1924

המועצה המוסלמית העליונה של ערביי הארץ בראשות חאג' אמין אלחוסייני מינתה את האמיר חוסיין בן עלי, סבי־סבו של מלך ירדן הנוכחי, "להגן על המקומות הקדושים בירושלים". זה אכן פרס את חסותו על מסגד אל־אקצה, שהוענק לו כפרס ניחומים לאחר שהפסיד את תפקיד שומר המקומות הקדושים לאסלאם במכה ומדינה לטובת בית סעוד. בכך הסתיימו אלף שנות שלטון של ההאשמים במכה.

מאז ועד היום מממן בית המלוכה ההאשמי, שכיום כל שנותר לו מלבד חסותו על ההר הוא השלטון בירדן, את פעילותו השוטפת של הווקף. אל־אקצה וכיפת הסלע שופצו ארבע פעמים במאה ה־02 בידי השושלת הזו. דו"ח עצמאי מעריך את הסכום הכולל שההאשמים הוציאו מאז 1924 על ניהול הר הבית ושיפוצו ביותר ממיליארד דולרים.

1931

חוסיין בן עלי מת ונקבר בהר הבית בלוויה המונית.

1948

ירושלים העתיקה והר הבית נפלו בידי ממלכת ירדן למשך 19 שנים. ההר נותר מוזנח למדי, אם כי 1964־ב דאגה ירדן לחפות את כיפת הסלע באלומיניום וברונזה דמויי זהב.

20.7.1951

עבדאללה הראשון, מלך ירדן ובנו של חוסיין בן עלי, נרצח במסגד אל־אקצה בידי מקורביו של חאג' אמין אל־חוסייני. הרוצח ירה במלך, והוא מת במקום לעיני נכדו חוסיין.

7.6.1967

ירושלים העתיקה והר הבית נכבשו בידי צה"ל, אולם בניגוד למצופה, מעמדה של ירדן במקום נשמר. עיקר הסדר הסטטוס־קוו של משה דיין היה אישור לווקף הירדני להמשיך לנהל את האתר.

26.10.1994

נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן ונכתב בו ש"ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה".

2014

בעקבות לחץ ירדני פירקה ישראל גשר עץ חדש שהקימה במעלה המוגרבים, בשל הטענות בירדן שזו הפרה של הסטטוס־קוו. באותה שנה התלוננה ירדן למועצת הביטחון של האו"ם על כניסת כוחות משטרת ישראל לאלאקצה, והחזירה את שגרירה מתלאביב בגלל "ההפרות הישראליות" בהר, כשהיא מכוונת בין השאר להצעת חוק של מירי רגב שביקשה לשנות את הסטטוס־קוו בהר הבית. המתיחות הסתיימה רק כשנתניהו התחייב מפורשות לשמירת הסטטוס־קוו במתחם.

23.7.2017

במקביל להתמשכות מהומות גלאי המתכות בשערי הר הבית, התרחשה תקרית חמורה במתחם שגרירות ישראל ברבת־עמון. נער ירדני בן 17 דקר במברג קצין ביטחון ישראלי, וזה השיב בירי; כתוצאה ממנו נהרגו הדוקר ובעל הדירה. הירדנים תבעו לחקור את המאבטח – בניגוד לאמנה בינלאומית העוסקת בחסינותם של נציגים דיפלומטיים – ואנשי השגרירות הפכו למעשה לנצורים.

בתמורה לביטול הדרישה לחקור את קצין הביטחון תבעה ירדן להסיר את גלאי המתכות משערי הר הבית וכך – תוך השפלה קשה של ישראל בהר – באה לסיומה פרשת הגלאים.

2019

למורת רוחה של ישראל הובילה ירדן פלישה של קהל מוסלמי למתחם שער הרחמים, והמתחם הפך למסגד הרביעי בשטח ההר.

3.2021

ביקור מתוכנן של יורש העצר הירדני חוסיין בן עבדאללה בוטל ברגע האחרון בידי הירדנים לאחר שסירבו לאפשר את אבטחתו בידי כוחות הביטחון הישראליים בהר. בתגובה הערימה ירדן קשיים על מעבר טיסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במרחב האווירי שלהם בדרכו לאיחוד האמירויות, באופן שהוביל בסופו של דבר לביטול הביקור.

4-5.2022

ראש ממשלת ירדן קרא למתפרעים המוסלמים בהר להשליך אבנים על "הציונים" המגיעים למקום. ירדן ניסתה לגייס את נשיא ארה"ב ביידן למאמץ לבטל את שאריות סממני השלטון הישראלי בהר תוך דרישה שמשטרת ישראל לא תפעל בהר ויהודים שומרי מצוות לא יורשו לעלות אליו אלא באישור מקדים של הווקף (שלא יינתן מן הסתם). מפלגת רע"ם תבעה לאמץ את דרישות ירדן.