בכפר ננורו בבורקינה־פאסו שבמערב אפריקה לא תועד ולו מוות אחד ממגפת הקורונה, אבל איום אחר ממלא את קבריה על פי לוח זמנים צפוי להחריד. הגשמים העונתיים הנספגים בדרכי העפר האדומות כאן, מטפחים ענני יתושים מפיצי מלריה. החוקרים מכנים זאת "מגפה נשכחת": המחלה הטפילית הורגת יותר מ־004 אלף בני אדם בכל שנה. רוב הקורבנות הם ילדים אפריקנים.

מגפת הקורונה, לעומת זאת, גבתה כ־031 אלף נפשות ביבשת אפריקה ב־51 החודשים האחרונים, על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי. עם זאת, דווקא נגיף הקורונה הזמין גל של משאבים בינלאומיים שאפשרו פיתוח מהיר של חיסונים חדשים ופורצי דרך, שעיצבו מחדש את הגישה הגלובלית כלפי יכולותיה של תעשיית התרופות. כעת מדענים בבורקינה־פאסו שואפים לרתום את המומנטום הזה כדי לשים קץ לאיום שבעיניהם הוא דחוף הרבה יותר.

"כולנו באפריקה מתוסכלים כשאנחנו רואים כיצד הקורונה זוכה לתשומת לב רבה כל כך בהשוואה למלריה", אומר האפידמיולוג הלידו טינטו, המנהל האזורי של המכון לחקר מדעי הבריאות בבורקינה־פאסו. "אם מלריה הייתה נפוצה במערב, תשומת הלב אליה הייתה הרבה יותר ממוקדת".

טינטו מוביל בדיקות קליניות של החיסון המבטיח ביותר נגד מלריה עד כה - זריקה שהפחיתה במשך 12 חודשים בכ־77 אחוזים את התחלואה במלריה בקרב קבוצת ילדים בננורו - כך דווח השנה במחקר שפורסם בכתב העת הרפואי "לנסט". החיסון, המכונה ,R21 הוא הראשון מסוגו שחוצה את רף ה־57 אחוזים. הוא מעורר תקוות, אבל מעלה גם תהייה עמוקה: אם פייזר ומודרנה היו יכולות לייצר חיסונים לעולם במהירות רבה כל כך, מדוע ייצור החיסון למלריה דורש זמן רב כל כך? "כל שנייה שאנחנו מעכבים את השימוש בחיסון הזה, אנחנו מאבדים עוד ילדים", אומר טינטו במשרדו בננורו.

מסביבו, מדענים בוחנים דגימות דם במיקרוסקופים ומלקטים נתונים נוספים הדרושים למחקרם. העבודה על ,R21 חיסון שפותח במכון ג'נר של אוניברסיטת אוקספורד, החלה בבריטניה לפני יותר מעשור. כעת החוקרים שואפים להבטיח אישור מוקדם של ארגון הבריאות העולמי, במטרה לגייס מימון ותמיכה ארגונית מצד תורמים בינלאומיים. זהו הצעד הראשון כמעט לכל חיסון המשמש באפריקה. ברגע שזה קורה, המדינות ביבשת מאשרות את החיסון גם הן.

עד כה, בהיעדר חיסון, שלטו במאבק אמצעי מניעה אחרים. מקרי המלריה ברחבי העולם צנחו בזכות אבחון מהיר והפצת רשתות יתושים ותרופות טובות יותר. התמותה העולמית ממלריה ירדה בכ־06 אחוזים בין 2000 ,2019־ל על פי ארגון הבריאות העולמי, ומקרי המוות באפריקה פחתו בכמחצית במהלך אותה התקופה. אבל ההתקדמות נעצרה כמעט. טינטו ועמיתיו אומרים שהחיסון הוא החלק החסר בפאזל.

לפני האישור הזריז של חיסוני הקורונה, החיסון נגד חזרת שפותח בסוף שנות השישים החזיק בשיא של משך האישור המהיר ביותר: ארבע שנים בלבד. החיסונים נגד קורונה, שהיו מוכנים בתוך חודשים, נעזרו במחקר מקיף שכבר נערך בנגיפים דומים, וכן מהתקדמות ביכולת הייצור. אבל סכומי כסף עצומים אפשרו להם לעבור את קו הסיום. ארה"ב לבדה שפכה יותר מ־9 מיליארד דולר על פיתוח חיסוני הקורונה. אך בכל העולם הוציאו רק 7.3 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח הקשורים במלריה בשנים 2007 עד ,2018 על פי ארגון הבריאות העולמי.

