שניפק נתניהו במשדר ההשקה של ערוץ ‪20( 14‬ לשעבר. שיהיה בהצלחה) הייתה במה שלא אמר. "אתה רוצה להגיד לנו 'אני אחזור'?", שאל ינון מגל בתקווה את אורח הכבוד שהגיע לאולפן, אבל נתניהו לא רצה להגיד. במקום זאת הוא סיפר על יתרונות הזמן הפנוי שנפל בחיקו, ואף הביע דאגה ממצב המדינה. העיתונאי אראל סג"ל שהשתתף בריאיון ניסה ללחוץ שוב: "חלק גדול מהצופים רוצים לדעת שאתה נשאר איתנו... שאדוני לא יחשוב אפילו לפרוש. זה חולף בראש?". נתניהו, שוב מאכזב את מראייניו, הסתפק בהבטחה הכללית "אעשה כל שאני יכול להפיל את הממשלה". אם מישהו מהצופים עדיין לא הבין, שמעון ריקלין סיכם בפאנל הפרשנים: "בואו נפתח את זה פה, בנימין נתניהו מתלבט בקשר להמשך דרכו בפוליטיקה הישראלית".

התלבטות נתניהו, אחרי אישור התקציב ולפני סיום כהונת מנדלבליט, קשורה בחלון ההזדמנויות, חרך צר של חודשיים, לסגירת עסקה בתיקי האלפים. הנחת העבודה הכללית במערכת הפוליטית הייתה שנתניהו ממתין לחילופי היועמ"ש, אך בסביבתו יש מי שחושב שעכשיו זה המאני־טיים, הבלאק פריידי של הסדרי הטיעון (ויעידו הדיווחים על מגעים מתקדמים עם נוני מוזס להסדר טיעון בתיק .)2000 דווקא היועץ שהגיש את כתב האישום, הוא זה שיכול להמתיק אותו. היועץ הבא אחריו לא יוכל לגשת למהלך כזה בלי שילמד לעומק את התיקים ואת המצב המשפטי.

האיבה בין הצדדים מקשה מאוד על היכולת לפתח מגעים מהסוג הזה בערוץ סודי. הן בכירי הפרקליטות והן סנגורי נתניהו יודעים שעצם הגישוש בכיוון, אם ידלוף, עשוי להיתפס כהודאה בכישלון. מי שימצמץ ראשון עשוי לתת תחמושת בידי הצד השני במאבק על דעת הקהל, שמתנהל במקביל לקרב המשפטי. אבל לשני הצדדים יש גם אינטרס לסיים את הפרשה בהסדר.

העדויות באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי והערות הביניים של השופטים אולי אינן מבשרות על קריסה מוחלטת של תיק ,4000 אבל ודאי מדירות שינה מעיניהם של שוכני הבניין בעברו השני של רחוב צאלח א־דין. לא רק הזחיחות והרשלנות שהצריכו את הפרקליטות לתקן את כתב האישום, אלא גם לחצים פרועים, בלתי לגיטימיים, שהופעלו באופן ממושך ומכוון על עד המדינה ניר חפץ. החקירה הנגדית שלו רק בראשיתה. כשיסיימו עורכי דינו של נתניהו להוכיח את עוצמת הלחץ שהופעל על חפץ, הם יפנו לפרק גם את הסתירות בדבריו ולערער את אמינותו. גם עד המדינה הבא, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מומו פילבר, אינו מסתמן כקלף חזק לתביעה. מי שעוקב אחרי הרמזים שמפזר פילבר בטוויטר ובבמות אחרות יכול להתרשם שהוא היה ועודנו ממעריצי נתניהו, ומזדהה דווקא עם הנרטיב של ההגנה.

