מקור ראשון

יפה בן־דויד לא מייצגת אותנו

הם מורים צעירים שאוהבים ללמד אבל מתנגדים להסתדרות המורים, שלדעתם אחראית לדשדוש של מערכת החינוך. הכירו את חברי קבוצת "מורים מובילים שינוי", שלא נרתעים מהכפשות ונחושים להיאבק, גם כהורים לילדים במדינת ישראל

בתאל קולמן

לפני כחודש, כשהחלו השיחות על פתיחת הסכמי השכר של המורים, הבין טל לוריא )30( מצור־הדסה, מורה למתמטיקה ואב לשלושה ילדים, שמדינת ישראל נמצאת בזמן קריטי. "זה המאני טיים. הפעם האחרונה שהסכמי השכר של המורים נפתחו ונעשו בהם שינויים הייתה .2008־ב מה שלא ייעשה עכשיו, ייעשה אולי רק בעוד 15־10 שנים", הוא מסביר את הסיבה שגרמה לו להעלות הילוך בפעילותו הציבורית בתחום מדיניות החינוך. הוא אסף כעשרה מורים ויחד הם הקימו את קבוצת "מורים מובילים שינוי", הנמצאת כיום בהליכים של פתיחת עמותה. "זו הפעם הראשונה שבה קבוצת מורים מהשטח יוצאת בריש גלי ומתנגדת למדיניות ארגוני המורים".

השביתות האחרונות, בימיה האחרונים של שנת הלימודים, הכעיסו במיוחד את לוריא. "קודם כול הייצוג הארגוני לא מוצדק. הסתדרות המורים מייצגת בכפייה את כל המורים, גם את אלו שאינם חברים בה. הסתדרות המורים מחזיקה אותנו בשבי, ובשם המטרות שלה אני צריך לא ללכת לעבודה ולהפסיד כסף. מבחינתי אין לה מנדט להשבית אותנו. גם למהותם של הדברים, המטרות של הסתדרות המורים נועדו לשמר את הבינוניות של המערכת ואת האיכות הירודה של כוח האדם בה. איך אפשר לתמוך בשביתה כזו? גם אם המטרות היו מוצדקות, הדרך הטובה להתנהל היא לא באמצעות מאבקים כוחניים על חשבון התלמידים והמערכת, אלא באמצעות שיח. ואפשר לנהל שיח", הוא אומר, "נפגשתי עם ליברמן לפני שבוע".

במסגרת הדיונים המתמשכים של האוצר עם הסתדרות המורים, זימן בשבוע שעבר שר האוצר אביגדור ליברמן את לוריא ואת חבריו כדי ללמוד מהם איך לדעתם יש לטפל בהסכמי השכר. "הוא רצה לשמוע מורים מהשטח שלא חוזרים על אותן מנטרות של ארגוני המורים. בפגישה הצגנו את הדרישות שלנו, שמענו על מה הוא הולך להתעקש ועל מה לא. הדבר הכי חשוב שנאמר שם היה שהוצאה על חינוך היא השקעה, והשקעה צריכה להיות חכמה. נאמר לנו בפירוש שאם ההשקעה לא יעילה, לא ישימו עליה הרבה כסף.

"ככל שיגיעו להבנות ולעקרונות משותפים רבים יותר, כך משרד האוצר יגדיל את התקציב ואת התוספת לשכר המורים", אומר לוריא. "וככל שהסתדרות המורים תמשיך במשחקים כוחניים ותתעקש על מדיניות מיושנת ולא רלוונטית, כך תוספת התקציב לשכר המורים תהיה קטנה יותר".

העקרונות של ליברמן, כפי שפרסם משרד האוצר, הולמים את השאיפות של חברי הקבוצה. העלאת שכר דיפרנציאלית – יותר לצעירים ופחות לוותיקים – כדי לתקן את העיוות הקיים, מרכיב שכר של איכות ומצוינות, התאמת ימי החופשה למשק, ופיטורי מורים לא טובים ולא מתאימים. מתוך כ־052 אלף מורים במדינת ישראל, מפוטרים מדי שנה רק 3־5 מורים.

