חמישה ימים בלבד אחרי שמונתה ליו"ר הוועדה החדשה לביטחון הפנים בכנסת, הגיעה ח"כ מירב בן־ארי (יש עתיד) לסיור בעכו כדי להתרשם מקרוב ולשמוע מהתושבים ובעלי העסקים בעיר על מה שחוו בימי הפרעות בחודש מאי, במהלך מבצע שומר החומות. כמה שבועות לפני הסיור, שהתקיים ב־61 באוגוסט, היא פנתה אליי וביקשה שאתלווה אליה, כתושב העיר וכמי שסיקר את המהומות הקשות באופן צמוד.

"הסיור שלי איתך בעכו טלטל אותי, ואני שמחה שעשינו אותו עוד לפני שנכנסתי לוועדה", אומרת לי בן־ארי השבוע, בריאיון שקיימנו בלשכתה בכנסת. "אף פעם לא קיבלתי את הטענה המופרכת שביקשה להציג את אירועי שומר החומות כסימטריה בין יהודים וערבים", היא מוסיפה. "כשביקרתי אצלכם בעכו ובלוד, קיבלתי פרספקטיבה לאירועים. ראיתי את בתי הכנסת השרופים בלוד ואת הצימרים השרופים בעכו. פגשתי את משה אפוטה, שסיפר איך לקחו לו מהגלריה את הציורים של קדישמן וזרקו אותם לים. פגשתי את מאיר דוידסון ממלון עכותיקה, שסיפר איך הגיעו אליו הביתה ובזזו מכל הבא ליד, אפילו את נייר הכסף החד־פעמי לקחו. כל סיפור ששמעתי נצרב בי ועורר זיכרונות קשים מההיסטוריה של העם היהודי. מה קורה פה? אנחנו מדברים על עכו ולוד, מרכז מדינת ישראל. איך הגענו למצב שבאוגוסט יהודים לא באים לטייל בעכו, עיר שהתיירות היא ליבת הכלכלה שלה?"

בביקוריה בערים המעורבות פגשה בן־ארי גם את ראשי הערים, שחלקם התקשו לדבריה להודות בעומק השבר וניסו למרוח שכבת איפור על הפצעים. "אמר לי ראש עיריית לוד 'הכול בסדר אצלי, העיר שלי מלאה ואין דירה שנשארת ריקה. אבל האוכלוסייה החזקה שלי עוזבת'. ראשי הערים מפחדים לירות לעצמם ברגל, הם חוששים שאם יספרו כמה קשה פה הם ירחיקו אוכלוסייה חזקה. בית בעיר זה לא כמו בית במושב. יש חבר'ה חדורי אידאולוגיה, למשל ח"כ שמחה רוטמן שעבר לגור בלוד. אבל רוב הציבור שגר בערים המעורבות לא עושה את זה בשם אידיאל, ואנחנו צריכים לחזק את הערים המעורבות. זו ציונות אמיתית".

מה חשבת על אלה שהטילו את האשמה על הגרעינים התורניים?

"מי שחושב שהבעיה בלוד היא הגרעין התורני, לא מכיר את לוד ולא מכיר את הגרעין התורני. הגרעינים התורניים לא רלוונטיים לדיון. בסוף, עם גרעין תורני ובלי גרעין תורני – האירועים בערים המעורבות היו מתרחשים כנראה בכל מקרה. יש גם בעיה אמיתית באמירה שאותם פושעים באו מרקע של מצוקה. איזו מצוקה הייתה לבן של בעלי מסעדת הזקן והים ביפו, שהביאה אותו לזרוק את אותו בקבוק תבערה כדי לפגוע ביהודים, ורק בטעות פגע בבית של ערבים? זו מסעדה שעשתה ערמות של כסף. במחלקת הרווחה בעכו העידו שבין המעורבים במהומות היו תלמידים נורמטיביים, בני טובים". עם זאת, בן־ארי מציינת ש"גם אנחנו כמדינה הזנחנו והתעלמנו מבעיות רבות בחברה הערבית והבדואית".

מודל ירושלים העתיקה

מירב בן־ארי, ,45 מתגוררת בתל־אביב, עורכת דין במקצועה ואם בהורות משותפת לבתה אריאל. היא נבחרה לראשונה לכנסת בשנת 2015 מטעם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון. שלושה ימים לפני סגירת הרשימות לכנסת הנוכחית הצטרפה ליש עתיד, ושובצה במקום התשיעי. לאחר הרכבת הממשלה הציע לה לפיד לעמוד בראשות ועדה פרלמנטרית חדשה שתעסוק בנושאי ביטחון פנים, ושתחומי אחריותה יפוצלו מוועדת הפנים והגנת הסביבה.

"כשיאיר לפיד הציע לי את הוועדה לביטחון הפנים לא התלהבתי", היא מודה. "נושאי הליבה שלי מהיום שנכנסתי לכנסת ועוד קודם לכן הם חינוך ורווחה, וביטחון הפנים הוא לא חלק מהדי־אן־איי שלי. אבל יאיר אמר לי שזה הנושא הכי חשוב, מעניין ורלוונטי במדינה, ודחף אותי לקחת את התפקיד". הוועדה מפקחת בין השאר על פעילות המשטרה,

שירות בתי הסוהר ורשות הכבאות, ועוסקת במלחמה בפשיעה, במוכנות לאירועי חירום אזרחיים ועוד.

