שלפיד. ר החוץ של יוון ניקוס דנדיאס נחת השבוע לביקור בזק בישראל ונפגש עם שר החוץ יאיר

ברקע המפגש, שיחת הטלפון המפתיעה שקיים נשיא טורקיה ארדואן עם הנשיא הרצוג בשבוע שעבר, וביקור פרובוקטיבי במיוחד השבוע של ארדואן ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. אין ספק כי ארדואן כמו ארדואן, הצליח שוב להוציא את היוונים משלוותם ולעורר בהם חששות ביחס לברית בת העשור בין ישראל לבין יוון וקפריסין.

כן, כבר עשור שיחסי ישראל־טורקיה נתונים במשבר מתמשך. מאז מבצע עופרת יצוקה ומשט המאווי מרמרה, יש מתח מובנה. את היחסים המיוחדים בין ירושלים לאנקרה החליפה מאז ברית אזורית של ישראל עם יוון וקפריסין, המבוססת על שיתוף פעולה מדיני, ביטחוני וכלכלי. ברית שקיבלה חיזוק מיוחד על רקע תגליות הגז במזרח הים התיכון ושותפות האינטרסים לנוכח היריבות הגוברת מול טורקיה.

אין פלא אפוא ששיחת הטלפון הבלתי צפויה בין הנשיא החדש יצחק הרצוג לארדואן, שנמשכה 40 דקות, עוררה אי נחת באתונה. בשיחה בין הרצוג לנשיאת יוון, שהתקשרה לברך אותו לרגל בחירתו, נשאל הנשיא הישראלי ישירות על השיחה עם ארדואן. בניסיון להרגיע, השיב הרצוג שאין כל שינוי במדיניות כלפי יוון. אבל היוונים לא נרגעו.

קפריסין היא פצע עמוק ומתמשך במסגרת היריבות ההיסטורית בין יוון לטורקיה, שאינו מעלה ארוכה כבר קרוב ליובל שנים.

ב־02 ביולי 1974 פלש צבא טורקיה לקפריסין. המטרה הייתה לעצור את סיפוח האי ליוון. הפלישה כונתה "מבצע אטילה", על שם אטילה ההוני, ונמשכה חודש ימים. בסיומו השתנתה המציאות באי העתיק. צבא טורקיה כבש את חלקו הצפוני, ומאז הוא מחולק לשתי ישויות נפרדות. בחלק הצפוני הוקמה הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, ששום מדינה בעולם אינה מכירה בה פרט לטורקיה. בחלק הדרומי ממשיכה להתקיים הרפובליקה של קפריסין המוכרת על ידי מדינות העולם ושייכת לאיחוד האירופי. במשך השנים היו לא מעט ניסיונות למפגשים ושיחות שלום בין הצדדים, כולל הצעות להסדרה וחילופי שטחים. המו"מ האחרון התקיים לפני ארבע שנים. אז עדיין משל בצפון קפריסין מוסטפא אקינצ'י, נשיא בעל עמדות עצמאיות למדי אל מול טורקיה, שתמך באיחוד האי. לעומת זאת, את הנשיא הנוכחי, ארסן טאטאר, אפשר לתאר כסוג של וסאל של טורקיה.

אם תשאלו את ארדואן על עמדתו ביחס לקפריסין, התשובה הרשמית תהיה כי הוא תומך בעקרון "שתי מדינות לשני עמים". אבל כדאי לקחת זאת בעירבון מוגבל. כל הסימנים מראים כי מבחינתו של ארדואן, זמנן של השיחות ליישוב הסכסוך באי עבר. כל מה שהיה בטל ומבוטל. כעת הוא שועט בכל הכוח להפוך את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, על ממשלת הבובות שלה, לחלק בלתי נפרד מטורקיה. מעתה צפון קפריסין היא לא רק נכס כלכלי ואסטרטגי טורקי מהמעלה הראשונה, היא גם ראש גשר להקרנת כוחה של טורקיה כמעצמה אזורית הרחק מעבר לגבולותיה.

על כוונותיו של הסולטן אפשר ללמוד מדברים שנשא בחודש מאי האחרון לפני קהל נבחר של טורקים צעירים: "בעבורנו, טורקיה אינה רק 780 אלף קילומטר מרובעים", אמר לקהל המשולהב. "בעבורנו טורקיה היא בכל מקום".

מבחינה זו, צפון קפריסין היא חלק בלתי נפרד מהנוכחות של טורקיה בשנים האחרונות גם בסוריה, בעיראק, בקטאר, בסומליה, בעזה ובירושלים. אבל צפון קפריסין היא גם סוג של יהלום אסטרטגי. קרבתה לאירופה מחד גיסא ומיקומה במזרח הים התיכון מאידך גיסא, הם בעלי חשיבות אזורית ראשונה במעלה. התאריך שבו הגיע השבוע ארדואן לביקור שם, 20 ביולי, הוא גם יום השנה לפלישת הצבא הטורקי לקפריסין.

גינוי אמריקני לפתיחת וארושה

ארדואן הגיע לצפון קפריסין בראש משלחת ענקית של פרלמנטרים ואנשי עסקים טורקים. הביקור החל במצעד צבאי והמשיך בשורה של הודעות על מהלכים מדויקים להפליא, שנועדו להעביר את המסר הכפול של "שתי מדינות לשני עמים", אך בה בעת להדגיש את תלותה המוחלטת של צפון קפריסין בטורקיה.

בנאום שנשא לפני הפרלמנט של צפון טורקיה, הודיע ארדואן על כוונתו לממן בנייה של ארמון נשיאותי וקומפלקס ממשלתי ופרלמנטרי - שני סמלי ריבונות מובהקים. אבל מה שהצליח להקפיץ את היוונים ויחד איתם גם את האיחוד האירופי ואת האמריקנים, היה ההודעה של ארדואן על פתיחתה מחדש של וארושה, פנינת נופש שמאז הכיבוש הטורקי הפכה לשטח צבאי סגור.

המהלך של ארדואן לפתיחת וארושה להתיישבות מחדש נועד לקבוע עובדות בשטח: לעודד תיירות בצפון קפריסין, תוך טפטוף תהליך שבו בעלי רכוש מן הצד היווני יתחילו לבדוק את האפשרות לקבלת פיצויים מטורקיה ויכשירו בכך את תהליך ההיפרדות של צפון קפריסין.

הצעד הזה נענה בגינויים מקיר לקיר. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הגדיר אותו "מהלך פרובוקטיבי, בלתי קביל, מנוגד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ולהתחייבויות קודמות לניהול הסכם

הארי צימיטראס, ראש מרכז קפריסין במכון "ארדואן רוצה לבצר את מעמדה של טורקיה כמעצמה, וצפון קפריסין אינה שונה מאזורי פעילות אחרים של טורקיה במרחב"