מרביתם מתחת לגיל שנתיים. רובם אמנם היו במצב קל, אך חלקם חלו באופן קשה ואחד מהם אף נפטר.

בדיקות שנערכו העלו כי אכן מדובר בזן חדש של נגיף הקורונה. רוב החולים הם בני ארבעים ומטה, ולמעלה ממחצית החולים שבהם טיפלה קואטזיה לא היו מחוסנים. "בדקתי אישית עוד שבעה חולים, חלקם מבוגרים יותר, בשנות השישים לחייהם, שהיו מחוסנים ומצבם טוב. כך שנראה שהחיסון עוזר למניעת מחלה קשה", היא אומרת.

"רוב החולים באומיקרון אינם במצב קשה", מתארת ד"ר קואטזיה. "נכון להיום הם בדרך כלל נמצאים בבית ולא נזקקים לאשפוז, חוץ משניים שאושפזו. אבל זה עלול להשתנות, איני יודעת מה יהיה המצב בעוד שבועיים וייתכן שאז נראה אנשים חולים מאוד". היא מסבירה כי "מי שנדבקו באומיקרון לא נחשדים בתחילה כחולי קורונה, שכן אין להם את הסימפטומים שיש לחולי הדלתא, למשל. הם רק עייפים וגרונם מציק. אני אומרת להם לגשת מיד לרופא ולהיבדק".

במקביל, במשרד הבריאות הבריטי גילו במפתיע כי אחרי שמספר ההדבקות ברחבי הממלכה ירד בחודש נובמבר, דווקא בדרום מזרח אנגליה מספר המקרים עלה. הבדיקה שנעשתה שללה התנהגות בלתי אחראית של תושבים במקום, כמו מסיבות המוניות או התעלמות מחוקי הריחוק החברתי, אך היא כן גילתה אצל אחד הנדבקים וריאנט חדש של הנגיף, עם 23 מוטציות חדשות. בתוך זמן קצר המוטציה התגלתה אצל חולים נוספים והתברר שקצב ההדבקה שלה גבוה מהרגיל. עד 14 בדצמבר התגלו אלף מקרים בלונדון ובדרום מזרח אנגליה.

אחוז העלייה בהדבקות החל לעלות, וכך גם מספר החולים קשה ומקרי המוות שעלו ב־02 אחוז. בעקבות זאת הכריז ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על סגר באזורים שבהם הנגיף התפשט במהירות וצמצם ליום אחד בלבד את ההקלה במגבלות, שתוכננה לחמישה ימים לרגל חג המולד. שלשום, הודיעה הסוכנות לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב על חולה ראשון בזן האומיקרון במדינה, בקליפורניה.

המדענים עדיין אינם יודעים האם הווריאנט החדש יגרום למחלה חמורה יותר מזו המוכרת, והאם הוא עמיד בפני החיסונים.

עשרת אלפים צאצאים ביומיים

מה גורם להתפתחותן של מוטציות ומתי מוכרז וריאנט חדש? ד"ר אורן קובילר, וירולוג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב, מסביר: "וריאנט חדש מוכרז כאשר מצטברות כמה מוטציות בווירוס וגורמות לו לשינויים קטנים ביכולותיו. בעולם היו תמיד ארבעה סוגי קורונה שגרמו לנו לצינון ולסימפטומים קלים אחרים. השם 'קורונה' ניתן עוד בשנות השישים, בגלל צורתה הכתרית. היא הדביקה 10 אחוז מהאוכלוסייה, ואנחנו חיים איתה אף שהיא משתנה כל הזמן. הפעם הגיעה קורונה חדשה שגורמת לתחלואה קשה יותר, ומכיוון שעברה מבעלי חיים לבני אדם היא עדיין בתהליך הסתגלות לחברה החדשה ולכן היא צוברת מוטציות נוספות. האוכלוסייה לא הכירה אותה כלל ולכן היא מדביקה אנשים רבים יותר ומשתכללת עם הזמן כדי לשרוד. כל הווירוסים הם צוברי מוטציות בקצב גבוה יותר מכל יצור חי, במיוחד וירוסי RNA שמייצרים מנגנון 'שכפול' מהיר יותר, כשווירוס הקורונה גם יודע 'לתקן טעויות העתקה' שווירוסים אחרים לא יודעים.

"בדרך כלל אותן 'טעויות' נמחקות ונעלמות, אבל מיליארד איש נדבקו ברחבי העולם, וכשכל אחד מהם מייצר בכל זמן נתון מיליארד וירוסים חדשים בשעה, מספיקה טעות אחת שנשארת כדי ליצור מוטציה חדשה שתתפשט במהירות. וירוס בודד שנכנס לתא אחד בגופנו מייצר עשרת

אלפים חדשים, ומספיק ש־01 אחוזים מהם ישמרו את יכולת ההדבקה שלהם ויפעילו אותה מהר יותר. זה קורה בתוך 36 עד 48 שעות, כאשר ליצורים חיים אחרים לוקח מאות שנים להביא לעשרת אלפים צאצאים. כשקצב ההתרבות כל כך מהיר, קל לנו לראות את האבולוציה בעין".

