1 אם לא תהיה הפתעה רבתי של הרגע האחרון, סוג של "תרגיל מסריח" מודל 2021 או טוויסט נוסף בעלילה המשוגעת ששמה הפוליטיקה הישראלית, ביום ראשון הקרוב תושבע ממשלה חדשה, שונה לגמרי ממה שהכרנו בעשור ומשהו האחרונים. אני מתנגד לממשלה הזו, חושב שנפתלי בנט עושה טעות ומקווה שלא נשלם עליה כולנו מחיר גבוה מדי. ואחרי שאמרתי את זה, ברגע שתושבע הממשלה זו הממשלה של כולנו. זה לא אומר שצריך לתת לה לפעול כאוות נפשה ולא להיות מאוד חשדנים ותקיפים כלפיה פוליטית וגם ציבורית. נהפוכו. זו בדיוק משימתה של האופוזיציה מימין וכל מי שרוצה לשמור על תרבות דמוקרטית ראויה. אבל ישנו קו מאוד ברור וחד בין מתיחת ביקורת, הפגנות וניסיונות לגיטימיים להפיל את הממשלה ובין כל השאר, והקו הזה חייב להיות נר לרגלינו ולהנחות אותנו.

בתקופה האחרונה, גם בחסות הרשתות החברתיות שמעצימות כל רגש ודעה, כולנו קצת גולשים. אני מבין שגם לנתניהו קראו בוגד, אבל אפשר להתחיל עם הפסקת השימוש במילה הטעונה והמיותרת הזו כלפי בנט, שקד וכל שאר מרכיבי הימין שנכנסו לממשלה הזו. מותר גם לתת להם צ'אנס. הם אכן הפרו הבטחות בחירות משמעותיות, ועושים מעשה שרוב בוחריהם לא שלמים איתו, בלשון המעטה. אבל בסופו של דבר יהיה פה ראש ממשלה חדש, של כולנו, ועד כמה שהכעס גדול והחשש כבד, צריך לתת לו את ברכת הדרך. כי הדרך הזו משותפת לכולנו. אין לנו מדינה אלטרנטיבית. 2 החלק הימני בממשלה המסתמנת מנסה להרגיע כל הזמן את הבייס בבשורת הפריטטיות - ממשלה שוויונית שבה לכל אחד מהצדדים יש זכות וטו, ולכן אין סיבה לבהלה. הבעיה היא שמדובר בעניין תיאורטי. בפועל, השמאל נכנס לממשלה הזו כשהוא מורעב שלטונית שנים רבות. מבחינתו מדובר בהזדמנות פז שהתגלגלה לידיו במקרה רק משום שמנהיגי הימין מסוכסכים בינם לבין עצמם, ושכנראה לא תחזור בעשורים הקרובים בהתחשב בדמוגרפיה הישראלית ההולכת ונוטה ימינה. שלבו את הרעב רב השנים הזה עם יכולותיו המוכחות של השמאל להתניע מהלכים במהירות ולבצע - כזכור, הסכם אוסלו נחתם שנה ומשהו בלבד אחרי הקמת ממשלת רבין - הוסיפו תמיכה כמעט גורפת ששרי השמאל יקבלו בתקשורת המיינסטרים, ַתְּבלו בעובדה שהימין מגיע מדושן שלטונית, עצל רעיונית וחושש תקשורתית - והנה לכם מתכון מושלם לממשלת שמאל על מלא. או כמעט על מלא. נכון, בפוליטיקה בכלל ובפוליטיקה הישראלית בפרט קשה לנחש איך יעבדו הדברים, אבל הנתונים הבסיסיים לא מבשרים משהו טוב לימין בתקופה הקרובה, למרות הפריטטיות. 3 נתניהו הוא האשם המרכזי בכך שלא קמה ממשלת ימין. כתבתי זאת בעבר ואני כותב זאת גם רגע לפני שהוא יעזוב ככל הנראה את המשרה הרמה ואת מעון ראש הממשלה בבלפור. ועכשיו, כל ישראלי וישראלית ראוי שיעשו בדיקה כנה לגבי עצמם, האם מצבם הכלכלי, החברתי והביטחוני היה טוב יותר או פחות לפני 12 שנה, ערב כניסת נתניהו לתפקיד. אכן, הפרעות שביצעו ערביי ישראל במהלך מבצע שומר החומות ערערו את ביטחונם האישי של יהודים רבים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שרוב מוחלט של תקופת נתניהו כראש ממשלה עמד בסימן של שקט ביטחוני, פיגועים מעטים, וכמובן מהלכים מדיניים יוצאי דופן מול מדינות ערב, שהובילו בין השאר לחתימת ארבעה הסכמי שלום. לא צריך להסכים עם נתניהו על כל דבר, אפשר גם לחשוב שמוטלת עליו אשמה ושהתנהלותו הפוליטית הייתה גרועה לא פעם ולא פעמיים. אבל אי אפשר, כלומר אפשר אבל יהיה מאוד לא הגון, לא לומר לו תודה גדולה מעומק הלב על מה שעשה למען המדינה הזו. אה כן, ולא נשכח גם את החיסונים. 4 עמיתי אלישיב רייכנר הזכיר אתמול בעמוד הפייסבוק שלו כי השבוע לפני 44 שנים בדיוק עמד חובש כיפה סרוגה להיכנס לתפקיד ממשלתי בכיר שעד אז כיהנו בו רק אנשים חילוניים. המחנה החילוני חשש אז מאוד ממינויו של זבולון המר לתפקיד שר החינוך. יוסי שריד, למשל, האשים את המר שהוא נמנה עם "פלג קיצוני וקנאי של גוש אמונים"

בהתחשב בהיסטוריה הלא־מאוד־רחוקה הזו, וגם בלי קשר אליה, היינו יכולים לצפות לחגיגיות כלשהי במגזר הדתי־לאומי לאור הכתרתו המיועדת של בן המגזר לראשות הממשלה. בכל זאת, מישהו עם כיפה סרוגה יכהן בתפקיד החשוב ביותר במדינת ישראל. אבל זהו, שאין חגיגות. בגלל הרכב הממשלה, בגלל הדרך שבה הדברים נעשו, רוב הציבור הסרוג מביע יותר ביקורת מתמיכה, יותר חשש מתקווה, יותר רקיעת רגליים מהפרחת זיקוקי אושר.

זוהי תעודת כבוד למגזר, שמוכיח את מה שאנחנו יודעים אבל יש מי שמנסה לטשטש, שמדובר בציבור שפחות נוהה אחרי תארים לעצמו, פחות עסוק בעצמו ופחות מתלהב מהישגים שטחיים שעטופים בנייר צלופן מרשרש. זהו ציבור בוגר, מעמיק ובעל חוש אחריות לאומי מפותח, שרואה את אחד מבניו כובש את הפסגה הגבוהה ביותר ומביט בו בחשש. רק שלא ייפול. רק שלא יפיל את כולנו יחד איתו. מדובר ברגע קריטי למדינת ישראל, וכולנו צריכים לקוות שבורא עולם יישא את ראש הממשלה החדש על כפיו ויסייע לו לצלוח את המהמורות בשלום. כי לבד, יהיה לו מאוד קשה.