מגן הוקרה הוענק השבוע למנהל תחנת אל־ג'זירה בעזה, ואיל דחדוח. מי שהגיש לו את אות ההערכה הוא סגן ראש ארגון חמאס בעזה חליל אלחיה, בתודה על פעילות הערוץ במהלך מבצע "חרב ירושלים", כפי שהפלסטינים מכנים את סבב הלחימה האחרון. "הערוץ הקטארי עבד במקצועיות רבה והפגין את הזדהותו עם העם הפלסטיני", אמר אלחיה.

תוכנית ששודרה השבוע באל־ג'זירה והציבה במרכזה את עסקת שליט, עוררה הדים רבים. לאחר שידור תמונות שטרם פורסמו של גלעד שליט בימיו בשבי חמאס, הוטלה הפצצה. על רקע כותרת בדבר "הקלטה החושפת כי בידי גדודי עז א־דין אל־קסאם מצוי חייל ישראלי", נשמע קול בעברית משובשת, שהביא לכאורה את קולו של שבוי ישראלי. המחשבה שמדובר באזרח אברה מנגיסטו, בוטלה על ידי אמו שאמרה כי זה אינו קולו של בנה. נראה כי הפעם, ניסיון הפרובוקציה של חמאס באמצעות אל־ג'זירה, לא צלח.

את יוסוף, שעבד בערוץ ערבי אחר בישראל, פרסום הקלטת לא הפתיע. "במשך שנים ארוכות רשת אל־ג'זירה משמשת אחד הצינורות העיקריים של חמאס להעברת חומרים. במשרדי הערוץ ברצועת עזה העסיקו אנשים לפי הדרישות של חמאס".

הכתב שעמד מאחורי הכתבה המדוברת הוא תאמר אל־מסחאל, ,38 יליד מחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה. הוא למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, הצטרף לאל־ג'זירה ,2008־ב וכיסה את המערכות בעזה. בשנת 2014 עזב לקטאר, וכיום הוא מכהן בתפקיד בכיר במטה הערוץ בדוחא. יש לו 475 אלף עוקבים בטוויטר, ומאות אלפים בפייסבוק.

"חברים במשרדי אל־ג'זירה ברצועת עזה סיפרו לי שביום בהיר אחד הוא נכנס למשרדים והודיע שהוא הכתב החדש שלהם", אומר יוסוף. "לדבריהם המינוי שלו נסגר בדוחא, ומי שסידר לו את הג'וב היה לא אחר מראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. היה ברור שיש פה יחסים של יד רוחצת יד. אל־ג'זירה מקבלת את הבחור ככתב אצלה, בתנאי שכל סיפור שיש לזרוע הצבאית של חמאס, יוצא דרכה. צריך לומר את האמת, המשטר בקטאר לא כל כך מנוגד לתפיסה האידיאולוגית של חמאס ושל האחים המוסלמים. בסך הכול מדובר באותה משפחה. הם עבדו עם חמאס על בסיס עסקה מסוימת, שלפיה הם משלבים בערוץ אנשים המזוהים עם הארגון ובתמורה מקבלים סקופים. עד עכשיו זה עבד טוב לשני הצדדים".

2015־ב הודיעו בערוץ אל ג'זירה כי בכוונתם לחשוף את פרטי חטיפתו של הדר גולדין על ידי חמאס. הנרטיב בכתבה היה של חמאס, והכתב היה גם אז אל־מסחאל. "ישראל ניסתה לסגור את סיפור החטיפה בהודעה שגולדין מת, למרות שגופתו לא נמצאה. התחקיר שלנו מגלה התפתחויות אחרות", הכריז אל־מסחאל, והוסיף כי למרות פנייתו לגורמים ישראלים, אף קצין שהיה מעורב באירוע לא היה מוכן להתראיין.

בכתבה נטען כי גולדין נחטף בעודו בחיים, וכי החטיפה צלחה הודות לאיש חמאס שהולבש במדי צה"ל וגילם חייל פצוע, במטרה לבלבל את ישראל ולקנות לחמאס זמן כדי להעביר את גולדין במנהרות לשבי. הכתבה קידמה את הטיעון של חמאס, לפיו הם מחזיקים בחייל ישראלי חי שישוחרר בעסקת אסירים. בדומה לכתבה האחרונה עם "ההקלטה הבלעדית" של הישראלי השבוי כביכול בידי חמאס, המטרה בשני המקרים הייתה לספק לחמאס עמדה עדיפה במשא ומתן עם ישראל על עסקת אסירים. שתי הכתבות שודרו כאשר בימים הסמוכים התקיים שיח על עסקת אסירים אפשרית.

