בחודשים האחרונים עוברים השווקים הפיננסיים טלטלות קשות. הבורסות, בעיקר האמריקניות, חוות ירידות שערים חדות שכמותן לא ראינו מאז פרוץ מגפת הקורונה שלוותה בבהלה עולמית. הרקע לירידות החדות הוא האינפלציה הגואה והעלאות הריבית שבאו בעקבותיה, כמו גם צמצום הזרמת הכספים של הבנק המרכזי בארה"ב.

גם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומשבר האנרגיה שנלווה לה מוסיפים שמן למדורה. עוד ועוד משקיעים עוזבים את המניות ועוברים לאפיקים סולידיים יותר, תוך שהם סופגים הפסדים ממכירת ניירות הערך שלהם. נכון לכתיבת שורות אלו ירד מדד הנאסד"ק האמריקני ביותר מ־%62 מתחילת השנה, ומדד s&p500 איבד כמעט 17% בתקופה זו.

האם זה יימשך? יש הטוענים כי אנו קרובים כבר לתחתית, וכי בקרוב המגמה תשתנה. אחרים צופים שהדבר יימשך עוד זמן מה. בכל מקרה, גם אם מדובר בתופעה זמנית, השפעתה ניכרת בכל שוקי ההון בעולם וכמובן גם אצלנו.

המצב הזה משפיע גם על החסכונות שלנו – קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, המושקעים ברמה כזו או אחרת במניות בארץ ובחו"ל. המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות רשמו מתחילת השנה ועד סוף אפריל תשואה שלילית ממוצעת של .2.7%־כ במסלולים המנייתיים הירידה חדה יותר, וכרגע, חודש מאי לא נראה יותר טוב.

לירידות הללו יש השלכה נוספת על הכיס שלנו – הן מעמידות בסכנה את ההלוואה המשתלמת ביותר הקיימת היום. בעקבות הירידה בשווקים, חלק מהגופים המוסדיים – בתי ההשקעות וחברות הביטוח המנהלים את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות – החלו לצמצם את ההלוואות לעמיתים שנלקחות על חשבון החסכונות שלהם בקרנות ההשתלמות.

מדוע? על פי הוראות הפיקוח קיימת הגבלה ולפיה ניתן לתת הלוואות לעמיתים עד שיעור של 10% מכלל הכספים בחסכונות. בגלל הירידות בשווקים, סך הכספים הצטמצם ושיעור ההלוואות גדל באופן יחסי. כך למשל, קרנות ששיעור ההלוואות בהן עמד על פחות מ־%7 מסך הנכסים, מצאו עצמן תוך זמן קצר מתקרבים כבר ל־%8. הדבר בולט במיוחד במסלולי החיסכון המנייתיים, שבהם שיעור המניות גבוה ולכן הירידות חדות יותר.

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, בתי ההשקעות מיטבדש ואלטשולר־שחם נמצאים כיום עם שיעורי ההלוואות הגבוהים ביותר, המתקרבים לרף של .10% השניים הללו כבר הגבילו את הלוואות העמיתים, אם בצמצום סכום ההלוואה ואם במניעת אפשרות של לקיחת הלוואה בכלל.

מדובר בפגיעה לא קלה בציבור החוסכים. נזכיר כי תנאי ההלוואה שמציעות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, טובים בהרבה מאלו שניתנים בבנקים או בחברות כרטיסי האשראי. הסיבה לכך, בין השאר, היא שהלוואה כזו נלקחת כנגד החיסכון של הלווה והוא משמש כבטוחה להלוואה. הבטוחה הזו מקטינה את הסיכון מבחינת הגוף המלווה, ומאפשרת לו להוריד את שיעור הריבית.

מעבר לכך, מנהלי הקרנות הבינו שהלוואה כזו היא דרך מצוינת הן לשיווק הקרן ולצירוף לקוחות חדשים, והן לשימור לקוחות קיימים. מי שמבקש למשוך את קרן ההשתלמות שלו מקבל הצעה להשאיר את הכסף, ובמקום זאת לקחת הלוואה בריבית נמוכה מאוד, שגם "כובלת" את הלווה במשך תקופת ההלוואה.

מה זה אומר תנאים טובים? כאשר מדובר בקרן השתלמות נזילה (שניתן למשוך ממנה את הכספים), ברוב הקרנות ניתן לקחת הלוואה בשיעור של כ־%57 מסך הכספים הצבורים בקרן. כך למשל, אם בחיסכון הצטברו 100 אלף שקל, ניתן לקחת הלוואה של 75 אלף שקל. הריבית בהלוואה הזו צמודה בדרך כלל לריבית הפריים הנהוגה בבנקים 1.85%( כיום), ובחלק מקרנות ההשתלמות ניתן להשיג הלוואה בריבית של פריים מינוס חצי (כלומר ריבית של 1.35% לשנה).