הארנק והנשמה

דני בולר )34( מתל־אביב, אב לתינוק בן שנה וחצי, הוא מורה למתמטיקה בגימנסיה הרצליה זה שש שנים. הוא מתחזק ערוץ טיקטוק מדעי בעל 150 אלף עוקבים, ועסק בהסברה למורים נגד ארגוני המורים עוד לפני שהצטרף ל"מורים מובילים שינוי". עד לפני שנתיים החזיק בולר במשרה חלקית בהייטק לצד עבודתו בהוראה – "עבודה לארנק ועבודה לנשמה", לדבריו. אבל לפני כשנתיים החליט ללכת עם הלב ועזב את ההייטק לטובת החינוך.

"האינטרס של יפה בן־דויד לא זהה לאינטרס של רוב המורים", סבור בולר. "היא משרתת בעיקר את חונטת המורים המבוגרים, ומודל השכר שהיא מקדמת פוגע ב־57 אחוזים מהמורים. מורים צעירים ומורים שיש להם פחות מ־22 שנות ותק נפגעים ממנו באופן ישיר. גם כשהיא אומרת 'ניתן תוספת של עשרים אחוז למורים הצעירים ועשרה אחוז לוותיקים', המשמעות היא יותר כסף למורים הוותיקים, כי התוספת האחוזית מתייחסת לשכר הנוכחי שלהם. ככל שהשכר גבוה יותר, כך התוספת שלו תהיה גבוהה יותר. המצב של המורים יהיה טוב יותר ללא הסתדרות המורים וארגון המורים. ככל שיותר מורים יבינו שיפה בן־דויד לא מייצגת אותם ושהסתדרות המורים פוגעת באינטרסים שלהם, יגדל הסיכוי שנצליח לחולל שינוי.

"ארגוני המורים חושבים רק על המורים, חבריי לדרך ואני חושבים על החינוך", אומר בולר. "כרגע הילדים מקבלים חינוך באיכות ירודה. זה מה שמכווין אותי. אם נמשיך לעשות את הדברים שעשינו במשך 30 שנה, החינוך רק ימשיך להידרדר".

הבעיה המרכזית שחברי "מורים מובילים שינוי" מציינים היא תגמול עובדי ההוראה על פי ותק, שמשפיע באופן ישיר גם על איכות ההוראה. "הסכמי השכר הם אלו שהביאו אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים", אומר בולר. "קשה לגייס מורים טובים, הם עוזבים מהר את המערכת, והחינוך של הילדים שלנו נפגע. המרכיב המשמעותי של השכר הוא ותק, והמודל הזה לא מעודד מורים צעירים ואיכותיים להיכנס למערכת".

במדינת ישראל, מסביר בולר, "מתגמלים ותק באופן חריג בהשוואה למדינות .OECD־ה גם במדינות אחרות הפקטור של הוותק קיים, אבל יש עוד גורמים שמשפיעים

רונלי ליבנה: "יותר ויותר מורים מבינים שיפה בן־דויד דואגת רק לחלק קטן מהם, ומנסה לשמר מצב שהוביל אותנו לשפל הכי גדול שבו נמצאת מערכת החינוך"

נעימה. זה פשוט מאוד: מי שיש לו אפשרות אחרת, לא יישאר בהוראה. "רק אנשים לא איכותיים יסכימו לקבל משכורות נמוכות כל כך", אומר בולר.

התעלמות מוחלטת

כזה הוא סיפורה של רונלי ליבנה )38( מקיבוץ נען, מהנדסת במקצועה, אם לארבעה וחברה ב"מורים למען שינוי". "הייתי אמורה להתחיל ללמד בשנה הקרובה, אבל ממש עכשיו שברתי את ההגה ועשיתי פרסה", היא מספרת. "לא אכנס בשנה הקרובה למערכת החינוך, פשוט כי אני לא יכולה להרשות לעצמי להשתכר שכר נמוך כל כך". את זה היא אומרת אחרי שעברה מסלול להסבת אקדמאים להוראה, הוציאה תעודת הוראה, ועבדה בחצי השנה האחרונה בבית ספר "כדי להרגיש את השטח". "היו אמורים להכיר לי בוותק, אבל משרד החינוך לא הסכים". המשמעות: שכר נמוך בכמה אלפי שקלים ממה שציפתה לו.

