מקור ראשון

> אוהד רובינשטיין

לפעמים בחיים, אהבה לדבר מסוים כבר רוחשת מתחת לפני השטח עוד לפני שאנחנו מבינים אותה.

היום אני יכול להגיד בבירור שאני אוהב את דוושת הגז ברכב שלי. או בכלל, בכל רכב. העניין הוא שגם אם כיסי היה עמוק מספיק כדי לאפשר לי לקנות מכונית עם מנוע מכובד ומומנט נכבד עוד יותר, מן הסתם כבישי מדינת ישראל לא יהיו המקום האידיאלי לממש את האהבה הזו. בשנת ,2005 אחיי ואני היינו מהופנטים למשחק מחשב ששמו נודע ברבים כ2 Underground : ‪.Need For Speed‬ היה שם כל מה שעלילה טובה צריכה. קריירת מרוצים ששלובה במלחמת כנופיות? יש. אופציה לשדרוגים, בסוגי המכוניות וביכולות הטכניות? נכון. קריירה והתחייבויות הן מילים גדולות בשבילך? אין בעיה, גש לאגף המרוצים הקצרים עם שלל המכוניות שקיימות במאגר המשחק. מלבד כל אלה היו שיפוצים למנוע, ספוילרים ואגזוזים אטרקטיביים, צבעים שמטשטשים את האישונים ועוד שפע סוכריות מכניות.

אני והפיג'ו 206 הכחולה עברנו יחד דרך, שיפוצים למכביר, התרסקויות חסרות תקנה והתהפכויות שבמציאות אמורות היו לרסק את גוף הנהג, אך נעלמו כלא היו בעוד אני והיא דוהרים לפסגת המשחק, ולרגעים שכחתי שהכול בכאילו.

דיגיטל // אלחנן שפייזר

he-il

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

2021-09-17T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282819309343278

Israel Hayom