בתום מבצע שומר החומות שידר הערוץ את תמונות הניצחון שבחמאס ביקשו לקדם. ביום שלישי השבוע פורסמה כתבה נוספת ברשת, כאשר הפעם הכתב פייסל אל־קאסם, מכוכבי הערוץ, שאל בפתח תוכניתו "הכיוון ההפוך": "האם יהיה זה פשטני לומר שישראל חלשה יותר מקורי עכביש אחרי המלחמה האחרונה בעזה? האם היא

נשארה הכוח הצבאי החזק באזור, או הפכה לאשליה גדולה? האם טילי חמאס הצליחו לערער את ישראל, את ממשלתה ואת מצבה הפוליטי?"

אל־קאסם, דרוזי יליד סוריה, עשה את הקריירה שלו בתוכנית שהפכה לפרובוקטיבית. תחת סיסמתה של הרשת, "הדעה שלי והדעה האחרת", שאמורה לשווק גחשה אובייקטיבית, התווכחו מרואיינים באולפנו ולעיתים אף שפכו מים זה על זה והפכו שולחנות בלהט הוויכוח. הדיונים הסוערים והשוצפים הגבירו כמובן את הרייטינג.

חותמת של לגיטימיות

"רבים טועים לחשוב שאבו־עוביידה הוא הדובר של ארגון חמאס. הם לא יודעים שתאמר אל־מסחאל, כתב אל־ג'זירה בעזה, הוא הדובר המקצועי של הארגון", אומר מוחמד כעביה, יועץ אסטרטגי בתחום העולם הערבי. "כל התחקירים שלו, מטרתם להאדיר את חמאס. המונחים שהוא משתמש בהם נועדו לתת תחושה שחמאס תמיד צודקים במאבקם וישראל היא השטן עלי אדמות. זה לא שקטאר היא מדינה עם ערוץ תקשורת חזק, אל־ג'זירה הוא ערוץ תקשורת שיש לו מדינה. יש להם את כל התקציבים שבעולם, כסף כמו אורז, כמו שאומרים בערבית. ההפקות שלהם תמיד מושקעות מאוד. הוויזואליה, העריכה והמעטפת הכללית נראות טוב ומשדרות אמינות".

בכתבה על עסקת שליט התראיין ארוכות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שכצפוי סיפק חומרים שליליים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד השתתפו בה הכתב הצבאי של ערוץ 13 אלון בן דוד, ורמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד. השניים לא היו מודעים לאופי הכתבה שבה שובצו דבריהם.

"לא ידעתי שיוצא סרטון כזה, אתה יכול לשלוח לי אותו?", אמר לי איגרא כשביקשתי את תגובתו. לדבריו, "אל־ג'זירה, רשת לגיטימית שפועלת בישראל, פנתה אלי לפני חודש בבקשה לראיין אותי לתוכנית בנושא פרשת שליט. בכתבה הזו אמרתי דברים רעים על הפלסטינים

ועל העובדה שהם מתנהלים בדרך של סחיטה מבישה באמצעות חטיפות. הם שאלו על המחיר שישראל שילמה בעסקת שליט, ואמרתי כפי שאמרתי זאת בגלוי בזמנו, שהעסקה הזאת הייתה נוראית מבחינת ישראל". איגרא מתאר ריאיון ארוך, אך לכתבה נכנסו רק המילים: "במדינת ישראל נושא האסירים והנעדרים הוא מאוד חשוב ובמרכז העשייה הפוליטית. העם בישראל לא מוכן לקבל מצב שבו שבוי ישראלי לא יוחזר הביתה". זהו מסר שבחמאס שמחים לראות על המסך, שכן הוא מחזק את עמדתם לקראת עסקה נוספת.

"כשראש ממשלה לשעבר או כתב צבאי נחשב בישראל מתראיין לכתבה של אל־ג'זירה, כל מה שנאמר בה מקבל חותמת של לגיטימיות ואמינות", מסביר כעביה. "הצופה מעזה, מאיחוד האמירויות, מסעודיה ואפילו מקרב ערביי ישראל, רואה את הכתבה או את הדיונים שמתנהלים באולפני התקשורת בישראל ששומרת על גיוון בדעות, ואומר לעצמו, הנה המנהיגים הישראלים מודים בכישלון בדיוק כמו שחמאס אמר. הם לא מודעים לכך שלאולמרט יש אינטרס פוליטי להתנגח בנתניהו, או שלפרשן כזה או אחר בערוץ 12 יש סיבה לבקר את הממשל והוא מדבר מפוזיציה פוליטית. זה משרת את חמאס, הופך אותם לגיבורים ומעלה את המורל של ארגון הטרור".

