באופן מפתיע, השם "חשמונאי" אינו נזכר כלל בספר מקבים. הוא מופיע לראשונה רק בספרי יוסף בן מתתיהו ובספרות חז"ל. מהי בכלל משמעות השם חשמונאים, או השם "חשמנים" המופיע בפיוט "מעוז צור"? ברצוני להציע שייתכן שהתשובה מסתתרת במילה "שמן" שבשורש המונחים האלה, הקשורה לחשמונאים.

בני חשמונאי ידועים כמי שנטלו לעצמם שתי ישויות נפרדות - כהונה ומלוכה בכתר אחד. הכתרתם של הכוהנים והמלכים הייתה באמצעות משיחה בשמן. בספרות חז"ל מובא שאת המלכים משחו בראשם בשמן בצורת "נזר" – כלומר כתר, ואילו את הכוהנים הגדולים בצורת האות היוונית "כי" )X( (הוריות י"ב ע"א ומקבילות). האות הזו מסמלת את תחילת המילה היוונית "כריסטוס", כלומר משוח בשמן.

במטבעות שטבע הורדוס, שרצה להראות שהוא כביכול ממשיכם של מלכי החשמונאים הכוהנים, נראית צורת הנזר המלכותי ובתוכה סימן X של הכהונה. השמן הוא אפוא הסמל המשמעותי בחנוכה; הוא סמלם ומקור שמם של החשמונאים, שנמשחו בשמן ובימיהם התרחש נס פך השמן.

חנוכה, ככל חגי ישראל, קשור לעונות החקלאיות בארץ. הוא חג השמן, מועד סיום עונת מסיק הזיתים. עד אליו היה אפשר להביא ביכורים לבית המקדש: "מן החג (סוכות) ועד חנוכה, מביא ואינו קורא" (משנה, ביכורים א', .)'ו אין מתאים יותר ממנו לחנוכת המקדש ולהדלקת הנרות בשמן חדש. אור חדש על ציון תאיר.