת הממשלה תעבור בשקט. שלשום פנה ראש הסגל במשרד ראש הממשלה אשר חיון במכתב לרמ"ט שר הביטחון מעיין ישראלי, והציג את דרישתו של ראש הממשלה נתניהו להימנע מפעולות אכיפה עד להשלמת בדיקת השטח.

"כפי שוודאי ידוע לך צו תיחום הוא צעד חריף", כתב חיון, "יתרה מכך, על פי העובדות שנמסרו לי השטח הוא לכאורה שטח סקר הניתן להכרזה כאדמות מדינה". מלשכת שר הביטחון השיבו ש"אין הוראה כלשהי בדין הקובעת כי הוצאת צו תיחום ביו"ש טעונה את אישור ראש הממשלה. בלי להידרש לשאלות המורכבות הכרוכות בקביעת מעמד קרקע באזור, עצם הקמת המאחז היא פעולה בלתי חוקית שהיקפה ומאפייניה חריגים. נסיבות המקרה החריגות הן שהביאו להחלטה על הוצאת צו התיחום, וזאת לאחר התייעצות עם כלל הגורמים הביטחוניים והמשפטיים". הפינוי, אם וכאשר, יוטל כבר לפתחם של ממשלת בנטלפיד ושל שר הביטחון גנץ. במידה מסוימת יהיה זה המבחן הימני הראשון של בנט, סער וליברמן בממשלה המורכבת גם ממפלגות מרכז ושמאל וממפלגת רע"ם.

"כבר כשעלינו ידענו שאולי חלילה יהרסו, אבל אנחנו מבינים שהדרך ארוכה", אומר אלימלך. "אם חלילה יפנו פה, באותו לילה יעלו חמישה גרעינים למקומות נוספים. אנחנו ממשיכים קדימה, והנכון הוא שממשלת ישראל תתעשת. גדעון סער, נפתלי בנט, זאב אלקין ואיילת שקד דיברו הרבה בשנים האחרונות על הבנייה הערבית הלא חוקית. אם מישהו חושב להגיע לכאן ולפנות, שיגיע אחרי שיסיים לטפל ב־53 אלף המבנים הבלתי חוקיים שנבנו ביו"ש בעשור האחרון. כל דיבור אחר על הרס פה הוא אכיפה בררנית וגזענית כלפי יהודים".

"מה שקורה כאן הוא ניסיון לא ברור של הממשלה לעקור יישוב שהוקם בנקודה אסטרטגית על אדמה שאין איתה שום בעיה", אומר יוסי דגן. "אם יש מעשה ציוני נכון וערכי שממשלת ישראל צריכה לאמץ אותו, זה אביתר. עלו לפה גרעין משפחות, ואני בהחלט מברך אותן על המעשה הציוני החשוב, וממשלת ישראל צריכה לחבק אותן ולעזור להן. אלה אנשים שהחזירו את הכבוד לעם.

"לכל מי שמדבר על החוק אני רוצה להזכיר שבפוליגון שמסביב לאביתר יש שמונים בתים לא חוקיים שבנו ערבים, במסגרת ההשתלטות על שטחי .C כשאנחנו פונים לרשות האכיפה אומרים שאין מספיק כוח אדם לטפל בתופעה. אז איך פתאום באביתר יש מספיק כוח אדם? יש דברים ערכיים שהם מעל לוויכוח הפוליטי, ועל פי כל הכללים של המדינה זה מקום שצריך להיות מיועד להסדרה".