מקור ראשון

המדריך למהפכה

המתקפה על מחשבי בית החולים הלל יפה בשבוע שעבר המחישה שוב את סכנותיו של עולם הסייבר. עם הוצאתו לאור של ספרם "סייברמאניה", פרופ' אביתר מתניה והפרשן עמיר רפפורט משוחחים על שדה הקרב העתידי, ומתארים כיצד הפכה ישראל למעצמה מובילה בתחום

עמיר רפפורט צילום: אריק סולטן

מי שעוקב מעט אחר המתרחש במרחב הסייבר, יכול היה לדעת שמתקפת סייבר על בית חולים בישראל, כמו שהתרחשה בהלל יפה, היא עניין של זמן בלבד. בתי חולים ברחבי העולם נמצאים על הכוונת של הפצחנים (האקרים) כבר תקופה ארוכה. מאז יום רביעי שעבר עמלים צוותי מערך הסייבר הלאומי ומערכות מידע במשרד הבריאות על שחזור ושיקום המערכות שנפגעו בבית החולים.

"בארה"ב זה קורה כל הזמן, אנחנו חטפנו את זה פעם ראשונה ברצינות", אומר פרופסור אביתר מתניה, מקים מערך הסייבר הלאומי של ישראל, בשיחה שאנו עורכים השבוע לרגל פרסום ספרנו המשותף "סייברמאניה".

"מערכות בריאות הן אטרקטיביות מאוד עבור תוקפי סייבר", ממשיך מתניה. "מדובר במערכות מורכבות מצד אחד, אבל פתוחות מצד שני. יש שם גם מערכות ניהוליות, גם מערכות טיפוליות, גם קשר עם חולים. מצד אחד למשל מערכות ממוחשבות של הנשמה ושל דימות, מצד שני תיקי חולים והגנה על פרטיות".

בספר תיארנו מה קרה לפני ומאחורי הקלעים של מתקפת הסייבר שהתרחשה ביום שישי, 12 במאי ,2017 וקיבלה את הכינוי ,Wannacry "רוצה לבכות". באותו בוקר, שנחשב לציון דרך בהיסטוריה של מתקפות הסייבר, הותקפו עשרות אלפי מחשבים. הדיווחים על היקף הנזק הלכו והצטברו, והגיעו מלא פחות ממאה מדינות.

ארגון הבריאות הלאומי בבריטניה )NHS( היה מהראשונים להיפגע באופן משמעותי. מערכות שלמות בבתי חולים, אלה שבאמצעותן מתבצע הניהול השוטף של המקום – קליטת חולים, עבודת מרפאות, קביעת תורים, העברת מידע וכיוצא בזה – הפסיקו לתפקד. בתוך שעות נאלצו חלק מבתי החולים להפסיק לקבל מטופלים חדשים. בשעות הראשונות נראה היה שהמתקפה מתפשטת ואינה ניתנת לעצירה, ושמערכת הבריאות הבריטית על סף שיתוק.

תוכנת הכופר המשתוללת הצפינה את המידע השמור בכוננים של אלפי מחשבים, ולמעשה נעלה אותם. היה ברור כי ל"וונקריי" יש התנהגות חריגה. בשונה מנוזקות רבות, לא היה צורך ללחוץ על שום קישור כדי להידבק בה. היא נכנסה למערכות שמבוססות על מערכת ההפעלה "חלונות" של מיקרוסופט, ושכפלה את עצמה במהירות ממחשב למחשב דרך הרשת. היא התפשטה גם מחוץ ליעד המקורי, למחשבים שהיו מחוברים אל המחשבים הנגועים.

תמורת שחרור המידע נדרש, לכאורה, תשלום של כמה מאות דולרים, שישולם בביטקוין, המטבע הדיגיטלי. אך המוזר מכול היה שגם מי שניסה לשלם את הכופר המבוקש, לא בהכרח זכה לתמורה. מחשביו נותרו דוממים ומשותקים.

