| | כ"ט בכסלו תשפ"ב | 3.12.2021

3.12.2021 | כ"ט בכסלו תשפ"ב | |

אל חוני המעגל נוסעים כשאין גשם, רחל אמנו מלווה את העקרות, והרמב"ם – על אף התנגדותו החריפה למנהג של תפילה בקברי צדיקים – ממונה על הרפואה. יש גם קברים בעלי אופי סגולי אחר: רבי נחמן הבטיח שיציל מגיהינום את מי שיבוא אליו לראש השנה, ומובטח שאם תגיעו לרבי מזוועהיל, הקבור ממש ליד הכנסת בירושלים, שניחמישי־שני - תראו ישועה בכל תחום. יש לי יחסים אמביוולנטיים לתפילה בקברי צדיקים. הצד הרציונלי והקר שבי מסרב להבין מדוע התפילות אי שם בגליל נשמעות יותר מאשר בבית הכנסת המקומי, אבל הלב היהודי שלי מרגיש את הכיסופים והכאב שמתרכזים דווקא שם. בל"ג בעומר הראשון בצל הקורונה ציון רשב"י היה סגור למבקרים, ההדלקה המרכזית שודרה לעם ישראל בשידור חי ורק כמה עשרות אנשים הורשו להיכנס. בזכות תעודת עיתונאי ורצון לסקר את האירוע הצלחתי להיכנס למירון. שלחתי הודעה קצרה בכמה קבוצות שאני בדרך לצדיק ומי שמעוניין להעביר שמות לתפילה, שישלח. במשך שעות קיבלתי הודעות מעשרות אנשים ובהן מאות שמות של כאלו המבקשים מזור לכאבם. מצאתי את עצמי באותו ל"ג בעומר משמשת צינור לתפילות רבות, ופתאום הרגשתי איך ההישענות על הצדיק, הבקשה שמישהו יעלה את התפילות מקרבת אותי כמה צעדים אל הקודש. הכתבה הזו היא הזדמנות גם עבורי להבין עוד קצת את המרחב של קברי הצדיקים.

לגעת בכאב

העדות המוקדמת ביותר לתפילה בקברי צדיקים היא ככל הנראה הגעתו של כלב בן יפונה למערת המכפלה. הגמרא במסכת סוטה מספרת שכאשר נשלח כלב לתור את הארץ עצר בחברון להתפלל אצל האבות והאמהות שיעזרו לו להינצל מעצת המרגלים ואכן הוא נשאר נאמן לטוב הארץ ולא התפתה להוציא את דיבתה רעה. מאז תקופת טרום ההתנחלות של בני ישראל בארץ, המנהג להשתטח על קברי צדיקים עבר לא מעט גלגולים. לאורך הגלות רבים התפללו על קבריהן של דמויות שנקברו על פי המסורות בחוץ לארץ - כמו קברי מרדכי היהודי ואסתר המלכה באיראן או אצל גדולי ישראל שנקברו באזור שחיו בו. בדרשת הר"ן מובא כי "ראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר" ולמרות זאת היו גם מגדולי ישראל שהתנגדו | | כ"ט בכסלו תשפ"ב | 3.12.2021 למנהג וראו בו חשש לעבודת אלילים.

האר"י, שחי במאה ה־61 בצפת וגילה את תורת הסוד, נתן מקום משמעותי להשתטחות על קברי צדיקים כחלק מהעבודה הרוחנית ואף שייך ציונים ברחבי הגליל לתנאים שנקברו בהם. בתורת הסוד יש משמעות לעצם ההשתטחות על הקבר, מעין חיבור בין שמיים לארץ. זו תנועה של התאחדות, של היענות טוטאלית והסכמה להיעזר.

מאתיים שנה לאחר מכן, תורת החסידות, שהושפעה מהאר"י ביקשה לאפשר גם לעגלון להרגיש שייך לעולם הרוח ואימצה את המנהג שפותח את התפילה גם לפשוטי העם. עבור עולם היהדות מדובר בבשורה עצומה: ה' לא נמצא רק בשכל החריף ובארבע אמות של הלכה, יש גם מפגש אחר, שנוגע במרחב הלא הגיוני־רציונלי, שנוגע בכאב. כמו תורת החסידות, העלייה לקברי הצדיקים מבקשת להחזיר את היהדות לחלשים. האישה העקרה הולכת לרחל אמנו, זו שאמרה "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי". משתטחי הקברים מבקשים, ברמה הרוחנית, להגיד שהיהדות לא נמצאת רק במערכת הכללים של המצוות. היא נוגעת לחיים, וגם סתם יהודי יכול לבקש רחמים. אם אין בכוחו לבד להגיע עד לכיסא הכבוד - יבקש את עזרת הצדיק בתפילה באמצעות הידבקות במידותיו.

בעשרות השנים האחרונות התחזקה המגמה של השתטחות על קברי צדיקים וקיום הילולות ביום פטירתם. רשויות מקומיות ומשרד התיירות, שרואים פוטנציאל מסחרי־תיירותי מעודדים את הגעת המתפללים וְממסדים ציוני קברים