מיזמים רבים נולדו בעקבות הרצח בכיכר, מבקשים לאחות את הקרע, וגם להחזיר עטרת סרוגים ליושנה. עירית לינור ואורי אורבך ביקשו לעשות שלום בין שמאל לימין ב"המילה האחרונה" בגלי צה"ל, ארגון "צו פיוס" בא לעולם, ודתל"ש צעיר מחיפה החזיר את הכיפה לראש. בין לבין קם בישראל עיתון חדש. כזה שמאפשר פרשנות אחרת לאירועי היום, ומעביר לכותרת הראשית את מה שנמצא רק במאמרי השוליים של העיתונות הכללית.

את חקירתו הנגדית של שלמה פילבר, עד המדינה במשפט נתניהו, פתח השבוע עו"ד בעז בןצור בהכרזה יומרנית לכאורה, שלפיה הוא עומד להוכיח כי פילבר תיאר את פגישת ההנחיה הראשונה בינו ובין נתניהו לאחר כניסתו לתפקיד המנכ"ל באופן "בלתי נכון בתכלית".

ואכן, ביום החקירה השני עשה בן־צור חוכא ואטלולא מאופן ניהול חקירת פילבר בידי המשטרה והפרקליטות. בן־צור הוכיח שפילבר ונתניהו כלל לא נפגשו בשבוע שפילבר טען שהפגישה התקיימה בו כביכול. באותו הערב שבו לפי זיכרונו של פילבר הוא נפגש עם נתניהו, התקיימה מסיבת בת מצווה לאחייניתו של עד המדינה. בדיקות האיכון הסלולרי גילו אף הן שבאותו יום שני בשעות הערב הפגישה לא היתה יכולה להתקיים, וגם לא ביום שלפניו או לאחריו.

לנוכח הראיות נאלץ פילבר להודות שככל הנראה זיכרונו בגד בו בנוגע למועד הפגישה, וכי פגישתו הראשונה עם נתניהו התקיימה שבוע שלם לאחר המינוי למנכ"ל. "הזיכרונות שלך הם סיפור שלא היה ולא נברא", הטיח בן־צור בפילבר. מעט מאוד, אם בכלל, נותר מפגישת ההנחיה.

אֹו ֵד ָסה ַמ ָּס ָדה, ַמ ְריֹוּפֹול ִנ ְל ָּכ ָדה: ֲע ִוית. ּוְכמֹו ֵאין ָחָדׁש ַּב ֲח ִזית ַה ֻּמ ֶּכ ֶרת ְּכ ָבר ַעד ְל ַה ְב ִעית. ַרק ּפֹה ָוָׁשם ַּד"ׁש; אּו ְק ַרא ְי ָנה ְּב ֶק ֶרן ָז ִוית. ִּדּוּו ַח חֹו ָבה ְמ ֻד ְׁש ָּדׁש ְו ַכ ָּנ" ִלי – ַהּכֹל ִנְהָיה ִלי ְס ָט ִטי ּו ָב ָנא ִלי.

אֹוֵיב ִעם רֹוֶבה, ֵּתל־ ָא ִביב, ְז ַמן הֹו ֶוה ֻמ ָּדח. ַּג ְר ֶזן, עֹוד ַּג ְר ֶזן, מֹוטֹות ֶׁשל ַּבְרֶזל, ֶא ְק ָּדח. ֻח ְלצֹות ֶׁש ָאחֹור רֹוֶבה ַעל ָׁשחֹר, ֶזה ַּד ְח ָקה. עֹוֵבר פֹוטֹוׁשֹוּפ חֹוֵלף ְּכמֹו ּפֹוּפ ְוֵאין ַמְנִּגיָנה ִלי – ַהּכֹל ִנְהֶיה ִלי ְסָטִטיק ּוָבָנאִלי.

ּפֹוְגרֹום ׁשּוב ְּבַעּכֹו ֲאָבל ְסִביבֹו ָואקּום. ֵיׁש ֶנֶגב ֵאין ֶנֶגב – ָעַבר נּו ִמ ֶּנ ֶגד. ִהַּגְענּו ֶאל ַע"ד ִעם ִּב ָלא ִדי ִּב ַָלא ִדי ִּב ְלבּוׁש ְמ ֻכ ָּבס. ַמ ְנצּור ַע ָּבאס ִּגָּנה ֹלא ִּגָּנה ִלי. ַמ ְחמּוד ַע ָּבאס ָעָנה ֹלא ָעָנה ִלי. ִנ ְה ָיה ִלי ָּב ָנא ִלי ָּב ָנא ִלי ִנ ְה ָיה ִלי ָּב ָנא ִלי ּו ְס ָט ִטי אֹוי ָטאֶטע!

ְו ַרק ְּב ֵג' ִנין ִּד ְמעֹות ַּת ִּנין. ָהעֹו ָלם ָה ָא ִנין ְׁשבּור ֵלב. ֵג'ִנין ֶׁשִהְׁשִריָצה ְׁשלּוִחים ֶׁשל ִג'י ָהאד ִל ְרחֹוב ִּדי ֶז ְנגֹוף ּו ְל ַא ְמ ִּפי ֶא ְל ָעד, ַהּׁשֹור ַהַּנָּגח, ַהּׁשֹור ַהּמּוָעד, ֵהִריָחה ְּכֶׂשה ְל עֹו ָלה ֵס ֵלּב. ּכֹו ַכב ַה ֵּטרֹור ִא ֵּבד ְמעֹו ֶד ֶדת ְּבֶיִרי ֶׁשל ְצרֹור אֹו אּוַלי ְּבבֹוֶדֶדת. ֲאִפּלּו ֶאְצֵלנּו ַהַּצד ֶהָהפּוְך ִּב ְמקֹום ְל ַגּבֹות ַח ָּי ִלים ֶׁש ֵח ְרפּו ַנ ְפ ָׁשם ַל ֲעצֹר ֶאת ַה ָּדם ַה ָ ּׁשפּוְך ָׁש ַלף ְּב ִלי ַל ְחקֹר, ִּבי ִדי ָעה ְמ ֻח ֶּד ֶדת: ִאיְזָרֵאל ִדיד ִאיט. ַּגם ֶזה ֹלא ִהְפִּתיַע ְוֹלא ִנְׁשַּתָּנה ִלי. ְס ָט ִטי ְו ַכ ָּמה ָּב ָנא ִלי.