"בעשור האחרון התעצם המשרד לביטחון הפנים בסמכויות ותקציבים, ובייעוץ המשפטי של הכנסת אמרו שלא ייתכן שהנושאים הללו יחנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אחת הוועדות העסוקות בכנסת", מסבירה בן־ארי. "לאחר שהתחייבו לי שבסיום הקדנציה תיכנס הוועדה לתקנון הכנסת כוועדה קבועה, הסכמתי לעמוד בראשה ולמעשה להקים אותה".

אכן, רצף האירועים בשנה האחרונה ובהם פרעות שומר החומות, בריחת המחבלים מכלא גלבוע וכשלים שנחשפו בפעילות כוחות החוק והאכיפה, המחישו את נחיצות הוועדה, המפקחת על גופי ביטחון הפנים ודורשת תשובות ותיקון.

"בפירמידת הצרכים של מאסלו, הדבר הכי חשוב הוא ביטחון, שאדם יוכל לקום בבוקר בבטחה לעבודה", אומרת בן־ארי. "הנושאים שבאחריותנו רלוונטיים לכל אדם במדינה. לקראת כינוס הוועדה פגשתי את מפכ"ל המשטרה, נציב הכבאות, נציבת שב"ס ועוד. אני מנסה ללכת בין הטיפות, בין ביקורת ופיקוח על הרשויות לרצון לגבות. הגופים הללו צריכים להבין שיש סמכות שמפקחת על ההתנהלות שלהם".

אני שואל את בן־ארי איך אפשר לדבר על תוכניות עתידיות לחיזוק המשטרה, כאשר עד כה אפילו לא תלו מחדש את השלט "משטרת ישראל" מעל התחנה שהוצתה בכניסה לעיר העתיקה בעכו, ושמאז חודש מאי לא חזרה לפעילות. תושבים יהודים בערים המעורבות אומרים כי הם חדלו מלהתלונן על תקיפות לאומניות, משום שאיבדו אמון בטיפול המשטרתי. אחרי שבע בערב, אני מספר לה, לא תמצאי יהודי שמסתובב ברחובות מרכז העיר ובטיילת בעכו. גם בלוד האירועים הלאומניים לא פסקו.

"אני בתוך האירוע הזה רק חמישה שבועות, ויש כאן הרבה דברים שצריך לתקן, אבל כבר למדתי שבכנסת הדברים עובדים בתהליך ואני אגיע לשם", היא מצהירה.

כבר בישיבת הוועדה הראשונה זימנה את מפכ"ל המשטרה רב־ניצב קובי שבתאי ואת השר לביטחון הפנים עמר בר־לב, וביקשה שיציגו את תוכנית העבודה שלהם לשיפור עבודת המשטרה, המאבק בפשיעה בחברה הערבית ועוד. הדיון, שהפך לעיתים לזירת קרב של צעקות והטחת אשמות בין חברי הכנסת מהימין ונציגי המגזר הערבי לבכירי המשטרה, העיד על התקוות והאתגרים הרבים שנתלים בוועדה.

"אחת התוכניות שהוצגו בוועדה", היא מפרטת, "היא הכוונה להפוך את עכו ולוד לערים בטוחות, בדומה לפעילות בעיר העתיקה בירושלים. הכוונה היא לרשת את כל העיר במצלמות, שהכול יהיה מתועד. זו תוכנית מהפכנית שתחזיר את הביטחון, כמו שהחזירה את הביטחון לעיר העתיקה בירושלים. גם אם זה ייקח זמן, אנחנו נחזיר את הביטחון. צריך לפעול גם מול בתי המשפט והפרקליטות, אבל קודם כול לתת לאזרח בלוד את ההרגשה שבכל מקום הוא בטוח, כי רואים אותו במצלמות וברחפנים שירשתו את העיר".

חבית חומר נפץ

ביום שלישי השבוע ניהלה בן־ארי בוועדה שני דיונים. האחד עסק ברפורמת הרגולציה בכבאות, והשני ביחסן של המשטרה והפרקליטות לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – דיון שהיה רגיש וטעון. נפגעת תקיפה מינית שיתפה את הנוכחים בסיפורה הקשה, ונציגות ארגוני סיוע תיארו את דרך הייסורים שנפגעות נאלצות לעבור סביב הטיפול בעניינן והליכי החקירה והמשפט. הן הלינו על כך שהמשטרה והפרקליטות פועלות להרחיק את הנפגעות מההליך השיפוטי הנוגע להן כל־כך. בדברי הסיכום שלה אמרה בן־ארי כי "הוצגו כאן דברים שמראים כאילו מדינת ישראל היא מדינת עולם שלישי". היא פנתה אל נציגות ארגוני הנפגעות וביקשה "לעדכן אותי בכל דבר, כי לשם כך הוקמה הוועדה". מנציגי המשטרה והפרקליטות דרשה לפעול לתיקון הליקויים, והבטיחה לעקוב.

"צריך לתקן דברים רבים, אבל קודם כול חייבים להחזיר את מה שאיבדנו בשנים האחרונות", אומרת בן־ארי. "אתה רואה אובדן

"בקווי האוטובוס לכותל נוסעים יהודים וערבים וכולם סופגים את האבנים. הנושא הזה חייב טיפול רציני מאוד. זה לא איבוד ריבונות, אלא איבוד שליטה. אסור לקבל מציאות כזאת"