מקור ראשון

עין הרע

עיניים שלי

בתרבויות רבות רווחת האמונה שיש בכוח המבט והקנאה לפגוע באדם או ברכושו. העין הרעה פוגעת דווקא באנשים מצליחים או בעלי סממנים חזותיים יפים או מושכי תשומת לב. לכן יש להיזהר ולא להשוויץ או להתפאר בהישג, משום שדווקא אז אנחנו פגיעים ביותר. כך לדוגמה נזהרים מאוד מלספר בשבחו של תינוק ולא להחמיא למראהו. בארצות האסלאם הצבעים כחול וטורקיז נחשבים למגינים מפני פגיעה, ובערים מסוימות, בעיקר בצפת, אפשר לראות שבעבר חלקים נרחבים מן הרחוב היו צבועים בתכלת.

הגנה אחרת היא החוטים האדומים, שמוכרים לכל עובר אורח לצד הכותל. מטרת הצבע האדום והעז היא למשוך את תשומת הלב ואת העין, וכך למנוע מאנשים לעשות עין הרע לעצמם.

במסורת היהודית אין עין הרע שולטת ביוסף ובצאצאיו, על פי ברכת יעקב ליוסף "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בראשית מ"ט כב), ולכן אם אדם חושש מעין הרע, יאמר שהוא מזרעו של יוסף (ברכות נ"ה ב). פרקטיקה נפוצה אחרת היא גירוש עין הרע באמצעות עופרת: המטופל יושב מכוסה במגבת (כהגנה מפני תאונות עבודה), ומעל ראשו שופך המטפל עופרת רותחת לתוך סיר מים. על פי צורת ההתקשות של העופרת ניתן לקבוע האם יש עין הרע ולסלק אותה. | | כ"ט בכסלו תשפ"ב | 3.12.2021

טלוויזיה // קרן מלמד־מרגלית

he-il

2021-12-03T08:00:00.0000000Z

2021-12-03T08:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/283265986092825

Israel Hayom