כשעזבה את המשרה הטובה בהייטק ידעה ליבנה שהמשכורת שתרוויח כמורה לא תתקרב לשכר שהתרגלה לו, ועדיין חשבה שתוכל לחיות בכבוד עם ירידה מסוימת בהכנסה. "אבל ככה זה פשוט לא אפשרי, יש לי ארבעה ילדים לגדל", היא אומרת. "כשהבנתי את המספרים נשבר לי הלב. אני כל כך אוהבת ללמד, זה הלב. הסתובבתי עצובה מאוד כמה ימים. עזבתי מקום עבודה טוב והייתי רצינית מאוד בכוונות שלי, אבל זה פשוט בלתי אפשרי עבורי".

המאבק שהיא מובילה עם חבריה כבר לא יעזור לה באופן אישי, אבל היא לא מרימה ידיים. "אני נלחמת למען מערכת החינוך שלנו שיכולה להיות מצוינת. יש אנשים מצוינים ומשכורות מעליבות. אני עושה את זה בשביל המורות של הילדים שלי, שחלקן לא גומרות את החודש. עזבי את זה שהחינוך חשוב לי, איך אני אשלח בשקט נפשי את הילדים שלי כשאני יודעת שהמורות לא מקבלות את התגמול שהן ראויות לו? הנושא הזה בוער בי ולכן אני ממשיכה להיות פעילה במאבק. אם לא בשביל החיים שלי, אז בשביל המדינה והילדים".

היא אופטימית משום שהיא מתרשמת ש"יותר ויותר מורים מבינים שיפה בן־דויד לא דואגת לרוב המורים אלא לחלק קטן מהם, ומנסה לשמר מצב שהוביל אותנו לשפל הכי גדול שבו נמצאת מערכת החינוך. אנחנו לא על פי תהום, אנחנו כבר עמוק בשפל".

מור לנגר־אפל )37( מתל־אביב היא מורה למדעים וחלל כשמונה שנים, ואם לשלושה ילדים. "היה לי חשוב להצטרף ל׳מורים מובילים שינוי׳ גם כמורה וגם כאימא", היא אומרת. "בתקופה שבה כל כך הרבה מורים צעירים עוזבים את המערכת, אני חרדה מהעתיד. השכר חשוב וחשוב לדבר עליו, אבל צריך גם לזכור שהמערכת ׳חולה׳ ויש הרבה מה לשפר. לעניות דעתי יהיה טוב ׳להוריד את השאלטר׳ ולבנות מחדש, אך בהינתן המצב הקיים, יש לעשות ככל יכולתנו כדי לשנות.

"אני מודעת לחשש מההצעות שלנו. גם אני הייתי במקום הזה בעבר, אבל כשעצרתי וחשבתי על הכול לעומק ללא רעשי הרקע, הפסקתי לחשוש. אין שום סיבה שמורים ומורות מצטיינים – שמובילים תהליכים חינוכיים, יוזמות תהליכי למידה חדשניים ומגוונים – לא יתוגמלו כמצטיינים, והציונים של התלמידים הם לאו דווקא הבסיס לתוספת הזו".

"נושא נוסף הוא היקפי המשרות. כיום נוצר מצב שלוקחים את העבודה הביתה, ללא תגמול. בעיניי עדיף לעבוד עד ארבע או חמש אחר הצהריים כשחלק מהשעות יהיו נטו לבדיקת מבחנים, תכנוני שיעורים, שיחות עם הורים וכו'. מובן שהשינויים הללו חייבים להיות מלווים בהעלאת שכר משמעותית. ואם כבר פתחתי את נושא היקף המשרה: שמחתי לשמוע קולות לטובת ביטול ימי החופשות באסרו חג ובל״ג בעומר, בתמורה לימי חופש לבחירה במהלך השנה. אני חושבת שמהלך שכזה יקל גם על צוותי ההוראה וגם על הורים, שנכון לעכשיו חווים קושי רב בתמרון בין העבודה לחופשות הילדים".

