מקור ראשון

חוזרים לשורשים

רומנטיקה, הרפתקנות, בריחה מהרעש וציונות: החקלאים החדשים לא חוששים ללכלך את הידיים ולא מתביישים להפעיל יישומונים מתקדמים. סיור אופטימי

מאיה פולק

אם יחידנית לילד בן 10 מגדלת תמרים

ממתי? מקום מגורים:

2013

מושב חמרה, המועצה האזורית בקעת הירדן

לפני שהפכה לחקלאית:

עובדת בית השקעות בתל־אביב

השיחה שאנו מנהלים עם גל קליין, חקלאי מנאות גולן, נקטעת אחת לכמה דקות כאשר קטסנה, הפועל התאילנדי שעובד עמו, מתקשר לבקש מקליין שיפעיל את ההשקיה במטעים או יעצור אותה ביישומון שבטלפון החכם שלו. "יש פה הרבה תנים שאוכלים את הצינורות", מסביר קליין. "חם להם והם צמאים. אנחנו מתקנים את הצינורות, ולפעמים צריך לסגור את המים בשביל לתקן. נכנסתי במודע לעולם החקלאות וידעתי שאצטרך להתמודד עם קרה, עם גלי חום ועם חיות שמכרסמות לי את השתילים ואת הצינורות. אלה איתני הטבע, אבל איתם אני עוד יכול להתמודד".

עם מה אתה לא יכול להתמודד?

"עם כל מיני גזירות של הממשלה. אני מאוד פעיל במחאה של החקלאים (נגד רפורמת היבוא בחקלאות, מ"פ). אני חושב שמדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה חקלאות. צריך חקלאות במדינת ישראל, ביטחון המזון הוא ערך בפני עצמו, לא להיות תלויים ביבוא ממדינות אחרות שמחר עלולות להפסיק לתת לך לייבא מהן. לחקלאות יש ערך נופי בשמירה על השטחים הפתוחים. בצוות החשיבה של החקלאים שהקמנו ברמת הגולן הבנו שיש לנו קודם כול בעיה עם הצרכנים: להסביר להם שלא אנחנו אשמים במחירים הגבוהים של הפירות אלא פערי התיווך הבלתי הגיוניים. אי אפשר להתגאות בחקלאות הישראלית מצד אחד ומצד שני לפגוע בה".

קליין נולד וגדל ברמת הגולן במשפחה חקלאית, אך כבר בחופשת השחרור מצה"ל עבר להתגורר בתל־אביב. העבודות העיקריות שלו טרם הפך איש משפחה היו בניהול של שתי מסעדות שוקקות: מסעדת בית גבריאל בכינרת ומסעדת קיוטו, מסעדת סושי בהרצליה פיתוח. "זה היה בעשור הקודם, ממש בלב תקופת בר רפאלי. מכבי תל־אביב אכלו אצלנו אחרי אליפויות אירופה. תקופה נהדרת אבל מאוד עמוסה", הוא משחזר.

יש דמיון מה בין עסקי המסעדנות לעסקי החקלאות, אומר קליין: "שניהם מאוד אינטנסיביים ומאוד מסוכנים. אמנם מסעדת 'קיוטו' לא הייתה בבעלותי, אבל ניהלתי כמאה עובדים, מדדו אותי וכל הזמן חובת ההוכחה הייתה עליי".

בשנת 2009 הכיר את אורית, מי שתהפוך לימים לאשתו, והשעות הארוכות שבהן היה כרוך ניהול המסעדה לא השתלבו עם חיי הזוגיות. "מצאתי את עצמי מגיש קורות חיים לכל מיני עבודות 'של גדולים'. מנכ"ל איקאה, שהיה לקוח במסעדה, אמר לי: בוא לאיקאה".

במשך כשנתיים עבד קליין באיקאה בניהול של כמה ממחלקות החנות, וכבר דובר על קידום. "הייתי בצומת דרכים. מצד אחד הרגשתי חנוק - כל היום במשרד ובעמידה בפקקים, מצד שני, קסם לי להתקדם, כי אהבתי את הארגון. בסופו של דבר החלטנו שנעשה את השינוי ונעבור להתגורר בצפון הארץ. עוד כשהייתי באיקאה התחילה להתעורר בי המחשבה לחזור להיות חקלאי. כשהייתי ילד החקלאים היו אלים פה ברמת הגולן. הם היו שזופים ובריאים ותמיד רציתי להיות כמוהם".

