מקור ראשון

דבר מערכת המשפט

עו"ד נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה (בריאיון לרדיו 103 על עדות ניר חפץ בעניין חוויות חקירתו): "מי שעשה את זה אחראי לכך. לא נפגשתי עם ניר חפץ בחיים שלי ולא איימתי עליו בכלום"

1

הקורא ד"ר שאול יוטב מאלקנה ניעור כשקרא את הציטוט "ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר" במאמרו של שלמה פיוטרקובסקי בשבוע שעבר ("המהפכן מכפר הרא"ה", .)26.11.2021 "למיטב זיכרוני משנותיי בבני עקיבא בשנות החמישים של המאה הקודמת", הוא כותב, "הכרנו ושרנו אז את השיר שחיבר הרב צבי קפלן עם הקמת הישיבה: 'בראשית הייתה מחשבה, אידיאל נישא ומרומם, התאספו נערים בני מצווה, והחליטּו לתקן את העולם. כה נקים את מפעלנו, ישיבת בני עקיבא תקום, איתן יעמד ביתנו, יגביה עד שמי רום'. הציטוט 'ישיבות נקים' הוא משיר מאוחר יותר, ,1955־מ לרגל הקמת ישיבת נחלים. הנוסח שאני זוכר וגם המנגינה שונים במקצת מן השיר המושר היום: 'הבה נפיץ את האור הגדול, את אור התורה. נסיר מהדרך כל מכשול, נבנה בנחלים ישיבה. ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר, בעמק, בהר, בצפון, בדרום, וגם בתוך המדבר'".

2

בעקבות "דף הבית" בשבוע שעבר ,)26.11.2021( שעסק ב"שלושה מבצרים זרים", כתב לנו טוביה שגיב־שקרקה מתל־אביב שבתקופת בית שני היו שני מבצרים בלבד בהר הבית, החקרא בדרום והאנטוניה בצפון, "ולפי מיקומם אפשר לזהות את מקום המקדש", לטענתו. "יוסף בן מתתיהו מציין כי מכנה משותף היה לבירה היוונית ולאנטוניה הרומית: לשתיהן היה חפיר מצפון. בכיבוש ירושלים על ידי פומפיוס הוא 'תקע את מחנהו בצד צפון של בית המקדש, שמשם נוח היה לתוקפו, אך גם שם עמדו מגדלים גבוהים ונחפרה תעלה וגיא עמוק הקיף את המקום' (קדמוניות, ,14 .)62־59 בתיאור ירושלים והר הבית כותב בן מתתיהו: 'גבעת בית־זיתא היא שוכנת מול מצודת האנטוניה ומופרדת ממנה בתעלה עמוקה. התעלה נחפרה במחשבה תחילה כדי שהניתוק מן הגבעה יקשה על הגישה ליסודות האנטוניה' (מלחמות היהודים, ה', ד', .)151־149

"בשטח מתחם המוריה וסביבתו יש חפיר אחד בלבד, מדרום לבית הספר אל־עומריה ומצפון לכיפת הסלע. החפיר הזה מכוסה היום באדמת גן ונטועים בו עצים. אם

נניח שהחפיר הזה הוא החפיר שעליו מדבר בן מתתיהו, הרי שמצודת אנטוניה חייבת להיות מדרום לחפיר. המקום שבו ניתן למקם את מצודת אנטוניה הוא מקום כיפת הסלע, ומכאן ניתן להסיק שבית המקדש היה מדרום לכיפת הסלע".

3

הקורא איתי מלכיאור התאכזב לקרוא את מכתבו של פרופ' רצף לוי במדור התגובות בשבוע שעבר. "בסדר להטיל ספק", הוא כתב, "אבל כשעושים זאת מעל דפי העיתון ומערבבים תיאוריות קונספירציה ועובדות שגויות, הדברים לא אמורים לקבל במה ציבורית נרחבת.

"מגוחך עוד יותר רצף הדברים הלא נכונים בפסקה המתחילה ב'נאמר את האמת'. לא נכון להגיד שמעולם לא חיסנו ילדים מפני מחלה עם רמת סיכון נמוכה כל כך. השאלה היא איך מגדירים רמת סיכון - למות מהמחלה או לחלות בה? הסיכוי היום לחלות ולמות מהמחלות שאנו מחסנים נגדן בשגרה נמוך יותר מסיכוני הקורונה הדומים.

"לצד זאת נכתב המשפט 'מעולם לא נתנו לילדים חיסון שיכול לגרום דלקת בלב'. הטענה הזו היא נגד חיסוני אסטרהזנקה, שם נמצא סיכון כזה וגם אז הוחלט שהתועלת עולה על הנזק. בישראל לא מחסנים בחיסון הזה, וגם כשיתחילו בכך הוא אינו מאושר לילדים. גם המשך הפסקה שגוי עד שרלטני ואינו נכון. כל רטוריקת המכתב היא של חובבי קונספירציות. מאכזב שבימים אלו, כשהמדינה מנסה להגביר את כמות המתחסנים, אתם נותנים במה למכתב כזה".

4

הסוציולוג יצחק ברמן מבית־אל לא הופתע לקרוא שרוב הזוגות המעורבים בישראל כוללים נישואים בין אישה לא יהודייה לגבר יהודי – נתון המופיע בכתבתו של ד"ר נתנאל פישר ממרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ("לא רק בתפוצות", מוסף שבת, .)26.11.2021 "לפי הנתונים יש 85,235 זוגות מעורבים במדינת ישראל, ו־26 אחוזים מהם כוללים אישה לא יהודייה וגבר יהודי. התופעה הזאת, שנשים נוכריות רוצות להתחתן עם גברים יהודים, מוכרת לי מארה"ב", כתב לנו ברמן. "פגשתי אותה כשעבדתי בשירות התעסוקה בעיריית ניו־יורק: נשים צעירות לא יהודיות שהגיעו לניויורק מכל מדינות אמריקה הביעו את רצונן להתחתן עם יהודי. למה? כי גברים יהודים אינם משתכרים ולא מרביצים לנשותיהם. אולי גם בארץ זהו ביטוי לאותה התופעה".

דעות

he-il

2021-12-03T08:00:00.0000000Z

2021-12-03T08:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281736977735449

Israel Hayom