בבעיר 1755־ התחוללה בליסבון רעידת אדמה הרסנית, מהקטלניות ביותר בהיסטוריה. 85 אחוזים מהמבנים

קרסו, וכ־001 אלף איש נהרגו. כארבעים דקות לאחר הרעידה הציף את העיר התחתית גל צונאמי ענק. המשפחה המלכותית ניצלה בזכות אחת הנסיכות הצעירות, שהתעקשה לצאת לטיול. מאז, סירב המלך ז'וזה הראשון להיכנס לתוך בנייני אבנים. כל ניסיונות השכנוע לא הועילו: עד ליום מותו, 22 שנים לאחר הרעש, התגוררה המשפחה המלכותית של פורטוגל באוהלי ענק.

כאלה אנחנו: כל העובדות התיאורטיות שבעולם מרשימות אותנו הרבה פחות מאשר חוויה אישית אחת. לפני 15 שנים עשיתי ניתוח להסרת שקדים. הרופאים הסבירו לי שיש לניתוח 95 אחוזי הצלחה, שזה נהדר. מה לעשות שאני נפלתי על חמשת האחוזים שמסתבכים, ומצאתי את עצמי מקיא דם, בדרך לניתוח חירום. קשה היה לי אחר כך להמליץ על הניתוח לאחרים, אף שבאופן רציונלי ידעתי ששום דבר בניסיון הפרטי שלי אינו סותר את הסטטיסטיקה המהימנה של הרופאים.

הנטייה לקחת ללב התנסויות אישיות שירתה אותנו לא רע בעולם העתיק. אדם הרי נתקל בדרך כלל בחוויות שכיחות ובתופעות נפוצות, ואם תושב הג'ונגל לומד לפחד מפילים ובן המדבר לומד להיזהר מעקרבים, החששות הללו יועילו להם. במאה ה־12, הנטייה הזו הפכה פעמים רבות לנטל. מדברים הרבה על ה"ביג דאטה", על הכמויות העצומות של מידע סטטיסטי שמספקים לנו היום המחשבים. אך יותר ממנו משפיע עלינו ה"סמול דאטה", האוסף הכביר של אנקדוטות אישיות, שמזמנות לנו התקשורת והרשת. | יותר ויותר אנשים שעוברים חוויות נדירות מקבלים היום פנים ושם במחשב שלנו, והם מרשימים אותנו יותר מאשר סטטיסטיקה מופשטת. רוב הישראלים תמכו בעסקת שליט, אף שכולנו ידענו שכנראה המחבלים המשוחררים ירצחו לא מעט יהודים. ההרוגים העתידיים היו אז רק סטטיסטיקה צפויה, בעוד לגלעד שליט ולמשפחתו היו פנים.

משרד הבריאות מדווח על תופעות לוואי | ט"ז במרחשוון תשפ"ב | 22.10.2021

נדירות לחיסון לקורונה, ואנשים מגיבים בזעם ושוטחים את סיפוריהם האישיים על דברים נוראים שקרו להם אחרי החיסון. כאשר רוב המדינה מתחסנת, סביר שלמחוסנים יקרו גם אסונות מקריים, שלדאבוננו מתרחשים בכל יום. מעבר לכך, גם תופעות לוואי נדירות צריכות לקרות למישהו, והן עדיין חמורות פחות מתופעות הלוואי של המחלה עצמה. אך קשה מאוד לשכנע בזה אדם סובל ואת מכריו הרבים.

"אבל אני מכיר" הוא שיקול מסוכן. טיפול רפואי בטוח נותר בטוח, גם אם ראיתי ברשת מישהו שלא אהב אותו. תרופת אליל מדוללת היא בסך הכול מים, גם אם אני מכיר מישהו שהרגיש טוב אחרי שלגם ממנה. מחריד לראות תמונה של פעוט ולשמוע שמת משום שנשכח במכונית, ולכן השרה לשעבר מירי רגב קבעה תקנות דרקוניות שאמורות לצמצם את התופעה הזו. כל ילד הוא עולם שלם, אבל הסטטיסטיקה מלמדת שמוות כזה הוא נדיר, ויש סיבות נפוצות הרבה יותר לפגיעה בילדים, הדורשות התייחסות. להבדיל, כשאנשים שומעים על הסיכונים והקשיים הרבים שעומדים בפני ילדים שהוריהם התגרשו, הרבה אומרים: "אני דווקא מכיר מישהו שהגירושין עשו לו טוב". גם אני מכיר. ועדיין, הסטטיסטיקה לא משקרת, וכדאי להקשיב לה. יש הבדלים בין נשים לגברים, גם אם אני מכיר מישהי ומישהו שחורגים מהם; ובממוצע שחורים מצטיינים בכדורסל יותר מלבנים, גם אם ניקולה יוקיץ' קולע לא רע.

הרמב"ם לימד אותנו שאפילו לתורה יש תופעות לוואי נדירות: "אין התורה שועה אל החריג... בכל דעה, מידה או מעשה מועיל שרוצים להשיג, מתכוונים לדברים שעל פי רוב, ואין שועים לדבר הממעט לקרות, או לנזק הפוגע באדם אחד, בגלל הקביעה הזאת והנהגת התורה" (מורה נבוכים ג, לד, מהדורת שוורץ). הטרגדיה של היחיד מכמירה את הלב, אך אין מנוס מלנסח חוקים כלליים, שמיטיבים עם הרוב הגדול. החלופה היא אנרכיה גמורה.

אנחנו נמשכים אל הקונקרטי, לאדם המסוים ולאירוע הפרטי. חשיבה במושגים כלליים ומופשטים דורשת מאיתנו מאמץ נפשי ממוקד. קשה לנו לאמץ מדיניות כלכלית נבונה, אם אנחנו רואים בטלוויזיה איש טוב אחד שייפגע ממנה. קשה לנו להשלים עם הלכה נחוצה, אם יש אדם שישלם עליה מחיר. וקשה לנו לעודד טיפול רפואי נחוץ, כשיש אנשים שהוא יביא להם סבל. לסטטיסטיקה יש מגבלות, וכולנו שמענו על הסטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע חצי מטר. אך רבים הרבה יותר טבעו כאשר ניסו לחצות נהר גועש שעומקו הממוצע עשרה מטרים. הם הכירו מישהו שצלח אותו בקלות.

הטרגדיה של היחיד מכמירה את הלב, אך אין מנוס מלנסח חוקים כלליים שמיטיבים עם הרוב הגדול. החלופה היא אנרכיה גמורה

19:00 הרבנית אשרה קורן | הרב ד״ר עידו פכטר 19:30 הרב ד״ר בני לאו 19:50 ד״ר חנה פנחסי 20:10 הרבנית יפית קליימר