לפני יותר ממאתיים שנה קמה תנועה של חידוש ביהדות, התרעננות, אפשר אפילו לומר תחייה. הייתה זו תנועת החסידות, שיוצרה היה הבעל־שם־טוב. אחד הרעיונות המרכזיים בחסידות היה ההתנגדות לתפיסה שאפשר לעבוד את הקב"ה אך ורק בד' אמות של הלכה. במקום זאת הם התבססו על הרעיון של "בכל דרכיך דעהו" – צריך לעבוד את הקב"ה בכל הממדים של החיים האנושיים, של המחשבה ושל הרגש. מכאן נבע יחס מחודש לטבע, לשמחה, לשירה ולריקוד.

רבי נחמן מברסלב היה נינו של הבעש"ט. רעיונות אלו היו השורשים שמהם ינק, והם השפיעו על תורתו. הייתה לו נפש מיוחדת במינה, ורגישות גדולה לסיפורים. החסידות בכללה כבר השתמשה לא מעט בסיפור כדי להסביר את דעותיה. כך למשל מוצאים אנו סיפורים רבים על מעשיהם של החסידים. גם ר' נחמן כתב סיפורים, אולם הוא פיתח את השימוש בסיפור לכיוונים חדשים. הוא השתמש בסיפורים, במוטיבים וברעיונות ספרותיים שכבר היו קיימים והסתובבו בעולם, וחשב שאנו צריכים "לגאול" את הסיפורים האלו.

ר' נחמן אומר שאנשים חושבים שסיפורים הם טובים בשביל להשתמש בהם לפני שהולכים לישון, כדי להרדים בני אדם. זהו אכן התפקיד הקלאסי של סיפורי הילדים. אבל, אומר ר' נחמן, אתם טועים – הסיפורים אמורים לעורר בני אדם. פעמים רבות קשה לבטא רעיונות עמוקים בצורה שכלתנית ופילוסופית, וכאן יבוא לעזרתנו הסיפור. בעולם החסידות היינו רגילים לשמוע סיפורי מעשיות ומשלים קצרים, אולם ר' נחמן פיתח זאת והביא לפנינו סיפורים גדולים וארוכים, מורכבים ומסובכים. הרבה מהם נראים לכאורה כסיפורי אבסורד, אבל הם עמוקים מאוד ובאים להעביר לנו את עיקרי הרעיונות של הקבלה. להיכנס לעולם סיפורי רבי נחמן זה בעצם להיכנס לעולם הגדול של הקבלה, כפי מה שנוכל, ולפי הפרשנות החסידית לקבלה, פרשנות שהחלה אצל הבעש"ט.

הצעקה שלא נשמעה

ישנם סיפורים רבים של ר' נחמן. בולט בתוכם האוסף של 13 סיפורים ארוכים יותר, שהם הסיפורים הקנוניים שלו המקובצים בספר "סיפורי מעשיות". ר' נתן, תלמידו הנאמן של ר' נחמן, שהיה גדול בזכות עצמו, הוא ששמר לנו את סיפוריו אלו של ר' נחמן, וגם את תורותיו, אותן אסף ב"ליקוטי מוהר"ן". את התורות המאוחרות הוא אסף בספר "ליקוטי תנינא". ר' נתן גם פתח בפנינו את הדלת כדי להבין נכון את התורות.

באחד הסיפורים מספר לנו ר' נחמן על אדם אחד שצעק כל כך חזק שהקרובים אליו לא שמעו אותו, ורק הרחוקים הצליחו לשמוע. זה סוג של פרדוקס, אך במחשבה שנייה זה לא כל כך מוזר. בעצם, זה בדיוק מה שהתרחש עם תורתו. תורתו של ר' נחמן כל כך מודרנית ונועזת ביחס לדורו, כך שבני דורו לא יכלו להבין ולרדת לעומק דבריו ולכן גם לא יכלו לקבלה. רק לאחר זמן רב, הדור שלנו מצליח להבין אותו ולהיות מוקסם ממנו לאורך כל הדרך.