כעביה מעניק דוגמה נוספת מתחקיר ששודר באל־ג'זירה, בשם 40" הדקות בעזה", שעסק במבצע של היחידה הישראלית המובחרת בחאן־יונס, שבו נהרג סא"ל מ' בנובמבר .2018 "על פי הפרסומים, החבר'ה שלנו הסתובבו ברצועה ועשו מה שהיו צריכים לעשות שם, עד ההיתקלות. אבל התחקיר מתעסק בחשיפת הכוח ובפעולות שביצע חמאס כאילו מדובר בסיפור ניצחון של הארגון, שהאמת היא שלא ידע על הפעילות שמתבצעת מתחת לאפו.

"רשת אל־ג'זירה היא בית ספר להנדסת תודעה. זו בושה שישראלים, ובעיקר אנשי ביטחון או פוליטיקאים לשעבר, משתפים איתם פעולה ובכך הופכים את דיווחיהם המוטים לאמינים. ההשפעה של הכתבות האלה בישראל ובעולם קריטית. רוב ערביי ישראל מאמינים לאל־ג'זירה הרבה יותר מלתקשורת הישראלית, והשידורים שלהם מעצבים את התודעה של הערבים בישראל. שואלים מאיפה מתגבשת תמונת הניצחון של חמאס. אנחנו שמספקים להם את הניצחון התודעתי, בעצם זה שאנחנו מאפשרים לאל־ג'זירה להמשיך לשדר מישראל".

מצרים וסעודיה החרימו

בחמאס סימנו את העימות המשפטי בשכונת שייח־ג'ראח בירושלים כסמל למאבק הפלסטיני, והצדיקו באמצעותו את ירי הטילים מרצועת עזה. כתבי רשת אל־ג'זירה פתחו במקום עמדת שידור כמעט קבועה. השבוע עוכבה כתבת הערוץ ג'ווארה בודיירי על ידי המשטרה בטענה להפרת סדר. הצילומים מפינויה בידי המשטרה הופצו על ידי אל־ג'זירה והפכו בעצמם לדיווח חדשותי. מצלמות הערוץ המתינו לשחרורה, ובראיון שהעניקה לאחריו סיפרה כיצד השוטרים החליטו לעצור אותה באמצע דיווח.

"השוטרים והשוטרות שלקחו את ג'ווארה למשטרה, לא ידעו שמדוברת במגה כוכבת בעולם הערבי", אומר יוסוף. "היא נקראת על שם המהפכן הדרום אמריקני צ'ה גווארה, שמבחינת פלסטינים רבים מהווה סמל למאבק. ג'ווארה נולדה בירושלים, סיקרה מלחמות רבות בעולם הערבי והפכה לגיבורה מקומית, עד כדי כך שישנן ילדות במזרח העיר שנקראו על שמה". פעילותה של הכתבת זיכתה אותה בשיחת טלפון של בכירי חמאס מרצועת עזה, כך לפחות לפי פרסום באתר הארגון.

לשכת העיתונות הממשלתית קידמה בעבר מהלכים נגד כתבי אל־ג'זירה. "אנחנו יחידה מקצועית שנותנת שירותי תקשורת לכל הכתבים הזרים בישראל, ללא שונות אידיאולוגית, ולא בודקים בציציות של אף אחד. אבל אל־ג'זירה בהחלט מאתגרת אותנו ומצריכה חשיבה ושיקול דעת בכל ההיבטים שקשורים בשירותי התקשורת שאנחנו נותנים להם, לרבות סוגיות שונות במחלוקת", אומר ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית.

חן מציין את שמו של כתב אל־ג'זירה אליאס כראם. "במהלך צוק איתן שללנו לו את תעודת העיתונאי באופן זמני וביצענו שימוע לו ולמנהל תחנת הערוץ בארץ, ואליד אל־עומרי, בגין חשש להסתה. היינו מעורבים במה שהתרחש במוצאי שבת עם כתבת אל־ג'זירה שנעצרה על ידי המשטרה. קיבלנו בקשה מהרשת לעזור לשחרר אותה. אנחנו בדילמה מקצועית. מצד אחד מדובר בחופש הביטוי והסיקור העיתונאי, מצד שני כשבדקנו את העובדות לגביה

וראינו סרטונים שלה, גילינו שהיא לא התנהגה באופן תמים אלא עשתה פרובוקציות ודחפה שוטרים. היא לא רק דיווחה אלא הייתה פעילה אקטיבית, ואם נשתמש בלשון זהירה, חובת הדיווח האובייקטיבי לא הייתה נר לרגליה".

בעיני חן, ברור שאל־ג'זירה הוא ערוץ מוטה. "השידורים של הרשת בערבית הם לא אובייקטיביים אלא לוקחים צד בסכסוך. השידורים באנגלית קצת יותר מתונים ואין הטיה מגמתית וחד־צדדית. אנחנו נותנים להם שירותים שאנחנו מחויבים להם במסגרת עקרון השוויון מבחינה רגולטורית וממשלתית. אבל אנחנו בהחלט מפקחים על הדיווחים שלהם, ואם יש חריגה מאמות מידה מקצועיות אוניברסליות, אנחנו מבקשים מהם לתקן".

