דוד ברנע, ראש המוסד שנכנס לא מכבר לתפקידו, השמיע אמש הצהרה תקיפה ביותר בסוגיית הגרעין האיראני, כאשר ברקע נרשמות התפתחויות מדאיגות ביותר בסוגיה הן באיראן עצמה והן בשיחות על הסכם גרעין חדש בווינה.

בטקס להענקת אותות הצטיינות לתריסר עובדי המוסד אמר ברנע: "ברור שאין צורך באורניום מועשר ברמה של 60 אחוזים למטרות אזרחיות, ואין צורך בשלושה אתרים עם אלפי סרכזות פעילות, אלא אם קיימת כוונה לפתח נשק גרעיני".

על שיחות וינה אמר ראש המוסד: "זהו הסכם גרוע, שאני מקווה שלא יגיעו אליו. בלתי נסבל. איראן חותרת להגמוניה אזורית, מתנהלת בטרור שאנו בולמים יום־יום בכל רחבי העולם, ומאיימת באופן מתמשך על יציבות המזרח התיכון. לכן עינינו פקוחות, אנו דרוכים, ונעשה יחד עם עמיתינו במערכת הביטחון את כל מה שנדרש כדי להרחיק את האיום ממדינת ישראל, ולסכלו בכל דרך. לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, לא בשנים הקרובות, לעולם לא. זו התחייבותי, זו התחייבות המוסד".

עד כמה מסוגלת מערכת הביטחון הישראלית לקיים את ההתחייבות הנחרצת הזאת? בשלב הזה נראה שעיקר המערכה החשאית נגד הגרעין האיראני עדיין מוטלת על כתפי המוסד, שלפי הפרסומים האחרונים שרוי בטלטלה בשל השינויים המבניים שברנע מוביל. בין השאר דווח שכמה בכירים פרשו מהמוסד על רקע השינויים, שכללו גם סגירה של מחלקות וארגונים.