מקור ראשון

דיור עכשיו

האם הממשלה המיועדת תטפל בבעיה הכלכלית הגדולה ביותר שמטרידה את אזרחי ישראל? וגם, על סילוק מסך הערפל שמסתיר את עמלות הבנקים בתיקי ההשקעות

"אני מוכר את הדירה שלי", סיפר לי חבר שמתגורר באחד היישובים במערב השומרון. "בשעה טובה, וכמה אתה דורש?", שאלתי. 2.5" מיליון שקל", השיב. כמו כל ישראלי טוב ומפרגן עשיתי חישוב מהיר: הוא רכש את הדירה מקבלן בשנת 2018 בסכום של 1.5 מיליון שקל, כלומר מדובר בזינוק של כמעט 70% תוך פחות משלוש שנים. מקרה חריג? כנראה. אין ספק שהמציאות הזו חסרת כל היגיון, אבל חוקי ההיצע והביקוש עושים את שלהם ודוחפים את המחירים כלפי מעלה.

בתחילת השבוע פרסם בנק ישראל מחקר ולפיו מחירי הדירות בסוף שנת 2019 היו גבוהים בממוצע 5.5%־ב מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן, ובחלק מהמקרים השיעור גבוה אף יותר. ההערכה היא כי מאז ועד עכשיו הפער הזה הלך וגדל. בבנק ישראל מדגישים כי קצב הבנייה איטי וההיצע לא מספיק להדביק את הביקוש.

תוכנית מחיר למשתכן על הצלחותיה וכישלונותיה גוועת, וכבר חודשים ארוכים שאין שום תוכנית סדורה לטיפול במצב. מחירי הדירות עלו מתחילת השנה 4.5%־ב בחישוב שנתי, ולפי התחזיות כרגע הם צפויים לעלות עוד יותר. נראה כי ממשלת ישראל איבדה לחלוטין שליטה על התחום.

האם אפשר לבנות על ממשלת ה"שינוי" החדשה שתטפל בבעיה? לא ברור כמה זמן תשרוד הממשלה השברירית שאמורה לקום בשבוע הבא, אבל לפי ֶהרכבה, מספר השרים וסגניהם, ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד, הממשלה הזו הולכת להיות מהמנופחות והיקרות שידעה ישראל. על פי הערכות, עלותה תעמוד על כ־51־02 מיליארד שקל לשנה. נתון "מעודד" במיוחד, על רקע הגירעון האדיר שישראל מצויה בו כעת.

מכיוון שכמעט בכל נושא ביטחוני, מדיני או דתי אין הסכמות בין מרכיבי הקואליציה הזו, ראשיה מצהירים כי בכוונתם "להבריא" את ישראל תוך התמקדות בטיפול בעניינים אזרחיים־כלכליים־חברתיים שעליהם אין מחלוקות. ומה מתאים יותר לטיפול משוק הנדל"ן החולה?

במסמך קווי היסוד של הממשלה החדשה נכתב כי "יש לפעול בנחישות למיתון עליית מחירי הדיור, וזאת באמצעים מגוונים המתייחסים לכלל הגורמים המשפיעים על מחירי הדיור. שר הבינוי והשיכון יביא בתוך 60 יום מכינון הממשלה, למועצת מקרקעי ישראל החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר השגה והתחדשות עירונית, וכן תוכנית לשיווק של 300 אלף יחידות דיור".

למרות הצהרת הכוונות הזו, בהסכמים הקואליציוניים, שאותם חשף השבוע לראשונה עמית סגל, אין זכר לכך. מילים רבות נכתבו שם בדרישה למימוש מאווייהן של המפלגות השונות והנושאים החשובים להן, אך אפילו מילה אחת לא נכתבה על הבעיה הכלכלית־חברתית החמורה הזו.

הזכרתי קודם את המחקר של בנק ישראל, המתמקד כאמור בהיעדר בנייה מספקת כדי לענות על הביקוש, אבל זו לא הסיבה היחידה לעליית המחירים. ציבור המשקיעים בישראל (אלה שרוכשים דירה שנייה ויותר) הולך ועולה. ההון שנצבר בחסכונות בשנה האחרונה אצל רבים שהקורונה לא ממש פגעה בהם, גדל באופן דרמטי, והפיקדונות בבנקים קבעו שיאים חדשים. הכסף הזה מנותב כעת, בין השאר, לרכישת דירות להשקעה. גם הריבית הנמוכה מעודדת נטילת הלוואות, מה שבא לידי ביטוי בהיקפים העצומים של נטילת משכנתאות בחודשים האחרונים.

בשיאו של משבר הקורונה החליט משרד האוצר להקל על ציבור המשקיעים ולהפחית את מס הרכישה לרוכשי

אם הממשלה החדשה לא תממש את הצהרותיה בהקדם ותדאג לטיפול רב־מערכתי בגורמים שמתדלקים את מחירי הדיור, ספק אם תהיה הצדקה אחרת לקיומה

דירה שנייה ומעלה. הרעיון היה לעודד ולהניע את הפעילות במשק שנבלמה בצל המגפה. אלא שכבר לפני חודשים צלחנו את המשבר, תודה לא־ל. המשק חזר לפעילות מלאה, אבל המשקיעים ממשיכים ליהנות ממס מוזל - והנה עוד סוג של דלק למדורת מחירי הנדל"ן. כל הסיבות שהזכרתי כאן, מגבירים את הביקוש עוד ועוד ומעלים את המחיר.

