במשאל הרחוב והרשתות שהתקיים פה אחרי הרצח המזוויע באלעד הסתמן רוב סוחף לחיסולו לאלתר של צורר היהודים העזתי יחיא סינואר. אפילו שמאלנים גמורים היו הפעם בעד, אם כי זה עבר להם אחרי יום־יומיים. שוחרי שלום אמיתיים אינם מניחים לאינסטינקטים ניציים בריאים להשתלט עליהם ממושכות.

בינתיים גם דלפו ידיעות על פקפוקי מערכת הביטחון בתבונת החיסול. איש אינו חולק שם חלילה על הקביעה שסינואר הוא בן מוות, אבל כמו באינספור צמתי הכרעה דומים ראשי המערכת חוששים ממה שיקרה למחרת. "לסיכול ממוקד של מנהיג חמאס יש משמעות מיידית אחת: עימות מזוין", קבע פרשן ביטחוני ותיק, מן הסתם אחרי שיחות רקע עם גורמים מוסמכים.

כמובן, הפקפוקים וההיסוסים במטכ"ל ובצמרת השב"כ עוד עשויים להתברר כתרגיל הטעיה. בתחבולות תעשה לך מלחמה. במוקדם או במאוחר נגלה אולי שקברניטינו לא פקפקו ולא היססו, הם רק התארגנו. המוני בית ישראל, ואפילו פרשני ישראל, אינם מודעים בזמן אמת לשלל האילוצים המבצעיים ולמכלול השיקולים המדיניים העומדים ביסוד פקודות הסיכול או הנחיות ההבלגה. מדינה שוחרת קיום חייבת לכלכל בתבונה את מהלכיה הביטחוניים, לנסות לחזות מראש את אחריתם. סוף מעשה במחשבה תחילה. הצרה היא עודף מחשבות והחצנת היסוסים שמטילים דופי בהגיון החיסול. אם ראשי מערכת הביטחון והדרג המדיני מחליטים להימנע לפי שעה או בכלל מחיסול סינואר, בבקשה שלא יטפטפו לתקשורת את הטענה הקלושה כאילו אין קשר בין מעללי סינואר לגל הפיגועים העכשווי, וכי רק במקרה נטבחו פה שלושה יהודים תמימים פחות משבוע אחרי שהאיש קרא לבני עמו – "שכל אחד יכין את הרובה שלו, ומי שאין לו רובה שיכין סכין או גרזן".

בבקשה, שגם לא ישווקו לנו באמצעות הפרשנים הביטחוניים את הטענה שאין טעם לחסל את סינואר כי ממילא יימצא לו בהקדם יורש רצחני לא פחות. האם גם אצלנו, להבדיל, כל מנהיג מוכשר כקודמו? לכל מפקד בכיר יש תחליף אנושי ראוי? פגיעה בתשתית ההנהגה של הצד השני היא סגולה לניצחון בקרב או לפחות מבוא לניצחון. לאורך זמן אי אפשר להסתפק במעצרי מנע של חשודים, ודאי שלא בלכידת רוצחים אחרי שכבר ביצעו את זממם והתפנו לעישון סיגריה. צריך לתקוף אותם במאורותיהם, להשבית את שמחותיהם באמצעים התקפיים, ולא להלך על עצמנו אימים בתסריטים קודרים על הנקמות האיומות הצפויות לנו במקרה שנקדים לחסל אותם. ישראל כבר חיסלה בעבר, לצורכי סיכול או הרתעה, כמה וכמה רבי מחבלים בלי שהדבר גרר הסלמה, ובניגוד להתרעות פרשנים.

"מגיע לו למות? בטח שמגיע", התחכם נחום ברנע בידיעות אחרונות אחרי חיסול אחמד יאסין במרץ ,2004