מקור ראשון

כאב וחסד

האישה שמולי הייתה דתייה מאוד, ועדינה ורגישה מאוד, ידעתי מה עבר עליה בדיוק ובלב שלי חיבקתי אותה מאוד

יאיר אגמון

תאת שמעו סיפור עצוב, לפני שלושה שבועות בערך, כמה ימים לפני ראש השנה, נסעתי ליישוב חיספין, ברמת הגולן, כדי להקרין

הסרט שלי על אומן ועל רבי נחמן, וכדי לדבר עליו עם האנשים המתוקים והמחוספסים של רמת הגולן. כשהגעתי לספרייה של חיספין ראיתי שהמקרן נמצא קרוב מדי למסך, אז ניגשתי אליו, והתחלתי להרחיק אותו ולקרב אותו ולשחק עם הפוקוס שלו, כדי שההקרנה תהיה איכותית ככל האפשר. ובזמן ששיחקתי שם עם המקרן, ועם המחשב שמחובר אליו, אנשים התחילו לתפוס מקומות סביבי, ולהגיד לי כזה שלום, ערב טוב, זה בטח היה להם קצת מוזר לראות את "הבמאי" לחוץ ומזיע לפני הקרנה כזאת חמודה ואינטימית. ואולי זה לא היה מוזר, אולי רק בראש שלי זה היה מוזר. לא משנה.

ואחרי כמה דקות כאלה, מעיקות, שאני בלחץ לראות שהכל עובד כמו שצריך, מישהי פתאום ניגשה אליי ואמרה לי, שלום יאיר, יש לי משהו להגיד לך, ואני הסתכלתי עליה וחייכתי חיוך מנומס, ואמרתי לה, בשמחה, למרות שממש לא רציתי לדבר עם אף אחד, כי הייתי לחוץ מההקרנה. והאישה אמרה לי, תשמע, אני רוצה להגיד לך, אתה כותב הרבה על הלידה השקטה שהייתה לכם, לך ולאשתך, ואני רוצה להגיד לך כל הכבוד על זה, באמת, אני גם עברתי לידה כזאת, לפני הרבה הרבה שנים, אז לא קראו לזה לידה שקטה, ואני לא דיברתי על זה עם אף אחד, | | י"א בתשרי תשפ"ב | 17.9.2021

ביקורת תרבות

he-il

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282643215684142

Israel Hayom