לפי ההודעות לתקשורת של הליכוד ו"הציונות הדתית", בקרוב לא בטוח שאוכל להמשיך לדווח לכם מהמתרחש בנגב, אזור מגוריי האהוב. שתי המפלגות הזהירו השבוע מפני "מכירת חיסול של הנגב", אם תוקם ממשלת בנטלפיד. ראש הממשלה נתניהו כתב בדף הפייסבוק שלו שבנט ולפיד מכרו את הנגב לרע"ם, ובאחד מנאומיו טען שעומדת לקום "אוטונומיה פלסטינית בנגב". גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' צייץ השבוע על "מכירת הנגב והגליל לרע"ם", זאת בנוסף כמובן ל"מכירת חיסול של הציונות", "התנתקות על סטרואידים" ותסריטי אימה נוספים.

בואו נדבר קצת על עובדות. ראשית, מסע ההפחדה של הליכוד והציונות הדתית מתבסס על סעיפים לא סופיים בהסכמים הקואליציוניים של רע"ם שהודלפו על ידי המפלגה. כרגע ידוע שמדובר על הכרה בשלושה יישובים לא מוכרים בתשעת החודשים הקרובים. אלה שלושה יישובים - חשם־זנה, רחמה ועבדה - שממשלת נתניהו עמדה להכיר בהם רק בחודש דצמבר האחרון. בנוסף יש דיבור מעורפל ולא מחייב על הכרה במספר יישובים נוספים בהמשך. כבר כאן כדאי להבהיר שכשמדברים על הכרה ביישובים, הכוונה איננה לאשר כל בית לא חוקי שהוקם ביישובים הללו, אלא לכנס את התושבים לתוך תא שטח מתוכנן שעליו יוקם היישוב. כפי שאסביר בהמשך מדובר על השבת שטחים נרחבים למדינה, לא על איבוד שטחים נוספים.

אבל גם אם נניח לרגע, הנחה שאין לה ביסוס, שהכרה ביישוב פירושה השארת כל בית וכל פחון בכל רחבי הפזורה הבדואית בנגב, עדיין חשוב להכיר את המספרים. בנגב יש 13 מיליון דונם. גם על פי תנועת רגבים, הבדואים יושבים באופן לא חוקי על 650 אלף דונם, כלומר על חמישה אחוזים מהנגב. אמנם לא כל הנגב ראוי להתיישבות, והשטח הפנוי בו ליישובים עומד על כשלושה מיליון דונם בלבד, אבל שאר השטח - שמורות טבע ושטחי אש - לא עומד להתיישבות של אף אחד.

גם אם הממשלה החדשה תשאיר על מקומה את כל הפזורה הלא חוקית בנגב, ויתור על חמישה אחוזים מהשטח או אפילו על חמישית מהשטח הפנוי להתיישבות, הוא ממש לא מכירת חיסול של הנגב, וגם לא "הקמת אוטונומיה פלסטינית". שום שטח חדש לא עומד להימסר לישות מדינית אחרת. בתסריט הכי גרוע, אזרחים של מדינת ישראל ימשיכו לגור במקום שבו הם גרים, באופן לא מוכר. התסריט הזה, אגב, הוא בדיוק מה שקרה ב־21 השנים האחרונות שבהן נתניהו עמד בראשות הממשלה. הוא נמשך לא מעט בזכות סמוטריץ' ותנועת רגבים שהוא עמד בראשה, שנאבקו בעקביות בכל תוכנית הסדרה ממשלתית, גם כשהיא קודמה על ידי השר אורי אריאל. ב־21 השנים הללו הפזורה הכפילה את עצמה, ובאופן לא מפתיע, אתגר ההסדרה לא נפתר בשיטת "שב ואל תעשה" של נתניהו, אלא רק התעצם.

סמוטריץ' ורגבים נאבקו בכל תוכנית הסדרה, גם כשקידם אותה השר אורי אריאל. בשנים הללו הפזורה הוכפלה, והאתגר לא נפתר בשיטת "שב ואל תעשה" של נתניהו

תוכנית ההתכנסות

ועכשיו לטענה העיקרית של נביאי הזעם. מנכ"ל רגבים מאיר דויטש טען בסרטון שהפיצה התנועה בימים האחרונים, שהממשלה החדשה מתכוונת לקחת כל תא שטח שיש עליו פזורה לא חוקית עם מאות בתים, לייצר סביבו קו כחול דמיוני ולהגדיר אותו כיישוב חדש. יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אמר לי השבוע על הסרטון הזה: "מסתבר שהדמיונות

וההמצאות עובדים גם אצל היהודים".

