חברי הכנסת החרדים היו אולי המתנגדים הקולניים ביותר למס החדש על כלים חד־פעמיים, אבל בוחריהם הם בהחלט לא היחידים שיסבלו ממנו. הצריכה של כלים חד־פעמיים היא חוצת אוכלוסיות: כ־%59 מהאזרחים בישראל משתמשים בהם על בסיס יומיומי, התנהגות שבמשרד להגנת הסביבה מנסים לשנות. אבל מעבר לצריכה הפרטית של כלים חד־פעמיים בבתים ובטיולים, קיימת גם צריכה מוסדית בלתי מבוטלת שהמס החדש אמור להשפיע עליה באופן ניכר.

כך למשל, המס החדש משית נטל כבד על עולם המסעדנות. הגבלות הקורונה הביאו לגידול משמעותי בטייק־אווי ומשלוחים, ומסעדות רבות בנו מערכי משלוחים בן־לילה כדי להתאים את עצמן למציאות המשתנה. למעשה זו הייתה האצה של תהליך שהחל עוד לפני הקורונה, ושנבע משינויים בהרגלי הצריכה של הישראלים, ועל כך יעידו אלפי העסקים החדשים בתחום המזון שצצו בשנים האחרונות. הישראלים צורכים יותר ויותר קפה איכותי, גלידות בטעמים מגוונים, ומאכלים ממטבחים לאומיים שונים. כל עסק בתחום המזון שבנה מערך משלוחים וטייק־אווי, נשען, כמובן, על כלים חדפעמיים. בתי קפה משתמשים בכוסות נייר, גלידריות משתמשות באריזות קלקר, ומסעדות משתמשות באריזות פלסטיק ונייר למנות ארוזות ולסלטים.

הסוגיה הזו התגלגלה השבוע, באיחור־מה, אל ועדת הכספים. שר האוצר אביגדור ליברמן חתם כבר לפני חודש על הצו המחיל את המס בגובה 11 שקלים לקילו פלסטיק, אבל צו כזה דורש אישור של ועדת הכספים. הוועדה התבקשה לאשרר אותו בדיעבד, לאחר שכבר נכנס לתוקף, אך בשלושת הדיונים שנערכו בוועדה התגלו כמה בעיות בחוק, ובהן ההשפעה על מסעדות ובתי קפה. ועדת הכספים ביקשה להכניס בו תיקונים, לפני שאישרה אותו השבוע. במילים אחרות – קודם החילו את המס, ורק אחר כך חשבו על ההשלכות.

הביקורת על כך לא איחרה להגיע, ולא רק מצד הח"כים החרדים שיושבים באופוזיציה. היועצת המשפטית של ועדת הכספים אמרה כי המנגנון שמאפשר להטיל מס שייכנס לתוקף לפני אישור הוועדה, הוא "מנגנון שפוגע בכנסת ובמעמדה של ועדת הכספים, וגם בשיטה ובהטלת מס שנעשית באופן חד־צדדי על ידי רשות המיסים". ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי "אנחנו מקיימים כאן כבר את הדיון השלישי במס, ואני ממליץ לממשלה בפעם הבאה לדבר עם היצרנים המקומיים וללמוד מהם לפני שמטילים מס". ויו"ר הוועדה אלכס קושניר אמר כי הוא בהידברות עם משרד האוצר לכך שכל הצווים יובאו לדיון הוועדה ורק לאחר מכן יפורסמו.

אחד התיקונים שנכנסו לחוק נוגע לאותן כוסות חד־פעמיות לשתייה חמה, שהן למעשה כוסות קרטון המצופות במעט פלסטיק. אין אפשרות לייצר כוסות כאלה מנייר בלבד, שכן הוא יירטב מהנוזל שבתוכן, ולכן הן תמיד מכילות אחוז מסוים של פלסטיק. אלא שהכוסות הללו כבדות פי שלושה מכוסות שעשויות כולן מפלסטיק, והמיסוי – שנקבע לפי משקל – היה גדול יותר. הדבר גרם לכך שכוסות הקרטון מוסו פי שלושה מכוסות פלסטיק, אף ששיעור הפלסטיק בהן עומד על כ־%5 בלבד. הוועדה החליטה לתקן את הצו כך שהמס על כלי נייר המצופים בפלסטיק יופחת ויעמוד על 3.30 שקלים לקילו, לעומת 11 שקלים לקילו בכלים חדפעמיים אחרים.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדנים: "הרבה עסקים מגבירים את השימוש בכלים חד־פעמיים בגלל מחסור בשוטפי כלים. אצלנו, בניגוד לבתים פרטיים, אין באמת אלטרנטיבה פחות מזהמת"

כ־3.1 מיליארד ש"ח

אבל יותר שפויים". בהקשר זה יצוין כי קרוב ל־05 אחוז מהתקשורת המשודרת בצרפת היא ציבורית, אך בקרב העיתונים מדובר באחוז אחד בלבד, כך על פי נתונים רשמיים שפורסמו .2016־ב

"אריק לא רוצה שהיהודים יעזבו את צרפת", מבהיר היועץ. "אם הוא לא יעלה לסיבוב השני בבחירות לנשיאות אני יכול להבטיח לך, לצערי, שהערבים יתקפו את היהודים. הרי כרגע הערבים בצרפת מתים מפחד מכך שאריק ייבחר. הם מפחדים מהעזרה הסוציאלית בשווי מיליארדים בשנה שתיפסק. לחלקם לא תהיה ברירה והם יחזרו למולדת שלהם".