תקיפת הסייבר עלתה לראש הכותרות. העולם צפה בתמונות והאזין למומחים שביטאו חוסר ודאות בנוגע לאופייה, מקורותיה והנזקים שהיא גורמת. שאלת השאלות הייתה, מהי הפרצה שהנוזקה מנצלת כדי לבצע תקיפה כה מסיבית? הפרטים החלו להתברר מהר יחסית. המהירות שבה "וונקריי" הפיצה עצמה בין מערכות המחשבים, הייתה תוצאה של שימוש בפרצה מהותית ברכיב מסוים במערכת חלונות של מיקרוסופט. החברה הוציאה תיקון )patch( למערכות שנתמכו על ידה באותו זמן, אך לא למערכות ותיקות ולא נתמכות, למשל "חלונות ."XP מערכות כאלה עדיין היו בשימוש במקומות רגישים, כמו מכשירים רפואיים. אך גם חלק מהמשתמשים שהחזיקו סביבות "חלונות" מתקדמות יותר נפגעו מהנוזקה, משום שטרם הורידו את תיקון האבטחה הנדרש.

התברר כי עובדת קיומה של הפרצה פורסמה בפומבי חודש קודם לכן, באפריל, בידי קבוצת פצחנים שכינתה עצמה ‪.Shadow Brokers‬ השם שניתן לפרצה היה "איטרנל־בלו" .)EternalBlue( אנשי הקבוצה החשאית טענו שהפרצה נגנבה מהסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ,NSA־ה שהשתמשה בה במקור כדי לחדור למחשבים של משתמשי "חלונות" בכל העולם ולרגל אחריהם. הטענות שמקור הפרצה ב־ASN אושרו על ידי גורמים מהימנים שונים, אך מעולם לא באופן פורמלי. המתקפה נבלמה לאחר שמיקרוסופט שחררה והפיצה במהירות את עדכון האבטחה גם למערכות ישנות של חלונות – עד המתקפה הבאה.

מאז 2017 בוצעו עוד אינספור התקפות על בתי חולים ומערכות בריאות, ולא רק עליהם: חברות תקשורת, חברות

חשמל, גופי תחבורה, נמלי אוויר וים – כולם יעד להתקפות מצד פצחנים בשירות ארגוני פשיעה או מדינות. רק לפני כמה שבועות עלו מחירי הדלק בארה"ב, בעקבות מתקפת סייבר על מתקני אנרגיה בדרום המדינה.

למעשה, כל האקר צעיר ומוכשר יכול להתחפש ל"ארגון" ולחולל נזק רב. משטרות וגופי מודיעין מתמודדים כיום עם יריב לא מוכר: אין לו כתובת, שם או פנים, והגבולות המדינתיים הם חסרי משמעות בשבילו.

האם המתקפה האחרונה על מערכת הבריאות הישראלית דומה לאירועי "וונקריי"? זה לא נראה כך, ועדיין רב הנסתר על הגלוי. כפי הנראה, הרקע להתקפה על "הלל יפה" הוא פשיעה. בכל מקרה, ברור כי מוסדות בריאות נחשבים ליעד רגיש במיוחד להתקפות סייבר, בגלל מחיר האיום: שיתוק של בתי חולים, ובעיקר מכשירים רפואיים מצילי חיים, לא אמור להשאיר ברירה אלא להיכנע לסחיטה. מצד שני, בית חולים כמו הלל יפה הוא גוף ממשלתי, ומדינת ישראל לא משלמת כופרה במקרים כאלה.

"חשוב להדגיש שהגופים הללו מוגנים, שלא יהיה ספק בכך. אבל הם צריכים לעשות קפיצת מדרגה בהגנות עליהם", אומר פרופ' מתניה. "בתחום שלנו אתה לא יכול להניח שמה שהיה טוב לפני שלוש או חמש שנים, יהיה טוב גם כיום. מוכרחים להסתכל גם על מהות האיום, וככל שאתה יותר אטרקטיבי לפגיעה, אתה חייב להיות יותר מוגן ומוכן לפגיעה כזו".

בוא נדבר רגע על הגנה מפני מתקפת סייבר כזו.

"אנחנו נוהגים לחלק את ההגנה לשלוש מדרגות. הראשונה היא עמידות, שזה אומר כל מה שאתה עושה כדי למנוע מתקיפה להצליח ולגרום לנזק משמעותי. אם ניקח דוגמא מהתחום הרפואי למשל, רוב בני האדם במרבית הזמן לא חולים. אנחנו עמידים למחלות, בין היתר בשל המערכת החיסונית שלנו. כשאנחנו מתחזקים את הגוף שלנו - באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה, מים נקיים, סניטציה וחיסונים - אנחנו מונעים מנגיפים וחיידקים להיכנס ולגרום נזק לגוף האדם. אותו דבר במערכות סייבר. מי שמקפיד לבנות אותן נכון, לבדוק ולשדרג אותן כל העת, רוב הזמן הוא מוגן. לכן אצל מי שיש לו עמידות טובה, שמונים עד תשעים אחוזים מהמתקפות לא מצליחות בסופו

של דבר. אבל כמו שגם בני אדם בריאים עלולים לחלות, כך יש גם מתקפות שצולחות ואז אנחנו מגיעים לשכבה השנייה, החוסן".