וכך עבר קליין בשנת 2012 מרעננה לנאות גולן, והקים עם חבר ילדות משק חקלאי. "יש לי תואר ראשון ושני במנהל עסקים ואני חושב שחובה שחקלאי יהיה גם איש עסקים. זה החיסרון של רוב החקלאים של פעם - שמי שהיה סוחר מלידה הסתדר איכשהו, אבל היו גם כאלה שלא ידעו למנף את זה.

"כשהתחלתי לחיות פה הייתה לי אנחת רווחה, כי היה לי פתאום שקט. בראייה לאחור, כשהתגוררתי במרכז הייתי כל הזמן בלחץ. גם החקלאות כרוכה בסיכונים, אבל הם לא הלחיצו אותי כמו שהייתי חסר מנוחה במרכז. כנראה בבסיס היו לי הדברים המתאימים".

שטחי החקלאות של קליין מרוחקים כמה דקות נסיעה מביתו בנאות גולן. בתחילה נטעו מאה דונם כרם יין של ענבי קברנה סוביניון. "רצינו ללכת על בטוח ובכרם יין יש לך חוזה סגור עם אחד היקבים. אנחנו עובדים עם יינות כרמל. הענבים שלנו מתוקים מאוד אך לא מיועדים למאכל, אלא ליין בלבד. הם קטנים מאוד, עם גרעינים ועם קליפה מאוד גסה, וכל זה נותן את הטעם החזק ליין". אף שהוא מגדל ענבים, מי שיפתח אצלו את המקרר לא יראה ענבים. "אני לא קונה ענבים למאכל בגלל שזה יקר. אני מאמין שצריך לצרוך כל דבר בעונה, ואם הוא יקר - אני לא צורך".

אחרי כרם היין, החליטו לטעת עצי שקד והגיעו ל־054 דונם. השקדים נקטפים בפעולת ניעור באמצעות מיכון מיוחד; השלב הבא הוא ייבוש של השקדים בשמש, ואחר כך הם נשלחים למכון פיצוח, אריזה ושיווק. השלב השלישי במטעים היה כרם הזיתים מזן קורנייקי המיועדים לשמן. "הם נשארים קטנים. רק בחורף נמסוק אותם", אומר קליין.

לפניו נטעו 2016־ב כרם ענבים נוסף, אך נאלצו לעקור אותו לאחר שהתגלה וירוס. "זה היה קשה. הפסדנו כמיליון וחצי שקלים באופן ישיר ועוד הפסד הכנסה. בעיקר כעסתי על מי שהביא לי את השתילים הנגועים".

את הכסף גייס קליין בהלוואות בבנקים, וגם הוא לא זכה עד כה לסיוע מהמדינה. הוא מודאג מהבאות. "אם הרפורמה בחקלאות תצא לפועל, אפשר להגיד לכל מטע השקדים שלי להתראות. בארה"ב למשל מצליחים לגדל שקדים בזול יותר כי חקלאי באמריקה משקה בהצפה ולא משלם על מים כמונו. אצלי עלות המים בשקדים למשל היא בין 1,200 1,300־ל שקלים לדונם".

החקלאות מזמנת חוויות והרפתקאות לכל בני המשפחה. "אחת הבנות שלי מאוד מחוברת לחקלאות, ובבציר נשארת איתי כל הלילה. במטעים יש נקרים, גיריות, נמיות, שועלים ונחשים. בלילה זה כמו לנסוע בספארי. כשהבת שלי באה איתי, היא כועסת עליי שאני מפחיד את החיות... כשהשקד פורח בפריחה המטריפה אנחנו תמיד עושים פיקניק משפחתי ליד המטע.

"כשאתה חקלאי אתה קובע לך את סדר היום. אין פה שום דבר שאתה חייב לעשות באותו רגע ויש בזה חיי משפחה יפים מאוד: אני עם הילדות כל יום כשהן חוזרות מביה"ס וזו ההפסקה שלנו יחד, אבל הן יודעות שאין לנו חופש גדול, כי זו העונה הלחוצה ואני לא יכול לעזוב".

"יש לי תואר ראשון ושני במנהל עסקים ואני חושב שחובה שחקלאי יהיה גם איש עסקים. זה החיסרון של רוב החקלאים של פעם"

נשוי ואב לתינוק מגדל דבורים, אוכמניות וליצ'י

ממתי? מקום מגורים:

2019־מ

מושב חמרה, המועצה האזורית בקעת הירדן

לפני שהפך לחקלאי:

שכיר בתחום הכוורות

אריאל ארליך

he-il

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281921661178414

Israel Hayom