מנגד, נתניהו יודע שגם אם סעיף השוחד בפרשת בזק־וואלה לא יסתיים בהרשעה, קשה לראות כיצד יצליח לחמוק מהרשעה בסעיף הפרת האמונים בתיק ,1000 על המתנות, השמפניות, הסיגרים והתכשיטים שבו. וזה עוד לפני החדשות הטריות על הצמיד יקר הערך שעשוי להצטרף לכתב האישום. הבחירה לנהל את ההליך עד תומו, בשתי ערכאות, עלולה להיות אפוא הימור מסוכן לשני הצדדים. אומנם להסדרי טיעון יש תרומה מפוקפקת מאוד לאמון הציבור בהליך עשיית הצדק, וכמובן מחיר כבד מנקודת המבט של הצדק עצמו, אבל נדמה שבתיקים האלה כבר לא תושג לעולם הכרעה משפטית שתהיה מקובלת על שני המחנות ותשים קץ לוויכוח הציבורי המדמם.

ערב התקציב טען באוזניי איש ליכוד, מהמקורבים ביותר לנתניהו, שאינו מזהה רמז למחשבת פרישה או מגעים לעסקה כזאת. אבל הוא גם הודה ביושר שלּו היו כאלו, נתניהו היה מנהל אותם בסוד כמוס. כלומר, חבריו למפלגה היו האחרונים לדעת. השבוע ניסיתי לברר אצלו מהן תחושותיו. הוא נשמע נחרץ קצת פחות. משא ומתן גלוי עם הפרקליטות הוא אריה דרעי, ראש המפלגה הבכירה בגוש נתניהו. החקירה נגדו נפתחה עוד לפני תיקי ראש הממשלה לשעבר, אך עברה תהליך הפוך: במקום להתעבות ולתפוח, התיק הידלדל עם התקדמות החוקרים. החשדות הראשוניים לשוחד וגנבה מראשית 2016 הצטמקו להמלצת משטרה להעמדה לדין בעבירות מרמה, הפרת אמונים והעלמת מס, ללא סעיף השוחד. בשימוע שנערך אצל מנדלבליט נשרו גם המרמה והפרת האמונים. נותרה רק עבירת המס. סביבה מתנהל כעת משא ומתן. הסחבת ועינוי הדין משחקים לטובתו של דרעי, ששילם מחיר על עצם החקירה במשך שש שנים כמעט; אלא שהרשעתו הקודמת והבלתי נשכחת פועלת נגדו. בלעדיה, ייתכן שהיועמ"ש היה יכול לסגור את התיק בכופר בלבד, כפי שביקשו סנגוריו של יו"ר ש"ס.

שאלת הקלון היא לב העניין: דרעי מוכן לדון על פרישה קצרת מועד מהכנסת, לקדנציה הקרובה בלבד, בתמורה לסיום הפרשה, אולם דוחה בתוקף אפשרות של הסדר הכולל קלון, שעלול להרחיקו מהזירה הציבורית - אולי לצמיתות.

בעיתון החרדי "משפחה" דיווחו יוסי אליטוב ואבי בלום על האיום של דרעי: אם מנדלבליט יתעקש על קלון, דרעי ינהל משפט עד הסוף, לצד קמפיין בנוסח "הוא זכאי" ש"מאבקו של נתניהו יחוויר לידו". ספק אם דרעי, שנזהר בכבודן של רשויות אכיפת החוק בתיקיו החדשים, אכן מכוון לשם, אבל זה משרת אותו כאיום במשא ומתן. מקורביו מייעצים לו לא לנהל משפט, כמעט בכל מחיר. ברגע שייפתח הליך הוכחות, יו"ר ש"ס יהיה תלוי ברצונו הטוב של השופט שידון בתיק, ויש לו ניסיון רע במצבים כאלה. במאמץ לחסוך את הרגע הזה, דרעי רומז לפרקליטות, הנאבקת על שאריות האמון הציבורי בה, שמומלץ לה לשקול שנית אם כדאי לפתוח חזית נוספת.

