החלום הגדול שהעסיק את ַאִּבי הר־אבן לפני שיצא עם רעייתו מרים לחופשה זוגית בעיר העתיקה בעכו, היה הקמת "מרכז החלל הישראלי"; מוזיאון ענק, הגדול ביותר מסוגו במזרח התיכון, שבו ילמדו ילדי ישראל על היקום שסביבנו. הר־אבן, שנודע בקהילת הביטחון כ"אבי החלל הישראלי", היה אמור להתמנות לנשיא הכבוד של מוזיאון החלל, שהוא היה שותף פעיל בצוות הקמתו.

ביום ראשון בערב, כשלושה שבועות לאחר שנשרף במיטתו במלון "האפנדי" בפרעות הערבים שהרעידו את המדינה, נפטר הר־אבן בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשלצידו בני משפחתו. הר־אבן, שהתגורר ברמת־גן, הותיר אחריו את רעייתו, שני בנים ובת, ושמונה נכדים.

"הגיל, ,84 היה אצלו רק מספר על הנייר, הוא היה פעיל ונמרץ כמו בן עשרים", מספר ידידו הקרוב ד"ר יגאל פת־אל, לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. יומן הפגישות של הר־אבן הכיל לו"ז עמוס שבועות קדימה, בפגישות ודיונים סביב נושאים שביקש לקדם.

בשבועות האחרונים ליווה פת־אל את בני משפחתו של עמיתו וידידו הוותיק הר־אבן, בהם בנו יואב, מנכ"ל חברת רפאל לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות, בימים ובלילות טרופי הדאגה לשלומו של יקירם. הוא עדיין מתקשה להאמין שחברו נפטר בנסיבות כה איומות, כאשר חדרו במלון הקטן עלה באש שהציתו הפורעים הערבים. איש מכוחות הביטחון של המדינה, שכל חייו הר־אבן כה שקד על ביצורה, לא היה שם כדי למנוע את האסון ולבלום את מסע הפרעות.

"זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר, כל הסיטואציה הזו הזויה", אומר פת־אל. "הוא לא נסע לתוך שדה מוקשים אלא למלון בלב עכו, וזה מה שקרה. נכון שהוא היה מבוגר, אבל כל הזמן קיווינו שהוא יצליח להחלים מהפציעות הקשות, מהכוויות שהיו על גופו ומפגיעת העשן הכבד בריאותיו. זו אבדה גדולה למשפחתו אבל גם לעולם החלל הישראלי ולכל מקורביו ומכריו".

לאחר מותו הגבירו במשטרת ישראל ובשב"כ את מאמצי החקירה סביב אירוע הצתת המלון שבמרכז העיר העתיקה בעכו, והגדירו אותה כחקירת אירוע רצח. מעורבות השב"כ נובעת מהגדרת האירוע כפיגוע. ביום רביעי ביקר מפקד מחוז חוף במשטרה, ניצב יורם סופר, את בני המשפחה האבלה והבטיח להם כי כוחות הביטחון ממשיכים בחקירת האירוע במטרה להביא את החשודים לדין. כבר למחרת מותו ובטרם הובא למנוחות נעצרו כמה חשודים, תושבי עכו שהשתתפו בשריפת המלון על יושביו. בכירי המערכת הפוליטית והביטחונית פרסמו השבוע הודעות אבל על מותו וגינו את רוצחיו. והיו גם כאלה, כמו ח"כ עאידה תומא־סלימאן מן הרשימה המשותפת, תושבת עכו, שניסו ליטול קרדיט לא להם על מאמץ כביכול להצילו שלא צלח.

הליגה הגבוהה ביותר

הר־אבן נולד ברומניה בשנת ,1937 בשם אבא הרטשטיין (מכאן הב' הדגושה). באוגוסט 1950 עלה לישראל. הוא התגורר בירושלים ולמד בגימנסיה העברית. עם גיוסו לצה"ל שירת תחילה בחיל התותחנים, ובמהלך שירותו נשלח ללמוד הנדסת חשמל בטכניון בחיפה. במסגרת חיל

התותחנים פיקד בין השאר על סוללת טילי הוק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני בדימונה.

בשנת 1968 הצטרף למחלקת אמצעי לחימה בצה"ל, העוסקת במחקר ופיתוח נשק ואמצעי הגנה (כיום מפא"ת). בין השאר הקים את יחידת מיטל, שהייתה אחראית לשיתוף פעולה מחקרי עם מערכות ביטחון של מדינות ידידותיות. לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה לעמוד בראש קבוצה להפצת לקחי המלחמה והטמעתם ביחידות צה"ל. הוא הגיע לדרגת אלוף־משנה, ובשנת 1979 פרש מצה"ל כראש מחלקת מחקר ופיתוח (מו"פ). שנתיים קודם לכן קיבל את פרס ביטחון ישראל היוקרתי ואפוף הסוד, המוענק לרוב לאנשים וליחידות שפיתחו מערכות הגנה וכלי נשק פורצי דרך.