קובילר משווה את המצב הנוכחי לסיפור המוכר על התרבות הארנבות באוסטרליה. לפני כמאתיים שנה החליטו הבריטים באוסטרליה לייבא ארנבות לאי למטרות ציד. קצב ההתרבות המהיר שלהן הפך אותן לזן פולש שיצר איום על חיות הכיס המקומיות. בשנות השבעים של המאה הקודמת החליטו האוסטרלים לחסל אותן באמצעות וירוס מזן הדומה לאבעבועות שחורות שפותח בדרום אפריקה, והורג ארנבות אירופיות. ואכן, בתוך שנתיים ירד מספר הארנבות ב־09 אחוז. עם זאת, תוך חמש שנים הוא חזר להיות כשהיה. מתברר שהווירוס עבר שינויים כך שעוצמת האלימות שלו פחתה באופן בולט.

"זו האבולוציה. זן חדש עלול להרוג אנשים רבים, אך אט אט הווירוס מסתגל לחברה החדשה שלו והיא אליו, ובתוך כמה שנים יחזור שיווי המשקל הקודם. זה מה שיקרה גם עם הקורונה, השאלה אם זה יקרה בתוך שנתיים, שלוש, חמש או עשרים", מציין ד"ר קובילר.

לווירוס אין דרכון. מה גורם לווריאנט הדלתא להתפתח דווקא בהודו ולאומיקרון – באפריקה?

"זו שאלת מיליון הדולר. לתשובה יש כמה פרמטרים, והיא תלויה בין השאר בכמות ההשתכפלות של הווירוס באותו אזור. באזורים שבהם לא מגבילים אותה כי אין חיסונים או לא מקפידים על אמצעי ריחוק ולא עוטים מסכות, הוא ישתכפל הרבה יותר והסיכויים שלו לצבור מוטציות הולכים וגדלים. כמו כן, באזור שיש בו מדוכאי חיסון נוצר יתרון לווירוס שיכול להשתכפל בקרבם. מישהו שהמערכת החיסונית שלו חלשה מאפשר לווירוס להשתכפל בקצב גבוה יותר כי היא אינה מצליחה לדכא אותו. היא אומנם מפעילה עליו לחץ, אבל זה גורם לו לצבור שינויים בקרב אותו אדם. ואז, יש מספיק ממנו כדי להדביק אחרים. למשל, בקרב חולי איידס באפריקה יש סיכוי גדול יותר להתפתחות וריאנט כזה. אצלנו, כשמדוכא חיסון נדבק בקורונה נדע לטפל ולשמור עליו עד שלא יהיה מידבק יותר, אבל באפריקה זה לא קורה. הודו אמנם מספקת חיסונים בקצב מוגבר לאוכלוסייה אבל זה עדיין לא מספיק".

האם החיסון יעיל נגד האומיקרון?

"מוקדם לדעת. ההנחה הסבירה היא שהוא יהיה פחות יעיל במניעת הדבקה אבל יהיה יעיל מאוד במניעת מחלה קשה. זו ההנחה המקובלת על ידי רוב המדענים. מניעת הדבקה נעשית על ידי נוגדנים מנטרלים המונעים ממנו להיכנס לתאי הגוף. החיסון מייצר נוגדנים כאלה אבל הם מכוונים לחלק בווירוס שבו הוא מתחבר לתא. בווריאנט החדש החלק הזה עבר שינויים רבים, ולכן אנחנו חושבים שהנוגדנים המנטרלים יעבדו טוב פחות במניעת החיבור.

"עם זאת, למערכת החיסון שלנו יש זרועות נוספות, שבחלקן נוגדנים שאמנם לא מנטרלים אבל מעכבים את החיבור לתא, ובחלקן כאלה שיודעים להרוג תאים שנדבקו בווירוס. זה יגרום לכך שהמחלה לא תהיה קשה".

ד"ר קובילר אינו מאמין בתיאוריות הקונספירציה שלפיהן וירוס הקורונה הונדס במעבדה סודית בווהאן או במקום אחר בסין, אבל הוא אומר שגם וירוסים מהונדסים משתנים ותמיד ישתנו. הבריטים שולחים באופן קבוע 10 אחוזים מהבדיקות שהם מבצעים לריצוף (בדיקה גנטית).

רק שלושים אחוז מאוכלוסיית דרום אפריקה מחוסנת לקורונה. מספר הנדבקים היומי נע בסביבות 2,200 מקרים. במדינות אפריקה האחרות המצב גרוע בהרבה.