אם הממשלה החדשה לא תממש את הצהרת הכוונות שלה בהקדם ותדאג לטיפול מהיר ורב־מערכתי בכל הגורמים שמתדלקים את מחירי הדיור, ספק אם תהיה הצדקה אחרת לקיומה.

רואים שקוף

שלל עמלות מלוות את תיקי ניירות הערך שמנהל הציבור בבנקים. מדובר בעיקר בעמלות הנגבות על ביצוע פעולות שונות בניירות ערך, כגון קנייה ומכירה, המרות מט"ח (במקרה שמדובר בניירות ערך זרים) ודמי ניהול תיק.

הבנקים עושים הרבה כסף מהעמלות הללו. המסחר שלנו בשוק ההון, או אפילו עצם העובדה שיש לנו תיק השקעות בבנק, גם בלי שעשינו פעולה כלשהי, מניבים להם הכנסות של כמעט 2.3 מיליארד שקל בשנה.

מי שיתבונן בתעריפוני הבנקים יגלה עמלות יקרות במיוחד. אמנם במקרים רבים הבנקים מעניקים הנחות, אך הם בהחלט לא יציעו הנחה אם לא תבקשו. אבל הבעיה היא לא רק העמלות עצמן, אלא חוסר השקיפות והיעדר הבהירות. למעשה, אף אחד לא מחייב את הבנקים לייצר ממשק בהיר ונוח שמשקף את היקף וגובה העמלות וכמה שילמנו בפועל, ואין דו"ח מפורט ונהיר שנמסר ללקוחות מעת לעת כדי שיקבלו תמונה ברורה בנושא.

ובכל זאת, מסתמן שינוי באופק: בטיוטת הוראה שפרסמו לאחרונה הפיקוח על הבנקים בשיתוף עם הרשות לניירות ערך, נקבע כי הבנקים יחויבו להציג ללקוח מידע על תיק ניירות הערך בפורמט אחיד, ובו פירוט הנכסים הכלולים בו ופירוט הפעילות והעמלות שהלקוח משלם עבור השירותים.

החשיבות של החלת ההוראות הללו על הבנקים גדולה מאוד, לאור העובדה שרוב הציבור )90%־כ( עדיין מנהל את השקעותיו באמצעות הבנקים, אף שהעמלות שלהם יקרות הרבה יותר מבתי ההשקעות. חלק מהסיבה לכך היא חוסר השקיפות הזו, שמונעת מהציבור השוואה בהירה.

על פי ההוראה החדשה, שהועברה להערות הציבור בטרם תגובש למסמך מחייב, המידע על התשואה של פיקדון ניירות ערך יוצג ללקוחות באופן שוטף באזור האישי שלהם באתרי הבנקים, והלקוחות יוכלו לצפות בשיעור התשואה עבור התקופה הרצויה, בהתאם לבחירתם. בנוסף, נקבעה מסגרת אחידה להעברת מידע רבעוני רחב יותר שיועמד לרשות הלקוחות, ושיכלול בין היתר את שיעור התשואה המצטבר ברמה רבעונית והשוואה לשנים קודמות, ומידע על עמלות ששולמו בגין הפעילות בפיקדון ניירות הערך.

כמו כן, על פי הטיוטה, בפני לקוח המקבל ייעוץ השקעות יוצגו, נוסף על כל הנתונים הללו, גם פרטים על שם היועץ או מרכז הייעוץ המטפל בו, בהתאם לאופן מתן הייעוץ. עוד ייפרסו בפניו רמת הסיכון ומידת החשיפה לנכסים ולמט"ח בפיקדון ניירות הערך. יש לקוות כי השינויים הללו ייכנסו לתוקף בהקדם.

משכורת ראשונה

כשהייתי חיילת עבדתי כמלצרית ובמשכורת הראשונה שלי, שהייתה בזמנו 1500־כ שקלים, תיקנתי את רכב החיפושית שהיה לי. הרכב התקלקל והיה מושבת במשך כמה חודשים, ואני זוכרת שמאוד שמחתי לחזור לנהוג בו, לאחר שהתאפשר לי לשלם בכוחות עצמי על התיקון.

חור בהשכלה

תמיד רציתי ללמוד ערבית ולצערי זה לא הסתייע. אני חושבת שערבית היא שפה מאוד יפה, והייתי שמחה ללמוד אותה באחד מן הימים.

משבר

בתיכון הייתי תלמידה טובה עם ציונים גבוהים, וכשהגעתי לטכניון התמודדתי עם רמת לימודים גבוהה מאוד. במבחן הראשון קיבלתי ציון 7 מתוך .100 זה טלטל אותי, חששתי שאני לא במקום הנכון. בתמיכת הוריי ובכוחות פנימיים לא ויתרתי והמשכתי בתואר. סיימתי בהצלחה.

טיפ לעובד

עובד צריך להשקיע מאמץ וחשיבה בהבאת ערך מוסף ובאופן שבו הוא יוכל להפוך לנכס של מקום העבודה, ולא לנטל. בניגוד לדעה הניהולית הרווחת שיש להשקיע בחיזוק החולשות, אני מאמינה שעובד צריך לזהות את החוזקות שלו ולדאוג לפתח אותן.

אליצפן רוזנברג

he-il

2021-06-11T07:00:00.0000000Z

2021-06-11T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282166474123358

Israel Hayom