כלומר, כמה מהר גוף שהותקף מצליח להדוף את המתקפה ולשקם את עצמו.

"בדיוק. האם ובאיזו מהירות אנחנו יודעים להבין את האירוע, לנהל אותו, ולפעול ביעילות כדי להקטין את הפגיעה ולצמצם אותה. אין כמעט ארגון שבסוף לא ייפרץ, אבל היעד הוא שזה יקרה כמה שפחות, וכשזה קורה, איך לטפל בכך כמה שיותר מהר. גם כשמערכות מחשב נפגעות, הארגון צריך ללמוד להמשיך לתפקד. משתמשים במה שיש - אם זה באופן ידני, טלפונים ניידים, אייפדים, עד שישחררו את המערכת שנפגעה או אפילו יבנו אותה מחדש. לפעמים אין ברירה וצריך לפרמט הכול ולהקים מערכת מחשוב חלופית".

"במשך שמונה ימים החברה לא ידעה היכן בדיוק נמצאות כל האוניות שלה, למשל, וגם נאלצה לעכב הבאת סחורות. אנשי החברה השתמשו בטלפונים ניידים, והיו צריכים להקים את כל מערכת המחשוב מחדש. למזלם, חלק מהמידע שוחזר בזכות גיבוי ששכן בחוות שרתים באפריקה, במקום שהאינטרנט לא כל כך תפקד, ולכן המידע הזה שרד".

"ככל שהמערכות והגופים יותר חיוניים ורגישים, הם מוגדרים מערכות קריטיות והרגולציה עליהם יותר קשה. אם למשל רשת ההולכה של חברת החשמל תיפגע או חלילה רכבות יתנגשו בגלל תקיפת סייבר, זהו נזק נוראי, ולכן הרגולציה עליהם שונה מאשר חברה שמייצרת תנורים. בתי החולים לא הוגדרו כתשתיות קריטיות אלא כתשתיות חיוניות".

"כשהכול קריטי שום דבר לא קריטי. מערך הסייבר הלאומי מייעץ איפה להשקיע וכמה, אבל בסוף מערכת הבריאות מחליטה והיא עושה סוג של ניהול סיכונים. כך המערכת מתנהלת. אז כן יש עליהם רגולציה קשה כדי למנוע או לצמצם פגיעה, אבל מערכת הבריאות עומדת כל הזמן בפני סיכונים רבים. הפעם זה הלל יפה, ועדיין גם אם בית חולים אחד לא מתפקד, המדינה לא נפלה על רגליה. השאלה תמיד היכן להשקיע את השקל הבא, האם במערכת סייבר או למשל בלהפחית זיהומים בבית החולים או במלחמה בקורונה. לפעמים הדילמה היא ממה מתים יותר אנשים. אם מערכת הבריאות כל הזמן הייתה נפגעת ולא מתפקדת, כמובן שזה היה בלתי אפשרי. אבל אם זה קורה לעיתים רחוקות יחסית, לפעמים ניהול הסיכונים הוא כזה שלוקח בחשבון ספיגת מתקפת סייבר".

פי מיליון מאפולו 11

תקיפות סייבר הן רק פן אחד מני רבים שעליו כתבנו בספרנו "סייברמאניה", שיצא כעת לאור בהוצאת כנרתזמורה־דביר ובעריכתו של שמואל רוזנר, העורך הראשי של ספרי העיון בהוצאה. הספר מתאר את מהפכת הסייבר העולמית, שבעינינו היא לא פחות גדולה ומשמעותית מהמהפכה התעשייתית בזמנה, ומסביר כיצד קרה שדווקא ישראל ממלאת בה תפקיד של מעצמה עולמית – לא פחות. בספר אנו מתארים כיצד החל "מיזם הסייבר הלאומי" של ישראל, בעקבות ביקור שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחידת האיסוף של המודיעין, ,8200 בשנת .2010 נתניהו הורה להקים את מטה הסייבר הלאומי, שהפך עם הזמן ל"מערך", כגוף סייבר לאומי ראשון מסוגו בעולם.

