גגם יליון שלם על אמונות טפלות! ודאי תחשבו שהנה ויטלזון הצינית, הסקפטית, שהאמונה היחידה שלה היא שבגד עם טיקט ניתן להחליף

אם הוא נלבש, וסליחה, אין על מה להתווכח, תקראי למנהל בבקשה! בטח חשבתם שאתם כבר יודעים מה דעתי בנושא. אז תתפלאו. כנצר למשפחה של נשים עם כוחות, אני לגמרי בתוך זה. סבתא רבתא של אבא שלי (הבובע זלדה הראשונה לשמה), אליהו הנביא נגלה אליה בחלום ואמר לה שתעלה את כל המשפחה לארץ כי תהיה שריפה בכל אירופה. וכך היה. לימים צאצאיה וצאצאי־צאצאיה היו מגיעים אליה לירושלים שתוציא מהם עין הרע. אירוע שהנכדים שלה (אבא שלי ובני דודיו) זוכרים בגעגוע כחוויה ולנו נשמע כמו סוג של טראומה (היו מעורבות שם יריקות ומטפחות). בקיצור, איך אומר השיר של טדי נגוסה? זה בדם זה בדם זה בדם שלי.

בכל מקרה, מעשה שהיה כך היה. הימים ימי נובמבר ,2019 ולי יש רק בעיה אחת בחיים - רק שכל הטוב הזה לא ייגמר. אמיתי, זה מה שהעסיק אותי. הבנתי שאני על גג העולם. מופיעה על הבמות הכי גדולות בארץ, חוצה בבטחה את קו ה־08 אלף עוקבים, זוהר נותנת לי לישון מעל ארבע שעות ברצף. עונה חדשה של "החיים עצמם" - מה עוד בן אדם יכול לבקש?

אבל הפחד היה משתק. זה ייגמר. זה תיכף ייגמר. הנה עוד שנייה אני מתרסקת. ומה אני אהיה אם לא זה? לא הצלחתי להתגבר על המחשבה הזו עם השכל או עם פסיכולוגית או עם מלאווח כמו אנשים רגילים. אז הלכתי לשם. אל הידעונים.

זה התחיל בטיפול של טיהור אנרגטי לבית. אישה מקסימה וחכמה כל כך, הציעה לי גם מסלול משודרג לשני טיפולים, | | כ"ט בכסלו תשפ"ב | 3.12.2021 אחד מהם בכוח המחשבה, ואני כמובן הסכמתי. היא הגיעה ואני ראיתי אורות מחד וישועות מאידך. כל מה שהיא אמרה נשמע לי הגיוני ומרגש, והכי חשוב שסביב המראה יש אנרגיות טובות ושמחות, שזה ממש טוב בבית של בנות. הייתה לה ערכה מהפנטת והיא התחילה להסתובב בבית, שורפת לבונה בתוך קערת נחושת. הבית התמלא בניחוחות הודיים ואני הרגשתי שאני עושה את המעשה האחראי ביותר שאוכל לעשות למען הבית והמשפחה. אבל זה לא הספיק.

הפעלתי קשרים עד שרב בעל יכולות מיסטיות וראיית דברים הסכים לקבל אותי. בפגישה איתו, אחרי הפתיחה שברובה הוא תיאר לפרטי פרטים את כל אחד מילדיי,

תכונותיו ומיחושיו, נותרתי פעורת פה. ואז הרגשתי בנוח להתפרץ בבכי ולהתחנן שיכוון אותי. מה הלאה, ובעיקר האם אפשר להפסיק לדאוג. הייתה פגישה מרגשת ומטלטלת, חזרתי הביתה מלאת מחשבות ותקוות. לרגע הרגשתי מחוזקת ממש, מבורכת אפילו. אבל גם זה לא הספיק.

התחנה הבאה - מתקשרת. זוג חברים הלך אליה ויצא באורות. "את לא מבינה מה היא עשתה לי, מה היא ידעה עליי". אאוריקה! מצאתי את שתרגיע את נפשי. החברה הזו ניסתה לסדר לי תור, אבל לא היה לה. יום אחד, בדרך לירושלים, אותה חברה שולחת לי הודעה. "תגידי, יש לך קשר לשם לאה?" עניתי לה בוודאי! אני לאה וסבתא שלי לאה. "את לא מאמינה!" היא כותבת לי, "המתקשרת שלחה לכולם הודעה שנשמה בשם לאה הגיעה אליה בחלום ודרשה שהיא תקבל את בת משפחתה, ועכשיו המתקשרת פנתה לכל האנשים שביקשו תור לבדוק מי מהן אותה לאה". התפחלצתי במקום. צרחתי באוטו. וידעתי שהנה! ממנה תבוא הישועה.

נפגשנו בלילה גשום אצלה במרתף, מסביב הכול נרות ואווירת קסם. היא סיפרה שכולם סביבי, והתחילה לתת לי שמות של בני משפחה רחוקים שנפטרו ומסרים שהם העבירו לי. תיארה לי מקומות פיזיים שקשורים למשפחה שלי. יצאתי משם בסרט. רועדת. זה היה נובמבר ,2019 אלו היו חודשים מיסטיים. רוחניים. הרגשתי מחוזקת. צודקת. בטוחה.

אז מה אני רוצה להגיד, בעצם? שתלכו על זה? שיש בזה משהו? הרי כשסיפרתי לחברותיי החמצמצות בהתרגשות על קורותיי, הן גלגלו עיניים וניסו להסביר בהיגיון פשוט מאיפה לכל אחד הייתה הדרך לדעת. התחקיר הגדול על המתקשרות שבעצם ניזונות מפרצת נתונים במפקד האוכלוסין, ועל כן יודעות על קשרי משפחה וכתובות רלוונטיות, ואם יש להן תואר הוא במשחק - כמעט סדק את אמונתי, אבל לא נשברתי עד שהגיעה הקורונה. ואז אמרתי לעצמי - אם הם יודעים הכול על הכול, איך הם לא גילו לי את זה? משהו כזה בקטנה, לא משפיע, מגפה עולמית שתגרום לכדור הארץ להפסיק להסתובב. וככה נשבר לי הלב והשלמתי עם העובדה שהדבר היחיד שאפשר להאמין לו הוא המספר על המשקל.

נפגשנו בלילה גשום אצלה במרתף, מסביב הכל נרות ואווירת קסם. היא סיפרה שכולם מסביבי, והתחילה לתת לי שמות של בני משפחה רחוקים שנפטרו ומסרים שהם העבירו לי