בחסידות זיהו את חג החנוכה עם המאבק בשוק הדעות והרעיונות. ר' מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד, מסביר כי מלחמת הדעות בלתי ניתנת להכרעה, מכיוון שאין הסכמה בין הצדדים על המתודולוגיה וכללי המשחק. "הפילוסופים לא יאמינו דבר אלא ידעו מה שידעוהו על פי שכל האנושי"; לעומתם, האמונה היהודית מבוססת גם על השראה במצבי תודעה רחבה, "וכאשר יחפוץ ה' בעדה או ביחיד, יודיעו בנבואה שהיא למעלה מן השכל גילוי אלהותו יתברך". למרות הפער הזה, האדמו"ר כיבד מאוד את הלוגיקה הפילוסופית והשקיע מאמץ בהתמודדות מעמיקה עם הֵתמות הפילוסופיות שהכיר.

מי שלמד פילוסופיה יודע שהגות היא עסק רציני. היא זקוקה לנתונים ועובדות; היא דורשת חידוד ודיוק הגדרות גם כשהיא עוסקת במושגים מופשטים; היא תובעת שקיפות עצמית וזיהוי של הכוחות והאינטרסים הפועלים עליה, היא זקוקה לפרספקטיבה רחבה יחד עם הבנה בפרטים. העקרונות הללו נכונים לכל סוגי ההגות: פילוסופית, מיסטית, תיאולוגית, או כזו שעוסקת במדיניות ציבורית.

"אין דבר פרקטי יותר מתיאוריה טובה", טען פעם קורט לוין. להגות טובה יש כוח פוטנציאלי עצום להשפיע על חשיבה ולהניע תהליכי שינוי משמעותיים. האויב הגדול של ההגות הטובה הוא הפופוליזם וילדיו החורגים - הפייק ניוז והפייק עובדות.

בתחילת השבוע התחוללה סערה זוטא ברשתות. על רקע התאריך 25 בנובמבר, שבו מצוין יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים, הפיצה עמותת "שוברות שוויון" (שכנס בהפקתה סוקר במוסף זה בשבוע שעבר) נתון מטלטל ולפיו השנה נפתחו פי 11 יותר תיקים נגד נשים שהפעילו אלימות כלפי בני זוגם מאשר להפך.

מובילי דעה וארגוני ימין חגגו את הנתון ברשתות ובתוכניות רדיו, עד להתרסקות המהירה. הנתון הזה, התברר, הגיע לעמותה בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה למשטרה, אולם השוטר שהקליד את המסמך התבלבל והחליף בין הנתונים על אלימות גברים לנתונים על אלימות נשים. אאוץ'.

"למה ההנהגה של הימין הישראלי מתעקשת להפוך לשכפול חיוור של הקצה הימני של המפלגה הרפובליקנית", תהתה רעות מור ב"הארץ". השאלה האמיתית עמוקה יותר: מה דוחף ארגון שמרני הדוגל ב"פמיניזם משפחתי" לחפש הוכחות לכך שנשים אלימות יותר מגברים? באיזו דרך "הוכחה" כזו משרתת סדר יום של חיזוק מוסד המשפחה?

התשובה פשוטה ועגומה: זהו עוד מופע של עצלות אינטלקטואלית המיתרגמת להיגררות תרבותית. לא מעט מובילי דעה שמרנים מבקשים לדלג על עבודת הפרך של ניסוח תפיסות חיוביות ומנומקות, וכל תוצרתם מצטמצמת לתגובות אוטומטיות ל"טרלול הפרוגרסיבי". זהו ייבוא אמריקני מובהק. השיח האמריקני נפל מזמן שדוד למטורללים משני הצדדים: מטורללים פרוגרסיבים מהקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, שלהם מגיבים מטורללי הקצה הימני של המפלגה הרפובליקנית. לא מעט שחקנים בזירה הישראלית מתפתים לייבא לכאן את השיח הרעיל הזה בלי הצהרה במכס.

שוברות שוויון נפלו לבור שרבים וטובים נפלו אליו לפניהן. הן יכלו לעמול על ניסוח אינטליגנטי של תמות המחזקות את ערכי המשפחה מול האתגרים המודרניים, בלי לכופף את המציאות ובלי להתעלם ממצוקת

בפרקליטות לא סבלו את חריש: מינויו ליועמ"ש נתפס כהנחתה מבחוץ, הוא הגיע מרקע של שופט מחוזי ולא אכל איתם מאותו מסטינג. "הוצא עליי חוזה", התלונן