ראש מפלגה בגוש נתניהו שחרב כתב האישום מתהפכת מעל ראשו: יעקב ליצמן. מנהיג אגודת ישראל יחגוג 74 בקיץ הקרוב. הוא מבוגר מעט מנתניהו, וגם בלי קשר לחשדות נגדו, הקריירה הפוליטית שלו בדעיכה. למקורביו כבר הודיע כמה פעמים שאין בכוונתו לכהן שוב בתפקיד שר. עוד לפני השלכת החרדים לאופוזיציה, הוא מיצה את הישיבה סביב שולחן הממשלה, על האחריות המיניסטריאלית הכרוכה בה. כשנאלץ לוותר על משרד הבריאות בהוראת האדמו"ר מגור, הוא איבד את שאריות החשק.

בשנים האחרונות ליצמן מתפטר וחוזר. מהממשלה הקודמת פרש במחאה על סגר החגים, רק כדי לחזור, כמעט בלית ברירה, לכהן כשר השיכון. אירוע דומה קרה לו גם בממשלה שלפניה, כשהתפטר בזעם בעקבות עבודות השבת ברכבת, ואחרי כמה חודשים שב ללשכת השר בהתגנבות יחידים. כתב האישום המסתמן נגדו בשתי פרשות – הסיוע למלכה לייפר וההתערבות לטובת מעדנייה הסמוכה לביתו – הוא הקש ששבר את גבו השחוח ממילא.

ליצמן נוהג לזלזל באישומים הצפויים לו, אבל אם תוצע לו עסקה של סגירה תמורת פרישה, קשה להאמין שיסרב ויתעקש לנהל משפט. הבעיה היא שהטלפון לא מצלצל בינתיים. מאז השימוע שנערך לו אצל היועמ"ש, יש דממה מכיוון צאלח א־דין. בין שמנדלבליט נחוש להגיש כתב אישום ובין שהוא רוצה למצות תחילה את המגעים מול דרעי או נתניהו, ליצמן מבין שהוא האחרון בתור לדיל של הדקה התשעים. וגם אם יגיע דיל כזה, ההכרעה הסופית תהיה של האדמו"ר מגור. פרישה של ליצמן לפני סוף הקדנציה תשאיר את החסידות הגדולה בישראל ללא ייצוג. הנציג הבא מטעם החצר ברשימת יהדות התורה, אליהו חסיד, לא שובץ הפעם, והמקום התשיעי נמסר לנציג חסידות צאנז. גם עוזרו ויד ימינו מוטי בבצ'יק מסובך בחקירה משלו, אשר נגררת בעצלתיים.

בכלל, אלו ימים לא קלים בחצר גור. על הישיבה באופוזיציה מאפיל המאבק הפנימי בחצר. הרב שאול אלתר, בן דודו של האדמו"ר, חזר לאחרונה ממסע בארה"ב. בכל מקום שהגיע אליו, אלפים השתתפו באירועים שערך. בגור עדיין מנסים להתאושש מהמראות הללו. אין לכך קשר ישיר לניתוק ממוקדי הכוח, אבל בחצר יש מי שמעריכים שאילו עמדות המפתח היו בידיהם, חלק מהגורמים שמשתפים פעולה עם בן הדוד המורד היו חושבים פעמיים. ספק אם האדמו"ר יכול להרשות לעצמו ויתור, אפילו זמני, על עוד עמדה.

בין אם יקדם עסקת פרישה תמורת סגירה, אחת או יותר, ובין אם מנדלבליט ישאיר על שולחנו עוד שני כתבי אישום עבור דרעי וליצמן, חילופי היועמ"ש עשויים לתת את האות לחילופי דורות בהנהגת בלוק הימין והסיעות החרדיות. שלשה ממנהיגי המחנה הלאומי שמלווים אותנו משנות התשעים עשויים לסיים את הקריירה באופן לא טבעי, ולהשאיר אחריהם את הוויכוח, שימיו כימיהם בפוליטיקה - האם זו תוצאה של כוח משחית וכהונה ממושכת מדי, או ביטוי חד, חד מדי, לקרימינליזציה של הפוליטיקה.