אז ְלמה בעצם אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו מדברים על מהפכת הסייבר? ואיפה הנקודה שבה עברנו מהעידן התעשייתי, שכלל גם אלמנטים של מחשוב ומידע דיגיטלי, לסייבר כעידן חדש בפני עצמו?

"הדבר היסודי שהשתנה בעידן הסייבר, הוא שבעצם האנושות השתחררה מהפעילות במרחב הפיזי. זה דומה לאופן שבו המכונות והמנועים במהפכה התעשייתית שחררו את בני האדם מהתלות בכוח הפיזי של אדם או של בהמה, תלות שאפיינה את העידן החקלאי במשך אלפי שנים. לכן מהפכת הסייבר אינה מהפכת המחשוב, שיש מי שמכנים אותה התקופה הרביעית של העידן התעשייתי. הסייבר הוא הרבה מעבר למחשב, הוא דבר חדש לחלוטין, בדיוק כמו שהטרקטור לא היה שלב בתוך התקופה החקלאית אלא ביטוי לעידן חדש בפני עצמו, עידן תעשייתי.

"הסמארטפון, שנולד ,2007־ב הקפיץ את החיבוריות של בני האדם באורח דרמטי והפך אותה לקבועה, 24 שעות ביממה. מהירות העיבוד, שעלתה פלאים, אפשרה לפתח אפליקציות מתוחכמות יותר ויותר. רכיבי חישוב וזיכרון, שהמחיר שלהם נהיה זול יותר ויותר, משתמשים בחוות שרתים אדירות, שבהן נאגר זיכרון בעננים שאינם מפסיקים לגדול. נוהגים להשוות בין כוח העיבוד שאדם ממוצע מחזיק כיום, ובין המחשב שהיה בחללית אפולו 11 שנחתה על הירח :1969־ב בממוצע, כל אחד מאיתנו מחזיק בידיו מחשב עם זיכרון גדול פי מיליון ועם כוח עיבוד פי 100 אלף ויותר, לעומת שיא הטכנולוגיה בסוף שנות השישים של המאה הקודמת.

"השילוב המואץ בין כל ההתפתחויות הללו חולל את המפץ. הסייבר־ספייס, מרחב הסייבר, התעצם במהרה, ואיש אינו יכול להימנע מהתנהלות במרחב זה. כיום זהו הגורם המשפיע יותר מכול על חיינו כפרטים, כחברה וכמדינה, ובמידה רבה גם על היחסים בין מדינות. מרחב הסייבר עתיר ביישומים המשנים את עולמנו. למשל תוכנת וייז, שמבוססת כולה על החיבוריות בין הנהגים. מרחב הסייבר הוא המקום שבו הרשתות החברתיות יצרו חברה אנושית מסוג חדש. החיים היו שונים לפני פייסבוק, ווטסאפ, גוגל ואמזון, או מקבילותיהן הסיניות – עליבאבא ואפליקציית WeChat הסינית, שהיא שילוב עוצמתי של רשת חברתית, תיווך הודעות ואפליקציית תשלום.

"הסייבר משנה גם את מאזן הכוחות העולמי ואת אופי המלחמות. כיצד ייראו מלחמות בעתיד הקרוב והרחוק? הן יהיו שונות מאוד מאלה שהכרנו, אבל בעצם קשה לדעת בדיוק עד כמה ואיך. את המלחמות הגדולות של העידן החדש עדיין לא ניתן לחזות. אפילו סופר עתיר דמיון וידע לא יוכל לדמיין אותן, בדיוק כפי שמאורעות מלחמת העולם השנייה היו מעבר לתפיסתו של בן אנוש מימי הבראשית של המהפכה התעשייתית.

"דבר יסודי נוסף שהשתנה הוא פירמידת הערך: בעידן החקלאי, מי שהיה לו הכי הרבה קרקעות היה העשיר, ואילו בעידן התעשייתי העשירים היו בעלי אמצעי הייצור – אנרגיה, מפעלים, דברים מהסוג הזה. בעידן הסייבר הנוכחי העושר הוא בידי מי שמחזיק במידע, בדאטה, וביכולת להפוך אותו לידע או למוצר כלשהו. כדי להבין את זה מספיק להסתכל ברשימת החברות הגדולות ביותר בעולם – כולן חברות ממרחב הסייבר.

