מקור ראשון

%

הצלחה כפולה. סרטון "דודה נורית"

"הם התייעצו, כן. אני יכולה להגיד שחלקנו אמרנו לא וחלקנו כן, אבל ההחלטה נעשתה. ההורים שלי אנשים מוכרים, וגם היו מוכרים מאוד כזוג. אבל כשהם התגרשו רק הסביבה הקרובה ידעה, וב'יס מן' הם הוציאו את זה החוצה. בעצם עברנו שני פיצוצים - הגירושין והחשיפה שנה וחצי אחרי.

"פעם הייתי שומעת אנשים שהשתתפו בתוכנית ריאליטי ואמרו 'עברתי שם תהליך', ותמיד חשבתי שזה חרטא, שזה לא אמין. אבל דווקא כן עברנו שם איזשהו תהליך בסדרה הזו, כמשפחה. כן דיברנו על דברים שאחרת לא היינו מדברים עליהם. פשוט הושיבו אותנו ואמרו לנו 'תדברו על זה'. היו רגעים נחמדים ורגעים מאוד קשים, במיוחד כשזה יצא החוצה והיו הרבה מאוד תגובות. בעיקר כלפיי וכלפי אבא שלי".

הסיבה לתגובות השליליות נבעה מהעובדה שגם היא, כמו אביה, יצאה בשאלה והצהירה על כך באופן גלוי בתוכנית. "אבא ואני דיברנו על דברים שקרו לנו בעבר, כשהיינו דתיים, ואנשים לא אהבו לשמוע את זה. קיבלתי המון הודעות שאם הייתי נותנת לך לקרוא אותן היית מזדעזעת".

ציפית לזה?

"לא, אבל ידעתי שיהיה איזשהו משוב שלילי. קיבלתי גם המון תגובות תומכות, וזה היה כיף. אני לא מתחרטת, אמרתי שם את מה שהיה לי להגיד, זה כנראה שווה את הרגעים הקשים יותר".

אי אפשר לעצור

תהליך היציאה בשאלה של שרה היה הדרגתי מאוד, וכלל גם גירושין מבעלה - שנישאה לו בגיל 17 וחצי - אחרי שלוש שנות נישואין. "ההורים שלי ואני למעשה התגרשנו בהפרש של חודשיים".

הכרתם בשידוך?

"היינו אז מאוד חרדים והוא היה גדול ממני בשמונה שנים. איכשהו הוא מצא את המספר שלי והתחיל איתי, זה היה משהו מאוד לא אופייני לחברה, והתרגשתי מאוד. הייתי אז ילדה והוא מאוד רצה להתחתן | | ט"ז במרחשוון תשפ"ב | 22.10.2021

ללכת במכנסיים. עדיין הייתי חרדית אבל ליברלית יותר. ואז גם קיבלתי את האומץ להתגרש. ואחרי שהתגרשתי הכול היה נורא מהר - מאישה חרדית שגרה ביישוב ונשואה ועובדת בצהרון, תוך חודש עברתי לתל־אביב והתחלתי לעבוד כברמנית באיזה בר בדיזנגוף עם גופיות והכול. ואני אפילו לא מבינה מה קורה סביבי, לא מבינה מי אני, או איך זה שגברים מסתכלים לי בעיניים".

איך את מסבירה את המעבר המהיר הזה שבחרת בו, מקיצוניות לקיצוניות?

"אני פשוט כזו. זה מתבטא בהכול. גם החתונה, גם הגירושין - הכול בקצוות. גם גדלתי בסביבה מאוד קיצונית. ההורים שלי חזרו בתשובה ואז נולדתי ומיד הכניסו אותי לגן שמדברים בו רק יידיש, כשהם עצמם לא דיברו מילה יידיש. הם פשוט רצו תמיד להיות שורה ראשונה בהכול, הכי טובים. גם בעבודה רוחנית הם חשבו מה המקום הכי קיצוני - והחליטו ששם הם צריכים להיות. אז אני חושבת שזה מאוד השפיע. ואחרי הקיצון בדת הייתי צריכה ללכת לקיצון השני כדי להבין איפה האמצע. רק עכשיו, שלוש שנים אחרי - שבו אין דבר שלא ניסיתי - אני מתחילה להבין איך לאזן".

איך עבר התהליך מול ההורים שלך?