חוקרים מאשימים את כוחות השוק בפער הזה: המדינות הנפגעות מהמלריה יותר מכול נוטות להיות גם העניות ביותר. "לא תחלה במלריה כמעט באנגליה או בארה"ב. מדינות עשירות יותר, שיש להן תקציבי מחקר להתמודדות עם מחלות טרופיות אלה, צריכות להוציא את הסכום הנכון כדי להשפיע", אומר אדריאן היל, מנהל מכון ג'נר. "מוזר שהמלריה, לפחות באפריקה, אינה נחשבת לבעלת עדיפות שווה, כאשר יש מספר עצום כזה של ילדים שמתים בכל שנה".

השלב האיטי ביותר בפיתוח החיסונים הוא השלב שצוות בורקינה־פאסו מתמודד איתו כעת: בדיקות יעילות ובטיחות בבני אדם. בדרך כלל התהליך כולל שלושה שלבי ניסוי, כל אחד גדול ויקר מקודמו. החיסונים נגד הקורונה עברו את אותו מסלול בדיוק, אבל עשו את השלבים בו זמנית. חברות התרופות, שהציפו אותן בכסף, בחרו לספוג את הסיכון.

הלחץ הכלכלי של המדינות העשירות הניע את פרץ ההשקעות, מסביר ג'וליאן פוטט, יועץ מדיניות בתחום המחלות הטרופיות בארגון "רופאים ללא גבולות". הלקח הוא ששפיכת כסף עשויה להיות יעילה להפליא. "חיוני להגדיל את המימון לטיפול במחלות כמו מלריה, שהן רחוקות ממצב נשלט", אומר פוטט. "כן, חלה התקדמות, אבל כבר מסתמנים איומים כמו עמידות לקוטלי חרקים או לתרופות".

מלריה היא רוצחת שידועה בעמידותה. הטפיל נמצא ביתושים מאובנים בני 30 מיליון שנה, כלומר למחלה היה די והותר זמן לעבור מוטציות. מדענים נאבקו במשך רוב המאה האחרונה לפתור את חידת הגנום שלה. לפני התוצאות החיוביות של R21 באביב, מועמד החיסון הטוב ביותר הצליח להפחית את התחלואה ב־33 עד 66 אחוזים מהמקרים. מועמד הניסוי החדש מכיל כמות גדולה יותר של החלבון שמופרש מטפיל המלריה כשהוא נכנס לגוף.

עד השנה הבאה מכון ג'נר צריך לאסוף די נתוני בטיחות כדי להגיש בקשה לאישור מראש מטעם ארגון הבריאות העולמי, אומר היל. חוקרים בבורקינהפאסו ובשלוש מדינות נוספות מגייסים כעת 4,800 משתתפים לניסוי בשלב המחקר הבא. מכון סרום בהודו, היצרן המוביל בעולם של חיסוני קורונה, כבר הסכים לייצר זריקות נגד מלריה. פקידי ארגון הבריאות העולמי אומרים שהם פתוחים לכך: "ייתכן בהחלט שאפשר להאיץ את הביקורת הרגולטורית", אומר דייוויד שלנברג, יועץ מדעי של תוכנית המלריה של ארגון הבריאות העולמי. "אני חושב שכולנו להוטים ללמוד כמה שיותר ממה שנעשה לגבי הקורונה".

אם הרשויות אכן יפעלו בהתאם לנורמה החדשה, עשויות להיחסך שנתיים בתהליך הייצור לפי הערכתו של טינטו. אם המלריה תמשיך להרוג בקצב הנוכחי שלה, אמר, "זה יכול להציל עד 800 אלף בני אדם". יש לציין שאישורי חירום תלויים בתהליכים רגולטוריים בכל מדינה בנפרד.

בורקינה־פאסו היא אחת משש מדינות באפריקה שסובלות מכמחצית מקרי המוות ממלריה בעולם. במדינה 20 מיליון בני אדם, ו־11 מיליון בני אדם בה נדבקים במלריה בכל שנה; בממוצע מתים מהמחלה 4,000־כ בני אדם בשנה.