כל ניסיונותיי להבין משהו מהנסיבות שבעקבותיהן קיבל הר־אבן את פרס ביטחון ישראל, עלו בתוהו. "אני לא יכול לומר לך", זו התשובה השכיחה שקיבלתי מהגורמים השונים. אלוף במיל' יצחק בן־ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, נידב כמה מילים נוספות שלא ממש פיזרו את הערפל: "הנושא שבגינו זכה בפרס מסווג גם היום, למרות שמאז הזכייה חלפו יותר מארבעים שנה". עם זאת ניתן לפרסם כי בין השאר סייע הר־אבן בקליטת ציוד מתקדם, נשק הגנתי, תותחים נגד מטוסים ועוד. תרומתו למדינה ניכרת ומשפיעה על ביטחוננו גם היום.

בריאיון לאתר "הידען" בספטמבר ,2004 תיאר מעט הר־אבן את הישגיו ותפקידיו במערכת הביטחון. "בתפקידי כעוזר קצין מו"פ בחיל התותחנים", סיפר, "עזרתי בהכנסת מכשור מתוחכם לחיל התותחנים - מחשבים, מערכות למדידות מרחקים, ואף רדיוסונדות - מכשיר העולה עם בלון, ושבעזרתו מסוגל השירות המטאורולוגי לקבל נתונים אטמוספריים עד גובה של עשרות קילומטרים".

האיום האיראני ופרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה הרבו להעסיק אותו במהלך השנים. בריאיון לערוץ החדשות הישראלי־אמריקני ILTV בשנת ,2017 הסביר כי אף שלרשות ישראל עומדים "המדענים המתוחכמים ביותר בעולם", האיום האיראני צריך להטריד אותנו. "אין לנו הרבה חברים באזור, ומנגד איראן, שאיננה נמצאת בשכנות קרובה אלינו, היא עדיין האויב הראשון במעלה. הם משקיעים הרבה כסף בפיתוח טכנולוגיות לטילים ויש להם מדענים טובים, ואנחנו צריכים לדאוג מכך. חיזבאללה מכסה בטילים את כל רחבי ישראל, ועלינו להיערך לכך", הזהיר הר־אבן, וגם חלק שבחים למערכת כיפת ברזל שפותחה שש שנים קודם לכן, ונותנת מענה טכנולוגי מתקדם לאיומים הנוכחיים.

בכל תחנות חייו השונות של הר־אבן, הוא עסק בביטחון ישראל. לאחר סיום הפרק הצבאי, פיתח קריירה חדשה בתעשייה האווירית. הישגו המרכזי שם היה כראש צוות הפיתוח של משגר הלוויינים "שביט", שהעניק לישראל עליונות אווירית וצירף אותה לקבוצת המעצמות שלווייניהן משוטטים בחלל החיצון. ב־13 בדצמבר 1994 פרש הר־אבן מתפקידו בתעשייה האווירית, וכבר למחרת מונה למנהל סוכנות החלל הישראלית, תפקיד שמילא במשך כ־11 שנים. מאז 2008 שימש עמית מחקר במרכז בגין־סאדאת ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן.

"הוא היה מדור הנפילים שרובם כבר לא איתנו", אומר פת־אל, שיחסי החברות שלו עם הר־אבן נמשכו יותר מ־52 שנה, מאז שהכירו בסוכנות החלל הישראלית שבראשה עמד הר־אבן. "אבי וקבוצה מצומצמת של 'משוגעים לדבר' התעקשו על כך שלישראל תהיה יכולת לוויינית, ובכך הם הפכו את ישראל לחברה במועדון מצומצם מאוד של עשר המדינות היחידות על הגלובוס שיודעות לשגר לוויינים. זה ממש לא עניין של מה בכך", מדגיש פת־אל. "הם הביאו אותנו לליגה הגבוהה ביותר, ואנחנו חייבים להם המון".

לצד תפקידיו הבכירים של הר־אבן, מתאר פת־אל, "הוא היה מענטש, אדם צנוע, מאוד מצחיק ואוהב לצחוק. היה מתרגש כמו ילד מכל כוכב שגילה בשמיים, ומכל ממצא מעניין שלמד וקרא עליו". הר־אבן אהב את עולם האסטרונומיה והחלל, שהעסיק אותו לעיתים גם באמצע הלילה. לא אחת קיבל ממנו פת־אל שיחת טלפון בשעות לא שעות, שבהן דנו השניים בגילויים החדשים בתחום.