את ההלוואה הזו מחזירים בדרך כלל בהחזר חודשי במשך תקופה של עד שבע שנים. עם זאת, בחלק מהגופים מאפשרים לשלם מדי חודש את הריבית בלבד (גרייס), ואילו הקרן מוחזרת בסוף התקופה. יש גם קרנות שמאפשרות לדחות את כל ההחזר, כולל הריבית (הלוואת בלון), לתום

תקופת ההלוואה, אם כי דחייה כזו משמעותה תשלום ריבית גבוהה יותר, שנגבית גם על תקופת הדחייה.

אז מדוע הפיקוח מגביל את היקף ההלוואות? מלבד הסיכון, צריך גם לזכור שמדובר בכסף של העמיתים החוסכים. הכסף הזה מיועד להשקעה ולהשאת רווח. במקום לקנות מניה או אג"ח עם פוטנציאל לעלייה בהמשך, מלווים אותו לעמיתים בריבית נמוכה במיוחד. האם זה צעד נבון? בראייה השקעתית, נראה שלא.

בכל מקרה, ההלוואות הללו שהלכו וצברו פופולריות בשנים האחרונות, ובצדק, חוטפות כעת מכה, שמגיעה בעידן של התייקרות כללית בהלוואות ועליית ריבית. הציבור מחפש כעת הלוואות זולות יותר, אבל דווקא הן מצטמצמות. נראה שדרושה כאן חשיבה יצירתית כדי לתת מענה לצורכי הציבור.

כופר צריך גם להרתיע

חלק מבתי ההשקעות כבר הגבילו את הלוואות העמיתים, אם בצמצום הסכום ואם במניעת אפשרות של לקיחת הלוואה בכלל

כל שנה מפסידה מדינת ישראל מיליארדי שקלים מהעלמות מס, ולמרות שינויי חקיקה והגברת האכיפה, נראה כי רשויות המס לא ממש מדביקות את הקצב. לפני כמה שבועות פרסמה רשות המיסים את דו"ח "החלטות ועדת הכופר". זוהי רשימה מפורטת של בקשות לביטול ההליך הפלילי שהגישו מעלימי מס שנתפסו. החוק מקנה לרשות המיסים סמכות להטיל על אדם כופר, כחלופה להליך הפלילי נגדו. לשם כך קיימות ברשות המיסים ועדות כופר שונות, הדנות בנושאי מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ומס קנייה, ובסמכותן לקבל החלטות על הטלת כופר.

לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי, נשקלים בין השאר חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין ועוד. סכום הכופר שנדרש העבריין לשלם, הוא בנוסף לסכום המס שהעלים.

הדו"ח שפורסם לאחרונה ומתייחס לשנת ,2019 כולל 191 החלטות, ועולה שהעבירות הנפוצות ביותר הן העלמת הכנסות, וקיזוז מע"מ שלא כדין בעזרת חשבוניות פיקטיביות. בעוד שלגבי חלק מההחלטות קיימת הלימה בין חומרת העבירה וסכום המעילה ובין הכופר שהושת, בחלק אחר קשה שלא לתמוה לגבי מידת הענישה וההרתעה שהחלטות כאלו מניבות. סך הכופר בחלק מהמקרים עומד על כ־02־03 אחוז בלבד מסכום המס שהועלם, ולעיתים אף פחות מכך.

צריך לזכור: מהאנשים הללו נמנע הליך פלילי וזה בונוס גדול, והמחיר שבסופו של דבר נגבה מהם לא תמיד מרתיע. זה לא נכון וגם לא הוגן כלפי רוב הציבור הישראלי, שמשלם מיסים כחוק.

בהיותי נערה בגיל העשרה העברתי שיעורים פרטיים בספרות ובלשון. אני לא זוכרת כמה כסף הרווחתי, אבל זכורות לי הרגשת הסיפוק הגדולה ותחושת האחריות להצלחת התלמידים. עד היום אני מצטערת שלא למדתי שפות נוספות כמו איטלקית, שפה שהיא שירה. אבל אני עוד אעשה זאת. בתקופת אסון התאומים מילאתי תפקיד של ‪VP marketing‬ בפועלים השקעות - שיווק דירות ובניינים במנהטן. זה טלטל את העולם כולו, אך גם אותי באופן אישי. למדתי שצוות טוב יודע להתגבר על קשיים ולהעניק ביטחון ברמה העסקית והאישית. הקדישו את תקופת הזמן הראשונה שלכם ללמידה והסתגלות, הקשיבו ורק אז תדברו. בהמשך היו בעלי יוזמה. אני תמיד נוהגת לומר: "היו חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה". היו נאמנים לעצמכם ולסביבה. תמיד תעשו יותר מהמצופה.