חבר הכנסת וליד טאהא מרע"ם מונה השבוע ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום חברו לסיעה, ח"כ לשעבר סעיד אלח'רומי, שהלך לעולמו בסוף אוגוסט. לא במפתיע, טאהא אינו מחזיק בדעות האוהדות את מדינת ישראל. על הציונות כתב: "מאז שהתנועה הציונית השיקה את הפרויקט הגזעני האכזרי שלה לפני יותר ממאה שנה - רצח, גירוש, הרס, אפליה, גזעפ נות והתעללות ברברית בזכויות בעלי האדמה היו ההתנהגות הבולטת ביותר של פרויקט השנאה הזה". הוא גם הביע תמיכה במשטר הסורי ובבעלותו על רמת הגולן, ובאירוע אחר הביע תמיכה ברוצחי ליל הקלשונים.

במהלך המשא ומתן הקואליציוני, טאהא התבטא בקיצוניות כלפי קהילת הלהט"ב. "כל חוק שנוגע לסוטים לא יעבור בעזרת קולות רע"ם", אמר טאהא. "למפלגה לא יהיה שום חלק בחוק כזה". פוליטיקאים נזהרים בדרך כלל מלהתבטא כך כלפי אחת האוכלוסיות המוגנות ביותר בציבוריות הישראליתפהיהודית, והחלשות ביותר במגזר הערבי. הכוונה במונח "אוכלוסייה מוגפ נת" אינה שלקהילת הלהט"ב אין מכשולים ואתגרים, ושתמו כל הבעיות. הכוונה היא שמבחינה תקשורתית וציבורית זו קבוצה בעלת כוח רב, וכאמור - בחברה היהודית, לא בערבית.

כדי לרענן את הזכרון כדאי להיזכר בביקורת שחטף השר לשעבר הרב רפי פרץ, כאשר נשאל בריאיון בידיעות אחרונות מה היה עושה אילו היה מגלה שלאחד מילדיו נטייה מינית שונה. "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה", ענר הרב פרץ, וגרם למורים לכנס תלמידים עדיני נפש לשיחות. חצי שנה לפני כן עורר סערה כשתמך בטיפולי המרה ואמר שהוא עצמו הפנה תלמידים אליהם. 2015פב איילת שקד הותקפה ציבופ רית אחרי שאמרה שמי שרופ צה להתיר נישואי גאים, שלא יצביע למפלגתה דאז, הבית היהודי. אפילו אלון חדד, בן זוגו של ח"כ אמיר אוחנה, עורר היסטריה כשטען כי "המאבק של הקהילה הלהט"בית נגמר, זה כבר לא אישו" ו"יש כאלה שמתפרנסים מהמאבק הזה".

יש רושם שחדד צדק בכל מילה. אחרת קשה להסביר את השקט התקשורתי והציבורי סביב אמירתו החריגה של וליד טאהא נגד הקהילה והגדרתה כחבורה של "סוטים", או סביב תמיכתו החדפמשמעית בטיפולי המרה. כן, וליד טאהא הוא לא רק הומופוב, חושש מהומואים ומאוים מהמחשבה על זוגות חדפ מיניים. אפשר בהחלט לשער שהוא חושב שהם דוחים.

ובכל זאת, קהילת הלהט"ב לא מותחת ביקורת על אמירותיו. ח"כ יוראי להבפהרצנו מיש עתיד אמר ש"הוא מבין אבל לא יכול לקבל" אותן. השבוע הגדיל להבפהרצנו ובירך על בחירת טאהא לתפקיד יו"ר ועדת הפנים והסביבה, וכתב שהוא "מצפה מאוד לעבודה משותפת למען עתיד הדורות הבאים ושמירה על הכדור שלנו". קשה לדמיין את להבפהרצנו מברך כך את הרב פרץ, או מפגין חיבה דומה כלפי אוחנה, השר ההומו הראשון בישראל.

כיצד אפשר לברך את מי שכינה אותך לא מזמן "סוטה", ומבחינתו סביר להניח שעתיד העולם יהיה טוב יותר אם יהיו בו כמה שפחות חופש וביטוי לקהילת הלהט"ב? שלא לדבר על הנחת המוצא של להבפהרצנו שמי שתומך בטרוריסטים, רואה בציונות גזענות וברמת הגולן שטח כבוש, ממש מתעניין באפ קולוגיה. אם חיי יהודים הם לא עניין גדול, מדוע שלהט"בים, בעלי חיים או ריאות ירוקות יהיו משהו שטאהא ידאג לו?

האמת היא שככל הנראה גם ללהבפהרצנו לא אכפת. אולי קהילת הלהט"ב כלל אינה קהילה; זהות מינית אינה מכנה משופ תף מספק. זו "קהילה" שמורכבת מימנים ושמאלנים, ציונים ולא ציונים. אפילו השמאל הלהט"בי מאמין במאבקים אחרים יותר מבמאבק הלהט"בי. בקרב הימין הלהט"בי יש הסבורים שהשמאל בקהילה מוכן לדחוק הצידה את זכויות הלהט"ב למען איחוד מאבקים בנושאים אחרים - לאומנות פלסטינית, למשל. השתיקה הרועמת בתגובה לדברי טאהא, שחי בחברה שמרנית והומופובית ביותר, מחזקת את ההשערה הזו.

ללהבפהרצנו נודע שטאהא נבחר לתפקיד, והוא מיהר לברך אותו. לא היה אכפת לו מזכויות הלהט"ב או מהגנת הסביבה - הוא רצה להזדרז ולברך חבר כנסת ערבי רק כי הוא ערבי. יש בזה משהו גזעני וצבוע. מעניין אם לצביעות יש טיפולי המרה.

קהילת הלהט"ב מוכנה לדחוק הצידה את זכויותיה למען מאבקים בנושאים אחרים - לאומנות פלסטינית, למשל