לראות למרחקים

את עיקר תהילתו קנה הר־אבן בפיתוח יכולות החלל של ישראל. כאשר מונה למנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, בראשית ,1995 היא הייתה ארגון זעיר ודל תקציב בתוך משרד המדע. רוב מנהליה הקודמים היו אנשי אקדמיה שקיבלו על עצמם את התפקיד בהתנדבות. הר־אבן היה הראשון שהחזיק במשרה תקופה ממושכת, ובמשך כעשור חולל מהפכה בסוכנות והוביל מיזמים ארוכי טווח. אחד התחומים העיקריים שקידם היה שיתופי פעולה בינלאומיים. בהנהגתו חתמה סוכנות החלל על הסכמים לשיתוף פעולה במחקר, פיתוח ובנייה של לוויינים וחלקיהם עם נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית וגופים מקבילים ברחבי העולם.

היסטוריון החלל טל ענבר סיפר כי כאשר הר־אבן החל לעבוד בסוכנות החלל, כוח האדם בסוכנות כלל רק מזכירה אחת מלבדו. מהנקודה הזו הוא ליווה את ישראל עד גולת הכותרת: האסטרונאוט הישראלי הראשון שנשלח לחלל, רעיון בדיוני כמעט שהפך למציאות. בינואר 2003 שוגר על מעבורת הקולומביה אל"מ אילן רמון ז"ל למשימות מחקר מדעיות. המשימה הסתיימה באסון התרסקותה של המעבורת בעת חזרתה לאטמוספרה.

הר־אבן, שהיה ממניחי היסודות למעמדה של ישראל כמעצמת חלל עולמית, הביא לכאן בכירים מהמדינות החזקות בעולם ובהן ארה"ב, הודו, צרפת, קנדה ומקסיקו, לטובת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום. לדברי פתאל, עמיתיו בעולם העריכו אותו מאוד.

לצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים הצליח הר־אבן, למרות תקציבה הזעום של הסוכנות, להפוך אותה לגוף חשוב במימון מחקרים אקדמיים בנושאי חלל, והרחיב את מוטת עיסוקה גם לתחום החינוך. "הצלחתי לבצע הרבה פעילויות למרות התקציב הזעיר שניתן, מתוך תיאום והסברה לגופים השונים. אלה הדברים שהייתי צריך להסביר לחברים בסוכנויות חלל אחרות, שהרימו גבה ושאלו איך הצלחנו לעשות זאת בתקציב כה זעום", אמר הר־אבן באותו ריאיון לאתר "הידען", לרגל סיום תפקידו בסוכנות החלל בשנת .2004

הוא נאלץ לסיים את תפקידו כשמלאו לו ,67 גיל הפרישה הרשמי. עשור קודם לכן, כשנכנס לתפקיד, מעטים חשקו בתפקיד האפרורי ונטול ההילה. כשפרש, התמודדו על תפקידו עשרה מועמדים בכירים. כהונתו הייתה הארוכה ביותר, והוא כיהן תחת 11 שרי מדע.

"הגעתי לסוכנות החלל בדיוק כשאבי הר־אבן סיים את תפקידו, אבל הוא מעולם לא עזב באמת", אמר השבוע בן־ישראל. "הוא כל הזמן היה עם רעיונות ויוזמות לעשות דברים ולקדם. המניע שלו בחיים היה ציונות. הוא הרי עסק לא רק בתחום החלל, למרות שבשנים האחרונות זה היה כל עולמו, והוא היה מסוללי הדרך שהקימו את התחום הזה בישראל. בזכותו אנחנו יכולים לראות למקומות רחוקים, כאלה שבדרך אחרת לא נוכל להגיע אליהם. תרומתו הצבאית לא תסולא בפז".

בין היעדים המרכזיים שהציב הר־אבן, היה פיתוח דור העתיד של מדעני חלל. "כל ילד וילדה חולמים להיות אסטרונאוטים, והוא הבין שאפשר לנצל את זה גם למשיכת הילדים להתעניין בחלל בהתחלה, ובמדע בכלל בהמשך", אומר בן־ישראל, ומספק לנו פרט מעניין על חייו האישיים של הר־אבן: "הוא היה אספן בלתי נלאה של כל מיני דברים, במיוחד דברים שקשורים לטכנולוגיה וחלל. הבית שלו הוא כמו ארכיון או מוזיאון".

ד"ר יגאל פת־אל: "הוא היה מדור הנפילים. אבי וקבוצה מצומצמת של 'משוגעים לדבר' התעקשו שלישראל תהיה יכולת לוויינית, והפכו אותה לחברה במועדון מצומצם מאוד של עשר מדינות על הגלובוס"