לעיתים ישראל נדרשת להתמודד גם עם ערוצי אויב עוינים אף יותר מאל־ג'זירה שמנסים לפעול מתחומה. 2016־ב נעצר על ידי המשטרה בסאם אל־ספדי, עיתונאי מהכפר מסעדה שברמת הגולן. המשטרה פשטה על ביתו ולקחה את מחשבו האישי. הוא נחקר במשך מספר ימים עד ששוחרר בתנאים מגבילים. אל־ספדי שידר מישראל עבור ערוץ אל־עלאם האיראני. לאחר שחרורו התראיין לערוץ וסיפר כי הואשם בפרסום הצהרות תמיכה בארגון טרור, עמידה מאחורי ארגון טרור ופרסום תכנים המעודדים אלימות ומעשי טרור נגד ישראל.

שכניו סיפרו כי נהג לצלם לכאורה מתקנים צבאיים ותנועות של כוחות צה"ל לאורך הגבול עם סוריה. מעצרו בוצע בעקבות דף הפייסבוק שלו, שהיה מלא בדגלי חיזבאללה ובפוסטים שקראו להשתמש בנשק נגד ישראל.

"יש גופי תקשורת כמו אל־מנאר של חיזבאללה שאנחנו לא מכירים בו ככלי תקשורת שיכול לשדר מישראל", מבהיר ניצן חן. "אבל יש מציאות מורכבת שבה כתב של רשת מוכרת שמקבל מאיתנו תעודת עיתונאי, מחליט לעבוד כפרילנס גם בגוף תקשורת שעוין את ישראל. הייתה בעבר בקשה מרשת אל־מנאר לקבל מאיתנו שירותי הפקה, ודחינו אותה על הסף".

רשימת המדינות שבהן רשת אל־ג'זירה מוחרמת כוללת את מצרים, ירדן, סעודיה, מרוקו וחלק ממדינות המפרץ. בישראל היו תהיות בנושא, ואפילו הצהרה של ראש הממשלה נתניהו 2017־ב כי יש לבחון את סגירת את משרדי הערוץ היושבים בירושלים, אך עד כה המהלך לא בוצע.

בעקבות התוכנית שעסקה בפרשת שליט והתנהלות נוספת של הערוץ, הודיע ניצן חן כי מתקיימים דיונים לשלילת תעודות לע"מ של כתבי רשת אל־ג'זירה בערבית הפועלים בארץ.

ואליד אל־עומרי, מנהל שלוחת אל־ג'זירה בירושלים, מכחיש את הדיווחים שלפיהם שוחח בטלפון עם גורמים בחמאס. הוא טען שכתבת הערוץ בירושלים נעצרה באמתלת שווא, כשהמשטרה לא נתנה לה שהות להביא את תעודת הזהות שלה מהרכב. בנוגע לתכנים שמשודרים מרצועת עזה מבהיר אל־עומרי כי מדובר בצוות שפועל באופן עצמאי, אם כי מבחינה מנהלתית המשרד בעזה וברמאללה מוגדרים חלק מהמשרד בירושלים.

בנוגע לסרטון שעסק בעסקת שליט, טען אל־עומרי כי הוא לא קשור למשרד בירושלים אלא ישירות לדוחא. "התוכניות באל־ג'זירה מופקות באופן עצמאי ולא עוברות דרך משרדי הערוץ במדינות השונות. התוכניות האלו עובדות בדרך כלל גם עם חברות הפקה פרטיות שמראיינות את האנשים השונים בישראל. זה נכון במדינות ערב, בישראל, בארה"ב ובכל מקום".

אל־עומרי ביטל את הטענה שלפיה הכתבה ששודרה משרתת את ארגון חמאס. "אני לא יודע אם זה משרת את חמאס. כשאנחנו מעלים בשידור חי את מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה עם תרגום סימולטני, זה משרת את ישראל? במשך המלחמה העלינו שידורים של נתניהו, כוכבי וגנץ בשידור חי. את כל ההודעות של הצבא העברנו. זו עבודה עיתונאית".

על הטענות כי הכתב תאמר אל־מסחאל הוא מינוי של חמאס אמר אל־עומרי: "הוא חי בקטאר. אני לא יודע כלום על טענות שהוא איש של חמאס, טוענים כל מיני טענות. הוא חי בקטאר ועובד בקטאר".

מוחמד כעביה: "אל־ג'זירה היא בית ספר להנדסת תודעה. זו בושה שישראלים ובעיקר אנשי ביטחון או פוליטיקאים לשעבר, משתפים איתם פעולה והופכים את דיווחיהם לאמינים. רוב ערביי ישראל מאמינים לאל־ג'זירה הרבה יותר מלתקשורת הישראלית"