ההשוואה בין זמור לטראמפ חוזרת על עצמה שוב ושוב, אך ליועץ המקורב חשוב להגיד ש"הוא הרבה יותר חכם. בניגוד לטראמפ, זמור הוא אינטלקטואל; הוא היסטוריון, פילוסוף, חכם וגאון. אנשים מפחדים להתעמת איתו כי הוא עושה מהם קציצות. בניגוד לפוליטיקאי רגיל, שיש לו יועץ שכותב לו נאומים והודעות וממליץ לו כיצד להתנהל, אצלו זה לא עובר. תוכל לכתוב לו נאום אבל הוא לא יקרא אותו. הוא תמיד אומר 'אני יודע מה אני עושה'. הוא חוקר פוליטי כבר ארבעים שנה, מכיר את כל הטריקים שהיו או שיכולים להיות. הוא לא יהיה נשיא שייתן לאנשים לבחון את הזיופים בבחירות ויאפשר לעניין כזה להימרח. ואם הערבים ישתוללו בעקבות השינויים, לא נצטרך מטוסים אלא אוניות כדי להוציא אותם מצרפת".

חצה את הגבול

גם חבר הילדות וגם קרובת המשפחה ששוחחנו איתם מתנגדים מכול וכול לתמיכה בזמור, וחושבים שבחירתו תהיה אסון לצרפת וליהודי צרפת. עם זאת, א' סבור שיש גם צד חיובי לישראל אם זמור ייבחר: "הוא לא מאמין גדול באירופה המדינית. הוא מאמין באירופה שיש לה חופש מסחר, אבל רוצה שהחוקים יהיו בשליטה של כל מדינה בפני עצמה. לישראל זה טוב. אירופה לא פוליטית

והיחלשות האיחוד האירופי – זה טוב בשבילנו".

אם זמור יעלה לשלטון בצרפת, איך זה ישפיע על הקהילה היהודית?

"אני מניח שהנרטיב האנטישמי של הימין הקיצוני שוב ירים את הראש", אומר א'. "הם יגידו שליהודים יש יותר מדי כסף והשפעה. הרי 2016־ב זמור הרצה בבית הכנסת המרכזי של פריז, לה־ויקטואר, ואמר שב־0391 האמינו שליהודים בצרפת יש יותר מדי השפעה, כוח וכסף. הוא הוסיף ש'זה בחלקו נכון'. בעיניי שם הוא חצה את הגבול. הוא מתחבר למוטיבים האנטישמיים המסורתיים".

בשבתות ובחגים מגיע זמור לעיתים קרובות לבית הכנסת "ברית שלום" ברובע ה־9 של פריז. נריה מאיר, ראש המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, ביקר לפני כחודש בצרפת, וגם בבית הכנסת הזה. "מדובר בבית כנסת מוכר וידוע, מהגדולים והשוקקים בפריז", הוא מציין. בביקורו התרשם מאיר ש"גם בקרב קהילת היהודים האלג'יראים יש שיח ער בעניין ההתמודדות האפשרית של זמור לנשיאות. ניכר היה שיש בו תמיכה מסוימת, אך מצד שני התומכים חוששים לדבר בשמם משום שהממסד היהודי והתקשורתי נגדו. קשה ליהודים להזדהות עימו באופן פומבי.

"הצרפתיּות המוחלטת של זמור מציפה בקרב היהודים מורכבות, בין רצון לצרפת שמרנית וחזקה ובין הציונות והקשר לישראל. מורכבות נוספת נובעת מההתנגדות של כל הנהגת הקהילה היהודית כלפיו – ומולה שומעים התלהבות ורצון של צעירים ללכת אחריו. התפקיד שלנו, המוסדות הלאומיים, הוא לחזק את היסודות הציוניים ואת הקשר לישראל - ואנחנו יודעים שהדרך הטובה ביותר הוא לחזק את הקשר שלהם לישראל ולאחר מכן שיעלו ארצה. קשה לתמוך בזמור מצד אחד, ומצד שני לרצות לעלות ארצה. אנו פועלים במקום הזה, בין הממסד הוותיק לבין הצעירים, לצמצם את הפער ביניהם בקשר עם ישראל".

מקורב לזמור: "התקשורת מקדמת תעמולה למען זכויות להט"בים ושטויות סוציאליסטיות. אנחנו נחזור לימים של צרפת לפני ארבעים שנה שהיו לא פחות דמוקרטיים אבל יותר שפויים"