"מדינות באפריקה אפילו לא בודקות מי נדבק", אומר ד"ר קובילר. "בדרום אפריקה גילו עלייה דרמטית, ומדובר במדינה שהקורונה כבר הייתה בה בדעיכה של הגל השלישי, וזו מדינה עם משאבים ויכולת לא רעה להתמודד עם מחלות. רוב הסיכויים שהוא נוצר במקום אחר באפריקה ורק התגלה שם. הבדיקה הרגילה, ,PCR בודקת שלושה אזורים בנגיף שכולם צריכים להיות בהתאמה זה לזה כדי לקבל תוצאה חיובית. בווריאנט האומיקרון, הבדיקה שבודקת באזור החלבון הנקשר אין ברצף שלה זיהוי חיובי ולכן רק שניים מתוך שלושת האזורים מספקים לנו תוצאה חיובית. זה מעורר חשד שיש משהו. אצלנו כל החשודים בהידבקות בווריאנט קבלו תשובה חיובית בשניים מתוך שלושת האזורים ולכן נשלחו לבדיקה נוספת".

מגיעים לנו שבחים, לא עונש

החדשות על הווריאנט החדש הביאו לתגובה חריפה ומהירה מצד מדינות רבות ובהן ישראל, ארה"ב, בריטניה ומדינות אירופיות נוספות שהחליטו על עצירת הטיסות למדינה וממנה. חלק מהנוסעים שכבר הגיעו, נשלחו מיד חזרה. "זו תגובה שמעידה על פניקה", סבורה ד"ר קואטזיה. "היא אינה מוצדקת לחלוטין. אני בטוחה שבמדינות אלה כבר יש מקרים של אומיקרון. אנחנו לא המקור לזן הזה. בסך הכול עוררנו את המודעות לקיומו. כשמשווים את התמונה הקלינית כאן למקומות אחרים, מגלים שאנחנו לא שונים מהם ולכן צריך לנהל דיון פתוח ולא להגיב בתגובת יתר".

התחושה בדרום אפריקה היא כי המדינה "נענשת", במקום שישבחו אותה על גילוי הווריאנט החדש. משרד החוץ הדרום אפריקני פרסם הודעה ובה מתח ביקורת על החלטה זו. "מדע מצוין ראוי לתשבחות על ריצוף גנומי מתקדם ויכולת לזהות גרסאות חדשות מהר יותר, ולא לענישה", נאמר בהודעה. ההצהרה אף הוסיפה שתגובת אותן מדינות, ובהן ישראל, הייתה שונה לחלוטין כאשר וריאנטים שונים התגלו במדינות אחרות.

"המצב אצלנו מצוין", מצהיר באזננו עמוס אורדו, בעל משרד תיירות ביוהנסבורג. "מרגיז מאוד מה שקורה. אצלנו אין 30 אלף נדבקים ביום כמו באנגליה או בארה"ב, אלא בין 1,000 .1,500־ל מספר המתים אינו עולה על 20 או .30 אנחנו שומרים על ריחוק חברתי, לא מתאספים עשרות אלפי איש באצטדיונים או יושבים בצפיפות בברים ובמסעדות. הדביקו לנו אשמת שווא. הנגיף נמצא בכל העולם אבל אנחנו לא גרועים מיפן או מדינות אחרות. גם בתקופת השיא נדבקו אצלנו 10 אלפים ליום מתוך 60 מיליון איש".

אורדו מצטט מתוך מסמך שפורסם על ידי הממשלה ובו נאמר כי "לדרום־אפריקה יש תשתית לטיפול בהדבקה שהיא מהמתקדמות ומהמשוכללות בעולם. חלק מהאפידמיולוגים המובילים בעולם נמצאים כאן, אחרי שבמשך שנים רכשנו ניסיון בטיפול באיידס ובשחפת. לא פלא שהמערכת שלנו הייתה הראשונה בעולם לזהות את הווריאנט החדש. הפלא הוא עד כמה עיתונאים ומדינאים בעולם פזיזים לצאת בכותרות על 'הנגיף הדרום־אפריקני' ולהכריז שהמדינה אינה בטוחה, בשעה שהווריאנט הזה נמצא בניו־זילנד, אנגליה, ברזיל, צרפת, הודו, אינדונזיה, הפיליפינים ומקומות אחרים".

גורם רשמי אחר התלונן על יחס מפלה כלפי מדינות מתפתחות. "מה שקורה כרגע הוא תוצאה של כישלון העולם לחסן בצורה הוגנת, דחופה ומהירה. זה קורה כתוצאה מאגירת חיסונים על ידי מדינות בעלות הכנסה גבוהה, ולמען האמת זה לא מקובל", אמר יו"ר משותף של ברית אספקת החיסונים, איואדה אלקיג'ה. "החרמת הטיסות מבוססת על פוליטיקה ולא על מדע. למה סוגרים את דרום־אפריקה כאשר הווירוס כבר נמצא בעוד מדינות?"

"הכול עניין של זמן וכמה תמותה ותחלואה עוד נצטרך לעבור", אומר ד"ר קובילר. "הווירוס הזה לא ישמיד את האנושות ומצבנו טוב יותר ממה שהיה לפני שנתיים. יש לנו חיסונים ותרופות שנראות יעילות ביותר". דבר אחד ברור: האומיקרון אינו הווריאנט האחרון. אחרי האלפא והדלתא, נותר רק לקוות שלא יהיה שימוש בכל אחת מ־12 האותיות הנותרות באלפבית היווני.