של יום זו העבודה שלי, אני מתפרנסת מזה. בשנה האחרונה אני יותר משחררת ויש יותר חשיפה, אבל אני עדיין מתייחסת לזה כאל פרנסה לכל דבר ועניין".

נטעים // הם עברו למושב אחרי 12 שנה בתלאביב. אוולין: "הקורונה האיצה אצלנו את התהליך של המעבר מהעיר למושב. אני אוהבת בתי קפה ולצאת לבלות, אז פעמיים בשבוע אני בתל־אביב. המעבר לכאן הפחית את ההזמנות של הטייק־אוויי, ואני התחלתי לבשל. האוכל בבית נהיה יותר בריא, וזה ללא ספק אחד היתרונות". לטוהר לעומת זאת המעבר היה שונה מאוד: "לי טוב השקט הזה, לא חסר לי הרעש של העיר. תל־אביב לא מתאימה לגידול ילדים, בטח לא לנינג'ות כמו שלנו". בראשון // טוהר: "אין ספק שאמא שלי הקדימה את זמנה עם השם שלי". הוא נולד באור־יהודה, הבן הבכור משלושה אחים. אביו עבד בתעשייה האווירית. לפני שעלה לכיתה א' ההורים שלו רצו לתת לו ולאחיו חינוך טוב יותר ועברו לראשון־לציון. הוא למד בגימנסיה הריאלית והתחיל לשחק כדורסל, הצטרף להפועל תל־אביב ואף שירת כספורטאי מצטיין בצה"ל: "עד גיל שלושים ספורט היה מרכז חיי". אחרי שנפצע הוא פרש ממשחק.

לראשון // אוולין נולדה בברית המועצות ועלתה ארצה בגיל חמש. אמה פסיכיאטרית ואביה יושב ראש ועד עובדים במס הכנסה. יש לה אחות שקטנה ממנה ב־11 שנה. היא למדה בתיכון העירוני, התגייסה לצבא כמש"קית המושב נוסד במסגרת התיישבות האלף, תוכנית ליישב אלף משפחות פועלים בסביבת המושבות הוותיקות בשנות השלושים

תניא // הם לומדים בשיעורי תניא כבר שמונה שנים, ומשתתפים בפעילויות של חב"ד. כשלני עוד היה בחיים הם יצאו לטיפולים פסיכולוגיים וזוגיים, ולצד זאת גם החלו ללמוד בספר התניא, "בעקבות בקשה של חברה שלנו שנצטרף, מה שבהתחלה נראה לא קשור לחיים החילוניים שלנו. ספר התניא התגלה כמשהו שהחדיר בנו המון מוטיבציה לעשייה, החדיר בנו רוח של תקווה וגרם לנו להמשיך לראות את הטוב ושאין ייאוש בעולם כלל". ■