לפני כמה חודשים הטיסה ישראל צוות רפואי וציוד מתקדם לצ'אד שבצפון אפריקה, כדי לטפל באישה מקומית שחלתה בקורונה ונאבקה על חייה. האישה לא נשאה תפקיד רשמי במדינה כלשהי, אבל הייתה הרוח החיה מאחורי קשרים שרקמה ישראל עם מדינות מוסלמיות ביבשת. חלק מהקשרים, כמו עם צ'אד עצמה, נחשפו עם הזמן. אחרים חסויים עד היום.

מי שעמד מאחורי המבצע הרפואי יוצא הדופן, היה המטה לביטחון לאומי. לרוע המזל מבצע הצלת החיים לא צלח, אבל עצם שיגור המטוס המיוחד מעיד על אחד העיסוקים המרכזיים של המל"ל בתקופתו של ה"ראש" מאיר בן־שבת: יחסים מדיניים, כולל מעורבות עמוקה ב"הסכמי אברהם".

השאלה במה עוסק המטה לביטחון לאומי מעידה מצד עצמה כי גבולות הגזרה של הגוף, שהוקם כבר בקדנציה הראשונה של נתניהו, לפני כחצי יובל, עדיין אינם ברורים.

המטה נאבק בלי הרף על מקומו בתהליך קבלת ההחלטות הלאומיות. פרופ' עוזי ארד, שהקים את המטה וחזר לעמוד בראשו גם בקדנציה השנייה של נתניהו, נאבק למען חקיקת חוק להסדרת תפקוד הגוף. ובכל זאת, פעילותו נקבעת במידה רבה לפי ראש הממשלה וראש המל"ל, כל צמד בתקופתו.

למעט ארד, אילן מזרחי ויוסי כהן, שבאו מהמוסד, שאר ראשי המל"ל היו בעברם אלופים בצה"ל. שום ראש מל"ל לא התקרב לשלוש שנים בתפקיד. חריג בכך הוא הראש היוצא מאיר בן־שבת, שהשלים ארבע שנים. מבחינות רבות, מאיר בן־שבת חובש הכיפה היה שונה מקודמיו בתפקיד: הוא גדל במשפחה מרובת ילדים בדימונה וצמח בשב"כ, נראה כפקיד אפור ומופנם ואינו מדבר אנגלית מתגלגלת.

הוא ספג הרבה מהאש שכוונה לנתניהו, והוצג לעיתים קרובות בתקשורת כעבד נרצע שלו, במיוחד כשנטען שהבוס שלח אותו למשימה פוליטית אצל הרב דרוקמן, במסגרת הניסיונות לפרק ולהרכיב מפלגות וקבוצות בציונות הדתית.

לבן־שבת היה בדיעבד הסבר על פרשת הרב דרוקמן. בכל מקרה, "עבד נרצע" הוא לא היה, והדעות על תפקודו בראשות המטה לביטחון לאומי חיוביות כמעט כולן.

בן־שבת נכנס לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי 2017־ב לאחר תקופה ארוכה שהתפקיד לא היה מאויש (אחרי מינויו של יוסי כהן, ראש המל"ל לפניו, לראש המוסד), ועל רקע החקירה המטלטלת נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר־יוסף, המואשם בשחיתות.

גולת הכותרת של כהונת מאיר בן־שבת הייתה שינוי מבני עמוק. הוא הקים אגפים חדשים, כמו אגף לביטחון פנים, ללוחמה בטרור ולעורף, אגף פנים לענייני ערביי ישראל, הפלסטינים והר הבית, אגף למדיניות ביטחונית ואגף לנושאים מיוחדים. הוא הביא לא מעט אנשים חדשים (רבים מהם מהשב"כ), אבל סך כוח האדם במל"ל לא גדל.

השינוי המבני אפשר למל"ל של בן־שבת לעסוק במשימות שהגוף לא נועד להן מלכתחילה, כמו הסכמי אברהם, וגם "תכלול" הגופים העוסקים בקורונה. האגף לנושאים מיוחדים מעורב עמוקות במגעים עם ארה"ב, בריטניה וצרפת בעניין הסוגיה האיראנית, גם בעצם ימים אלה. בארבע השנים של בן־שבת התחלפו לא פחות משלושה ראשים במועצה לביטחון לאומי בוושינגטון, ולמרות הקרירות בין נתניהו למשטר הדמוקרטי של ביידן, בן־שבת שמר שם על יחסים סבירים, אם לא למעלה מכך, לכל אורך הדרך. בן־שבת עסק רבות גם ביחסים המיוחדים עם רוסיה של ולדימיר פוטין ועם הודו.

העיסוק של המל"ל בנושאים מדיניים נבע גם מן הרצון של נתניהו לגמד את משרד החוץ, השנוא עליו. בלא מעט עניינים היו למל"ל חיכוכים עם המוסד ועם צה"ל. לפעמים, אפילו עם השב"כ. האופי המופנם של בן־שבת גרם לנתניהו