"זה היה לא קל, אבל בעיקר מול אמא שלי דווקא. באיזשהו מקום אני חושבת שאף פעם לא באמת האמנתי לאבא שלי. הוא היה שם, אבל כנראה באותה תקופה כבר הרגשתי את הספקות שלו. מול אמא זה היה הרבה יותר קשה. היא נתנה את החיים שלה, ממש, כדי לבנות את החלום שלה, וגידלה אותנו בצורה מאוד מסוימת כדי להציל אותנו מהעולם, כפי שהיא האמינה. אז זה היה ממש לשבור לה את הלב. עשיתי את זה מאוד בהדרגתיות, עוד קצת ועוד קצת.

"אמא גם עברה תהליך מאוד קשה של שחרור. כי זו לא רק אני שיצאתי בשאלה, זה גם אבא שלי, ואז עוד אחים שלי. ופתאום הבית שינה צורה. והיא לא יכלה לשלוט בזה. אבל אני חושבת שהיא עשתה תהליך מדהים. כי היום אנחנו יכולים לבוא לארוחת שבת, ויהיו חלות ושירי שבת בסלון - ובחדר השני תהיה מחששה. והיא מקבלת הכול ואפילו באה לֶשבת איתנו לפעמים. היא עשתה את השינוי הזה כדי שנמשיך להיות מאוחדים, כמשפחה".

אז הקשר עם אמא טוב היום. ועם אבא?

22.10.2021

"היום טוב, היו עליות ומורדות".

היה כעס כשהוא עזב את אמא?

"תראי, אני הבכורה ואף פעם לא ראיתי את זה כך. אני מכירה את ההורים שלי הכי הרבה שנים ואני יודעת שזוגיות זה שני אנשים. הייתי שם בתקופות הכי קשות שלהם עם מודעות של ילדה גדולה שמבינה מה קורה. היה לי ברור שזה משהו שצריך לקרות וטוב שזה קורה, כי הם לא היו במקום טוב כבר הרבה זמן. וכן, ברור שהיה קשה, אבל עכשיו בסדר - והוא כבר התחתן עוד פעם".

לצד העליות והירידות, הקשיים והתסכולים, דיין מעידה שגדלה בבית שהיה בו הרבה מאוד הומור. "ההורים שלי הם שניהם אנשים מאוד כריזמטיים, תופסים הרבה מקום בכל חדר שהם נכנסים אליו ומאוד מצחיקים".

את מרגישה שאת דומה להם?

"כן ולא קלאסי. אני מאוד שקטה, אדם של מאחורי הקלעים. אני לא אוהבת לדבר ולא אוהבת שיראו אותי. אז בקטע הזה אני ממש הפוכה מהם. אבל אני גם דומה להם בהרבה דברים - פשוט בווליום נמוך יותר".

את יוצאת לחיים עם הרבה כישורים שלך? למדת צילום, עכשיו את גם עורכת אפקטים, את שרה. מה החלום

"אני לא כל כך ממוקדת, יש לי המון־המון חלומות. החלום הגדול הוא לעבוד מהבית, לייצר תוכן ולהרוויח הרבה כסף", היא צוחקת, "פעם היו לי המון חלומות על צילום, לצלם למגזין 'ווג' למשל, אבל עכשיו קצת ירד לי מזה. במוזיקה אין לי הרבה חלומות, עליתי עם לירון להופיע לפני כמה שבועות בפני אלף איש, ביצענו את הקאבר שלנו בהדרן, אבל סבלתי מכל רגע. אז את זה לא אעשה שוב. מבחינת אנימציות אני רוצה לעשות עוד קליפים, רוצה לעשות תוכן, ואם אפשר שגם יהיה מצחיק". | ט"ז במרחשוון תשפ"ב | |

מי בכלל צריך הפסקת פרסומות? בטח שלא מותג המשקאות הקלים "שוופס" שהצליח להבטיח שהצופים לא יזפזפו לערוץ אחר או יעבירו קדימה, בדיוק כשהמוצר שלהם מופיע על המסך. בשבועות האחרונים הפכו בקבוקי המשקה של שוופס למשתתף נוסף ופעיל בלהיט הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". הם מופיעים בארוחות משפחתיות, בדייטים זוגיים ועל שולחנות הקפה שבסלון. נכון, פרסום "סמוי" הוא בוודאי לא עניין חדש, אבל כאשר הוא מוגזם ובוטה, כמו במקרה הנ"ל, הוא מטיל צל גם על התוכנית עצמה וגם על המותג שנראה מזיע מרוב מאמץ.

לשכת התעסוקה // ליאור שפירא

he-il

2021-10-22T07:00:00.0000000Z

2021-10-22T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282909503724792

Israel Hayom