מעיין, שמונה לתפקידו לפני חמש שנים על ידי השר אורי אריאל, דוחה את הטענות של רגבים וקובע שאין שום היתכנות להכרה ביישובים באופן שהארגון מתאר. "דבר כזה לא יאושר על ידי אף ממשלה כי הוא לא עומד בדרישות המקצועיות, לא שלנו ולא של מנהל התכנון. כשמדובר על הכרה ביישוב, הכוונה היא להקים אותו על פי הסטנדרטים של מוסדות התכנון ובהתאם לכללים שקבעה ועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות. אין שום תוכנית ליישוב שמשאירה כל בית במקומו".

אם שלושת היישובים שעליהם מדובר בהסכם עם רע"ם אכן יוכרו בקרוב, אומר מעיין, זה יהיה צעד שייטיב עם כל הצדדים. "מדובר בשלושה יישובים שאנחנו ברשות הכנו את התוכניות שלהם ותכַננו אותם יחד עם התושבים ועם הוועדה המחוזית, בהתאם לכל הכללים של הגורמים המקצועיים ולהמלצות ועדת גולדברג. אלה יישובים בסדר גודל של 500 משפחות בממוצע, שיוקמו על שטח מצומצם יחסית של בין 2,000 3,000־ל דונם, ובמסגרת הקמתם יפונו בכל אחד מהם בין עשרת אלפים ל־51 אלף דונם. הפתרון הזה טוב יותר לכולם. בכל יישוב חדש שלא נקים או שכונה חדשה שלא נפתח ולא נסדיר בה תושבים, התושבים בינתיים ממשיכים לגדול בחוץ בצורה לא מוסדרת, ובכל יום שעובר הנזק לכולם הולך וגדל".

מעיין מקווה להכרה והסדרה של ישובים נוספים שעל תכנונם עמלים ברשות. אלא שבניגוד לשלושת היישובים שעליהם מדובר בשלב הראשון של ההכרה, ושבהם הושגה הסכמה עקרונית של התושבים להתכנס לתוך תא שטח מוגדר, ביישובים אחרים אין עדיין הסכמה כזו. "יש לנו הצעות להסדרה של עשרה יישובים, ובמרביתם אנחנו לא יכולים להתקדם כי התושבים מסרבים להגיע להסכמות ביניהם על התכנון של היישוב החדש בהתאם למתווה. כל אחד מתעקש להישאר עם תביעת הבעלות שלו ולשמור על הפיזור, במקום להתכנס למקום אחד. ניהלנו בשנה האחרונה הידברות עם חמישה ריכוזים כאלו, ולא הצלחנו להגיע להסכמות".

באזור שטח הסייג, בין כביש באר־שבע־דימונה לכביש באר־שבע־ערד, הרשות בוחנת הקמה של שישה יישובים חדשים, כולם על פי מתווה של התכנסות לתא שטח של 1,500־כ דונם, ופינוי של כעשרת אלפים דונם בממוצע. "הסבירות שנצליח בכך נמוכה. גם חברי הכנסת של רע"ם לא יצליחו לשכנע את התושבים לקום ולעזוב, ולכן נצטרך גם שם לנקוט בתהליכים משפטיים כדי להכניס אותם ליישובים החדשים".

אם לסכם, בטווח הנראה לעין זו תהיה הצלחה אם שלושת היישובים שעליהם כבר הושגה הסכמה עקרונית יוכרו. אם הממשלה הבאה תצליח להסדיר יישובים נוספים, עשרות אלפי דונם יוחזרו לנגב. הדיבורים על מכירת חיסול, אובדן ואוטונומיה, הם דיבורים היסטריים שעד היום רק תקעו כל ניסיון להסדיר את ההתיישבות הלא חוקית בנגב, והעצימו עוד יותר את הבעיה.