האם הצעירים החרדים גילו את סיני? תופעה סוציולוגית מעניינת במיוחד נחשפת כאן לראשונה, בעקבות מעצרם בשבוע שעבר של שלושה נערים בגיל 18+ בשדה התעופה בשארם א־שייח. השלושה – מביתר־עילית, בית־שמש ומודיעין־עילית – נעצרו על ידי כוחות הביטחון המצריים בחשד שניסו להבריח עשרות מעילים צבאיים כדי למכור אותם לבדואים בסיני תמורת עשרות אלפי שקלים. אומנם מעילים אינם בדיוק ציוד לוחמה, אך המצרים שסובלים ממתקפות חוזרות ונשנות של דאעש וארגונים אסלאמיסטיים אחרים הפועלים בסיני, רגישים מאוד לכל ניואנס העלול להתפרש כעזרה למחבלים. במיוחד אם המעילים משדרים חזות צבאית העלולה להטעות.

באותו יום שבו נעצרו שלושת הנערים ספגו המצרים בסיני מכה קשה במיוחד, כאשר עשרה חיילים וקצין נהרגו במתקפת טרור של כוחות דאעש על מתקן לשאיבת מים, סמוך לתעלת סואץ. שבוע קודם לכן נפגע צינור גז בצפון סיני, גם הוא על ידי גורמים אסלאמיסטיים. והמצרים, אומר גורם המקורב לפרשה, היו סקרנים ורצו לבדוק אם יש קשר כלשהו בין הברחת המעילים הצבאיים למתקפת דאעש. כך מצאו עצמם שלושת הנערים בחקירה של כוחות הביטחון המצריים. למזלם הם נעצרו בפומבי בשדה התעופה, שבאותה עת שהו בו ישראלים רבים שהגיעו באותה טיסה. אלה דיווחו על האירוע ברשתות החברתיות, וכך גם התגלגלה הידיעה במהירות למשפחותיהם ולמשרד החוץ.

מה שעבר עליהם מאותו רגע היה חוויה בלתי שגרתית לחלוטין. ודאי לא כשמדובר בצעירים מרקע חרדי, בעלי דרכון אמריקני שחיים בישראל. הפרט הזה שיחק כנראה תפקיד משמעותי גם בשחרורם המהיר של השלושה.

כך תיאר אחד מהם, עם שובו, את מה שעבר עליהם: "לקחו לנו את כל החפצים ואמרו לנו שתוך חמש דקות משחררים אותנו. כך זה נמשך עד 12 בלילה, אז הודיעו לנו שאנחנו עצורים. לא נתנו לנו ליצור קשר עם אף אחד, גם לא עם המשפחות שלנו. לאחר 12 שעות בתא מסריח, ללא מיטות או מזרנים, רק שמיכה על רצפת התא, הועברנו לחקירה בעיר סואץ. שם הכניסו אותנו שוב לחדר עם שמיכות מעופשות וסירחון עז שיוצא מבור ספיגה המשמש כשירותים. הר של צואה. לא יכולנו לישון. גם כשממש התעייפנו, חזרו והעירו אותנו כל שעה כדי להיות מוכנים לחקירה. כך עבר עלינו הזמן מיום חמישי בלילה עד יום ראשון לפנות בוקר. בלי אוכל כשר ובלי קשר עם המשפחה או כל גורם ישראלי".

וכאן נכנס טוויסט לעלילה. על פי אחד הצעירים, הם זכו לביקור מיוחד. "פעמיים הגיעו אלינו שני אנשי מוסד ישראלים לבקר אותנו. אבל אפילו הם לא טרחו להביא לנו אוכל כשר או משהו להכניס לפה". האם באמת ביקרו אותם שני אנשי מוסד? נראה יותר שזהו תרגיל חקירה של האחראי בשטח. או כדברי הנער, "המפקד אמר לנו שזה חבר'ה מהמוסד". על כל פנים, דובר משרד החוץ ליאור חייט הגדיר את התיאור הזה כ"שטויות".

תמימים אבל לא מנותקים

אז התנאים לא היו בדיוק חמישה כוכבים, אבל, וזה ראוי לציון, על פי תיאורו של הנער "המצרים התנהגו אלינו יפה. הם רק חיכו כל הזמן שמישהו ממשרד החוץ הישראלי ייצור קשר. תכלס עד יום ראשון היינו תקועים בחור המסריח הזה, כשמדי פעם מביאים לנו מים מלוכלכים עם ריח של נפט ופיתות יבשות".

הסיוט הסתיים בתחילת השבוע. "ביום ראשון לקחו אותנו לבית משפט בקהיר ושחררו אותנו. ראש המודיעין של מצרים התנצל בפנינו ושלח אותנו עם ליווי למלון בקהיר. אבל לא דאגו שיוחזרו לנו החפצים שלנו כמו הכיפה, הציצית, הטלפון, הכסף והדרכונים. אכלנו מה שהיה אפשר מהמיני־בר של המלון". גם כאן, התיאור על ביקורו והתנצלותו של ראש המודיעין המצרי נשמע מופרך, שלא לומר מנותק מן המציאות.

עם שחרורם בבית המשפט בקהיר נלקחה השלישייה למלון על ידי אנשי השגרירות, לא על ידי המצרים, ושם המתינו לטיסה שתחזיר אותם לישראל. אך רק אחד מן השלושה בחר לחזור. השניים האחרים נשארו במצרים, בטענה שהם ממתינים להשבת הכיפה והציצית שקיבלו בירושה מהסבא. במשרד החוץ היה לא מעט כעס על הבחירה הזו, ועל עצם המסע לסיני שהיה עלול להסתיים אחרת לגמרי.

לדברי עו"ד מרדכי ציבין, שסייע בשחרורם של השלושה, המצרים הבינו מהר מאוד שלא רק שלצעירים החרדים אין שום קשר למתקפת הטרור – מדובר בצעירים תמימים, אזרחי ארה"ב, שרחוקים מאוד מהבנת הסבך המזרח־תיכוני. תמימים, אבל כנראה לא מנותקים מרוח הזמן ומהנהירה הישראלית חזרה לחופי סיני. מתברר שזה גם לא היה ביקורם הראשון בנופי המדבר הקסומים. בישראל רגילים לפעמים לחשוב על חרדים במונחים שמרניים יותר. שמענו על הטיולים שעורכים נערים חרדים בתקופת "בין הזמנים", אבל מסעות לסיני זה כבר משהו אחר.

מה הביא אותם לסיני מלכתחילה, ואיך התגלגלו לביזנס של מכירת מעילים צבאיים? מעבר לחופש האולטימטיבי שהמסע לסיני מייצג, היה פה כנראה גם עניין של כסף. "בחודשים האחרונים", אומר מקור המכיר מקרוב את שכבת הגיל החרדית הזו, "יש ניסיון להתלבש על צעירים חרדים,

אחד העצורים: "לא נתנו לנו ליצור קשר עם אף אחד. שמו אותנו בתא מסריח, ללא מיטות או מזרנים, רק שמיכה על הרצפה"

@