"ככה זה עם שינויים דרמטיים – קשה להבין אותם כאשר הם מתרחשים, ובסייבר השינוי מהיר במיוחד. הקוראים יכולים לחשוב כיצד השתנו חיינו בעשר־עשרים שנה בלבד, מאז הימים שלפני הסמארטפון. כעת אפשר לנסות לדמיין את העולם עשרים שנה קדימה. זה כמעט בלתי אפשרי. חלק מהטכנולוגיות שישפיעו על עולמנו ממש בקרוב עוד לא הומצאו, וייתכן אפילו שאף אחד עוד לא חשב עליהן. אני לא יכול לחתום לך שבעתיד יגידו שבשנת 2007 החל עידן הסייבר, עם המצאת הסמארטפון, אבל יתייחסו להמצאה הזאת כאל שינוי יסודי מאוד".

העידן התעשייתי יצר תופעות כמו ערים תעשייתיות גדולות ובהמשך אפילו מדינות. השאלה היא אם עידן הסייבר יכול לעשות את התהליך ההופכי, עד כדי פירוק מסגרות מדינתיות, שהרי במרחב הסייבר הגבולות הפיזיים מאבדים מחשיבותם.

"לעידן התעשייתי אכן היו אפקטים משניים וישירים", משיב מתניה. "ישיר זה לבנות בית חרושת, אבל בהמשך נוצר מעמד הביניים, פותחו כלי נשק הרסניים והמלחמות הפכו לטוטליות. ההשלכות באו לידי ביטוי בכל תחום – בכלכלה, בחברה, בביטחון הלאומי. אני זהיר מאוד לגבי ההקבלה לעידן הסייבר, כי אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל דוגמאות כבר אפשר לראות. למשל, יש כמה חברות גלובליות אדירות שנושאות ונותנות עם מדינות־על כמו מדינה בפני עצמה. הן לא התחילו ממוטיבציה פוליטית אלא כלכלית, אבל אין להן ברירה והן נכנסות לפוליטיקה העולמית. וכמו שאמרת, בממד הזה אין משמעות לקרבה הפיזית, אין משמעות להסכמים אזוריים. אין ספק שנראה שינויים מאוד גדולים, בריתות חדשות, כולל שינויים במושגים של פרטיות".

במאזן האסטרטגי של המזרח התיכון ובכלל, היה נהוג להעריך עוצמה של מדינה לפי כמות מטוסי הקרב, הטנקים והחיילים שלה, אפילו לפי התוצר הכלכלי הלאומי. איך מודדים עוצמה של מדינה בעידן הסייבר?

"זה יהיה תלוי ביכולות הגנה והתקפה בסייבר מצד אחד, ומצד שני אנחנו מתחילים לדבר על מונחים כמו 'עוצמת דאטה', שמקבילה לעוצמה תעשייתית בעידן הסייבר. מדינה שמצליחה לבנות לעצמה חברות בתחום הזה ויש לה מהנדסים ואנשי מדעי המחשב, היא מעצמה בעידן הסייבר, בדיוק כמו שלמעצמה תעשייתית יש הרבה ידע, מהנדסים וכוח ייצור. 'העוצמה הקשה', המבוססת על מטוסים ואפילו טנקים, עדיין חשובה, אבל היא תהיה משולבת ב'עוצמה הרכה' של הדאטה.

"בעניין הזה דבר קשור בדבר. נחשוב על רחפנים, למשל, באזרחות או בשדה הקרב. העוצמה האמיתית שלהם לא קשורה בהכרח לטיב הפלטפורמה, אלא בעיקר ליכולת לפעול ביחד, זה לצד זה, כלהקות ענקיות, שבהן הכלים מקבלים מידע אלה מאלה, כולל שימוש בבינה מלאכותית. עוד דוגמה: מטוס F־35 נחשב דור חמישי בחילות אוויר, אבל הוא למעשה המטוס הראשון של עידן הסייבר, משום שכל רביעיית מטוסים מתקשרת בינה לבין עצמה באמצעות דאטה, ולא רק על ידי כך שהטייסים מדברים ביניהם בקשר, כמו פעם. פני המלחמה משתנים במהירות, וחייבים להיות מודעים לכך וגם זהירים כדי לא להיות כמו הצבאות שנשארו עם פרשים וסוסים כאשר הטנקים הכריעו אותם. צריך להיזהר לא לדבוק רק במספרי הספינות, המטוסים והתותחים שלנו, ולהבין שהעולם השתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכלי המלחמה של העתיד".

