תשמעו סיפור יפה, זה לא סיפור חינוכי במיוחד, אני מודה, אבל הטורים שלי לא נועדו לחנך אתכם ברוך השם, הם נועדו לחמם לכם את הלב! ומעשה שהיה כך היה, לפני שנה בדיוק, ממש בימים הללו, נסעתי עם שני חברים אהובים לסוף שבוע בחופי סיני, לא רחוק מנואיבה. היציאה למצרים בימים ההם הייתה סבוכה ומורכבת, היינו צריכים להזמין אגרות, ולהזמין טיסות, ולעשות בדיקות קורונה שיגיעו בזמן, ויהיו תקפות, קיצר היו הרבה לוגיסטיקות לקראת הטיול שלנו, אבל אנחנו הגענו מוכנים לעילא מן כל ברכתא. בשבע בבוקר יצאנו מתל־אביב, בשמונה בבוקר עלינו על טיסה לאילת, ובשעה רבע לעשר בבוקר כבר עמדנו בתור הקצר במעבר הגבול בטאבה, עם גיטרה על הכתף ופרפרים חמים בבטן.

וכשהגיע תורנו להיכנס למעבר הגבול הישראלי, המאבטח בכניסה בדק את כל המסמכים שלנו, הוא ראה שיש לנו את אגרות המעבר, ובדק את התאריכים על בדיקות הקורונה שלנו, וכשהוא בדק את בדיקת הקורונה שלי הוא אמר לי, אתה לא יכול להיכנס, ואני שאלתי אותו, למה, עשיתי את הבדיקה לפני יומיים, והמאבטח אמר, צריך שזה יהיה בתוקף של שבעים ושתיים שעות, ואצלך כתוב שהשעה היא ,00:00 ואני הסתכלתי על הבדיקה שלי, ואמרתי לו, אבל עשיתי את הבדיקה אחרי הצהריים! אני נשבע לך! והמאבטח אמר לי, כפרה תסתובב אחורה, אתה רואה את כל האנשים שעומדים בחוץ, הם כווווולם במצב שלך כפרה, זה באג שיש במערכת של קופת החולים שלך, אני מצטער אתה לא יכול להיכנס, ככה הוא אמר, ואני הסתכלתי | | י"ב באייר תשפ"ב | 13.5.2022 אחורה, וראיתי עשרות אנשים עומדים ומדברים בטלפון וצועקים, מה זה צריך להיות, מה זה אומר אין מה לעשות, ושני החברים שלי הביטו בי במבטים מפוחדים, וכולנו ידענו שזהו, הלך עלינו, לסיני אנחנו כבר לא ניכנס היום.

אייי זה היה נורא, החברים שלי ואני הסתובבנו אחורה, והתחלנו להתקשר לכל העולם ואחותו, בהתחלה התקשרתי למוקד של הקופה, ולמרפאה שלי, ולחמ"ל קורונה, וכולם אמרו לי שאין מה לעשות, אחר כך התקשרתי לחבר שלי שהוא רופא, והוא אמר לי שאין לו איך לעזור לי, אחר כך התקשרתי למרפאות באילת, כדי לשאול אם יש מוקדי בדיקות קורונה פתוחים, וכולם אמרו לי שלבדיקה לוקח עשרים וארבע שעות להגיע, ועד שהיא תגיע האגרות שלנו לא יהיו תקפות, אחחחח איזה סיוט! החברים שלי ניגשו אליי ואמרו לי, יאירקה לא משנה, נעשה חופשה באילת, יהיה בסדר, ואני כמעט בכיתי, בחיי, ואמרתי להם, תקשיבו זאת לא אשמתי עשיתי את הבדיקה בזמן, והחברים שלי אמרו לי, הכל טוב יאיר אנחנו לא כועסים, וכל האנשים שהיו סביבנו, היו באותו מצב בדיוק, וכולם קיללו את המוקדנים של קופת החולים, וכולם היו עצבניים ומתוסכלים. זה היה נורא.

ואחרי כמה דקות כאלה איומות, בחום היבש של הים האדום, פתאום חשבתי על רעיון נוראי ונפלא, בלי לחשוב יותר מדי פתחתי את המחשב, והדבקתי את התמונה של בדיקת הקורונה שלי בתוכנת ה"צייר" שלי, ושיניתי ביד אמן את התאריך של הבדיקה, דחפתי אותו יום אחד קדימה, כך שהשעה 00:00 עדיין תקפה, ושמרתי את התמונה, ושלחתי אותה לעצמי בוואטסאפ, וסיפרתי לחברים שלי מה עשיתי, והחברים שלי אמרו לי, יאיר אל תהיה אדיוט, ואני אמרתי להם, זה לא באמת שקר, הבדיקה שלי בתוקף זה סתם באג במערכת, אני רוצה לנסות מה אכפת לכם, והחברים שלי אמרו לי, המאבטח יזהה אותך, אתה דיברת איתו לפני עשר דקות, ואני אמרתי להם, בואו נחליף בגדים, ולקחתי מחבר אחד את המשקפיים, והבאתי לחבר אחר את הגיטרה, ולבשתי חולצה אחרת, ונעמדתי שוב בתור, עם הבדיקה המזוייפת שלי, ואחרי כמה דקות של פיק ברכיים הגעתי למאבטח, והמאבטח בדק לי את המסמכים, והכניס אותי פנימה, בלי להסתכל לי בעיניים.

אני שקרן כל כך גרוע, לא הצלחתי לדבר בבידוק הבטחוני, כמעט שלשלתי מלחץ בדלפק של הדרכונים, וגם בחלק המצרי של מעבר הגבול, בקושי הצלחתי לנשום. אבל תאמינו או לא, אף אחד לא תפס אותי, ואף אחד לא ניגש אליי, ואף אחד לא חשד בי. כשיצאתי ממעבר הגבול, בצד המצרי, התחלתי לבכות מרוב שמחה, ומרוב לחץ, ומרוב הקלה, ומרוב שאני אמיץ! החברים שלי חיבקו אותי ותמכו בי ואמרו לי שאני מלך, ואני ניגבתי את הדמעות, הדלקתי סיגריה, וחשבתי לעצמי, מים גנובים ימתקו.

החופשה בסיני הייתה גן עדן עלי אדמות, פגשנו שם חבורה מתוקה של אנשים, והתחברנו אליהם בשניות, אכלנו אוכל טעים, טיילנו לאורך החופים, קראנו מלא, ודיברנו מלא, ועישנו מלא, ואהבנו מלא, וניגנו בגיטרה, ושיחקנו משחקים טיפשיים, ונכנסנו למים ויצאנו מהמים ונכנסנו למים ויצאנו מהמים, והיינו מאושרים.

ולאורך הימים בסיני פגשתי מלא אנשים שנתקעו באילת יומיים שלמים! בגלל הבאג המטומטם הזה של קופת החולים, וכששמעתי אותם מתבאסים, לא סיפרתי להם שום דבר, כי לא רציתי שהם יחשבו שאני תחמן שקרן, בכלל, התוכנית שלי הייתה לא לספר את הסיפור הזה לאף אחד אף פעם, חחחחחח, והנה שנה עברה ואני מפרסם אותו בעיתון, איזה חיים. שכויח זה הסיפור.