אגב, ר' נחמן סיפר את הסיפורים ביידיש והם תורגמו לעברית של התקופה. ה"משכילים" באותם ימים שנאו את העברית הזו, שלא הייתה העברית התנ"כית שבה הם השתמשו, ובעיניהם זו הייתה עברית "ברברית". לאחר ש"י עגנון וספריו, אנו כבר רגישים יותר לעברית זו.

כמה מסיפורי ר' נחמן נפתחים ב"מעשה בבת מלך" או במשהו דומה. ר' נחמן בהחלט היה מודע לכך שהוא משתמש בסגנונות או מוטיבים שקיימים בספרות העממית. הוא היה יכול לומר על כך משל למה הדבר דומה, לילד שמשחק באבנים יקרות או יהלומים, וחושב שהם סתם חתיכות זכוכית או אבנים פשוטות. כך גם בני האדם, מספרים סיפורים ואינם יודעים שסיפורים אלו מלאים משמעות.

עגנון, שהכיר היטב את עולם החסידות, כתב סיפור מסובך שנקרא "סיפור פשוט". הסיבה מעניינת. היא נובעת ממינוח של ר' נחמן. בשביל ר' נחמן סיפור פשוט הוא סיפור ללא סמל. אפשר לספר סיפור רק לשם שעשוע ותו לא. זה סיפור פשוט – סיפור שצריך להבין אותו ברמה של הפשט בלבד. ובניגוד לכך, הסיפורים שר' נחמן מספר אינם סיפורים פשוטים. יש בהם סוד, ובקריאתם אי אפשר להסתפק רק ברמה של הפשט.

החיים העצמאיים של המשל

אולם לדעתי ישנו עיקרון חשוב בקריאת הסיפורים, וזהו עיקרון שפיתח הרמב"ם במורה הנבוכים. כשאנו קוראים משל ומבקשים לפענח אותו, הרמב"ם נותן לנו כלל. מהמשל אנו צריכים ללמוד את הנמשל, אולם אין זה אומר שלכל פרט ובפרט בסיפור צריך ואפשר למצוא משמעות שאפשר להעביר לנמשל. ישנם פרטים בסיפור שהם תוצאה של החיים העצמאיים של המשל עצמו. אם אני בונה סיפור אינני יכול לבוא ולתת משמעות לכל אחד מפרטי הסיפור. אני יכול לקחת את הרעיונות הכלליים ולבטא אותם בעזרת המשל, אולם סיפור המשל כבר מקבל חיים משל עצמו. לכן, כשרוצים לחלץ את הנמשל, אל נא נקפיד יותר מדי על הפרטים.

ישנה "פרשנות קלאסית" וישנה "פרשנות בארוקית". הרמב"ם לימד אותנו את העיקרון של הפרשנות הקלאסית: אין טעם לנסות ולהבין בכוח את כל פרטי הסיפור. לעומת זאת, "הפרשנות הבארוקית" מנסה להבין את המשמעות של כל פרט ופרט בסיפור. חב"ד, למשל, הלכו בדרך הזו. הם מנסים להבין כל פרט בסיפור. אם למשל יהיה כתוב בסיפור שמישהו הוציא מאתיים שקל, הם ינסו להבין מה המשמעות של המספר הזה. בהבנת סיפורי ר' נחמן אני חסיד גדול של הפרשנות החסכונית. ננסה לראות מה אנו יכולים להבין, אבל הרבה פרטים אולי לא נצליח לפענח, וייתכן כאמור שהם רק חלק מהמשל.

ברשימה הבאה בע"ה ננסה להבין כמה מהרעיונות בסיפורו הידוע של ר' נחמן "מעשה מאבידת בת מלך", ועד אז אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור.

תשובות // .1 אליהו / .2 נתיבות / .3 ברידג' / .4 גנימדס או גנימד / .5 פיסטוק / .6 חדר, בניגוד למוזיקה שנועדה לביצוע באולם גדול / .7 גורי אלפי / .8 גוסטב אייפל / .9 אוניות / .10 משמעות / .11 מתי כספי וסשה ארגוב