בפגישות שאני עורך ברחבי העולם, עם אנשי תעשייה ועם מנהיגים, אני שם לב להערכה חריגה לישראל בתחום הסייבר, עד כדי הערצה. וזה לא רק מהפה ולחוץ. בעולם מאמינים שישראל היא מעצמת סייבר עולמית, בדרג שני רק לסין ולארה"ב. כאשר כתבנו את הספר, הצעת את הרעיון של "מועדון סייבר עולמי" – כמו מועדון החלל שישראל נמנית עליו, ושמתייחס למספר מצומצם של מדינות שפועלות מחוץ לאטמוספירה. ניסינו לעשות סיעורי מוחות בינינו לבין עצמנו, איך לאמוד עוצמת סייבר מדינתית. לא יצאה לנו נוסחה, אבל איך שלא בחנו את זה נראה לנו שישראל היא באמת דרג שני רק לארה"ב ולסין, בסדר גודל של בריטניה. יכול להיות שהגזמנו, או שזה משקף את המצב?

"בעשור האחרון ישראל עשתה כברת דרך והפכה מעוד מדינה במועדון הזה, לאחת המעצמות המובילות בו", פוסק מתניה. "מעריצים את ישראל בין השאר בגלל תעשיית הסייבר שלה. כאשר בתחילת העשור הקודם חשבנו מה צריך לעשות כדי לדחוף את תעשיית הסייבר קדימה, לא דמיינו שנגיע למצב כמו השנה, שבו 40 אחוז מההשקעות העולמיות בהגנת סייבר יגיעו למדינה קטנה כמו ישראל. אבל זה המצב. 2010־ב הושקעו 60 מיליון דולר בחברות סטרטאפ בהגנת סייבר. כיום אנחנו מדברים על מיליארדים בכל שנה, עם מספר גדול של חברות חד־קרן, כאלה שמגיעות לשווי של מיליארדים בתוך זמן קצר מאוד. גם בתחום ההגנה עשינו צעדים משמעותיים מאוד עם אסטרטגיית ההגנה שפיתחנו, הקמתה של רשות הסייבר ואחרי זה מערך אחד, וההתקדמות של שאר הגופים. אנחנו במקום טוב ובכיוון הנכון, ועדיין יש לנו הרבה לאן להתקדם".

אחד הדברים שמאפיינים את עידן הסייבר, שלמעשה אנחנו נמצאים רק בתחילתו, זה שהכול משתנה כהרף עין ובצורה קיצונית. מה שקרה במאות שנים בעידן החקלאי, ובעשרות שנים בעידן התעשייתי, קורה בתוך שנים בודדות ולפעמים אפילו בתוך שנה אחת. אז האם הספר שלנו יישאר אקטואלי בעוד ארבע שנים?

"הספר מתאר את הבסיס הטוב שהיה לישראל בתחום הסייבר, ואת המהלך שעשתה במשך עשור. הוא מאוד רלוונטי כספר שמתאר את המהפכה הזו. זה לא ישתנה, אבל יהיה צורך לכתוב ספר נוסף בהמשך, שיתאר מה יקרה בעשור הבא. בעשור האחרון אנשים בכל העולם רק התחילו להפנים שיש ממד חדש, עם סכנות גדולות ואפשרויות כלכליות גדולות. אבל הסייבר עדיין לא נמצא בכל מקום, כמו שהחשמל והטלגרף לא הגיעו לכל העולם בבת אחת בסוף המאה ה־91. ברור שעוד נראה טכנולוגיות מדהימות במרחב הסייבר, שימשיכו לשנות את העולם, ולבינה המלאכותית המתפתחת יהיה תפקיד מכריע בכך. הרבה מהדברים עוד לא קרו, אבל ההתפתחות לא תיקח חצי מאה כמו במאה ה־02, אלא כנראה הרבה פחות.

"הרובוטיקה הולכת לשנות דברים. עלייתן של מערכות אוטונומיות, פעילות של נחילים מתואמים, כמו קבוצות רחפנים, ההישענות על דאטה והיכולת להגיע לתובנות, תקיפות סייבר באמצעות בינה מלאכותית – כל אלה ישנו את פני הדברים. ההגנה תעבור גם היא רביזיה גדולה, וממשלות עוד יבנו גופים חדשים. זה נכון, אנחנו רק בתחילת הדרך. מהבחינה הזאת, "סייברמאניה" הוא מעין מבוא למהפכת הסייבר. ההמשך כבר יהיה בספר הבא".

אלישיב רייכנר

he-il

2021-10-22T07:00:00.0000000Z

2021-10-22T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281895891442936

Israel Hayom