"האוצר מציע למורים להמיר ימי חופשה", מסביר לוריא. "כשהסתדרות המורים מתנגדת לשינוי ימי החופשה היא בעצם מתעקשת שמורים לא יוכלו לקחת חופש מתי שהם רוצים. אגב", מעיר לוריא, "אף אחד לא באמת יודע מה יפה בן־דויד רוצה. היא מייצגת מעל 150 אלף עובדי הוראה, מגננות ועד מורים בחטיבות הביניים, אבל לא אמרה להם מעולם מה הדרישות שלה ומה היא רוצה שיקרה. אנחנו ניזונים ממה שפרסומים של התקשורת והאוצר".

לוריא מספר על ניסיונות הכפשה ושיח פוגעני ברשתות החברתיות נגד חברי הקבוצה. "מקללים אותנו, מפרסמים עלינו פרטים אישיים, מורים נכנסים לפרופיל הפייסבוק שלי ומפרסמים דברים שעשיתי בעבר כדי להוציא אותי רע. יורדים לפסים אישיים ומנהלים שיח מכוער. אפשר להבין את הזעזוע, אנחנו מנסים לשנות משהו שכאילו עובד שנים".

יפה בן־דויד, שמייצגת לכאורה גם אותם, סירבה להיפגש עימם. "ניסנו כמה וכמה פעמים לדבר איתה, עם הדוברת שלה, שלחנו מיילים והודעות, אבל זכינו להתעלמות מוחלטת. היא 'מייצגת' אותנו כברירת מחדל, בלי שיש לנו זכות בחירה בעניין, אבל היא לא מוכנה אפילו לדבר איתנו".

האם לוריא וחבריו יישארו במערכת החינוך? "אחרי שנתיים אמרתי לעצמי שאני צריך לחפש עבודה אחרת, אבל מאז בכל שנה אני מוצא את עצמי כל כך מרוצה מהתלמידים, כל כך אוהב את העבודה שלי, שאני אומר 'בסדר, עוד שנה'. עכשיו אני נכנס לשנה החמישית שלי, ובינתיים התשובה שלי היא, 'עוד שנה'".

"מתווה בעלז" שנחתם השבוע, שבמסגרתו הסכימה החסידות הוותיקה לכלול לימודי ליבה במוסדותיה, מצטרף לעימות סביב זרם הממ"ח ומחולל סערה בהנהגה החרדית. אם העימות הזה יביא לפיצול במפלגת יהדות התורה, הפעם זו לא תהיה מחלוקת על מיקומים ברשימה אלא על אידאולוגיה ומהות

"נפל דבר בציבור החרדי", אמר לי השבוע חבר כנסת בכיר ביהדות התורה. "אחרי שנים של משברים פוליטיים, ומלחמות על כיסאות וג'ובים – אנחנו עדים למשבר אידאולוגי עמוק שמטלטל את כל המפלגות החרדיות, נמצא על שולחנם של בתי גדולי ישראל ונוגע לכל הורה ולכל מורה חרדי. הפעם אלו לא קריאות 'זאב זאב', הפעם זה משבר אמיתי".

הדברים נאמרו לאחר הכותרת האדומה באוזן שמאל של "יתד נאמן" ביום שלישי השבוע. הנה מושג חרדי פנימי: יתד נאמן, ביטאון דגל התורה, הוא העיתון החרדי הנקרא ביותר. מהדורת יום שלישי, המופצת בחינם ב־941 אלף עותקים, היא המהדורה הנקראת ביותר בעיתון הנפוץ ביותר. אוזן שמאל, הלא היא הכותרת בקצה השמאלי של העמוד הראשי, מוקדשת בדרך כלל לנושאים פנים־חרדיים דרמטיים, ומשקלה גבוה משל הכותרת הראשית של העיתון, המדווחת על עניינים חדשותיים. באוזן שמאל מתפרסמים מכתבי הרבנים, הציטוטים הרגישים והעדכונים המשמעותיים.

ביום שלישי השבוע בחרו ביתד נאמן, בעצה עם רבני המפלגה, לעלות להתקפה באוזן שמאל, עם הכותרת: "חרדה עצומה לנוכח התערבות בוטה ופגיעה בחינוך החרדי". בכותרת המשנה, לאחר פירוט החרדה מהפיתוי והכפייה, הם כיוונו את החיצים אל הבית פנימה: "תדהמה משיתוף פעולה של גורמים פנים־חרדיים", נכתב, כשהכוונה לחסידות בעלז, החסידות השנייה בגודלה באגודת ישראל. בראשה עומד רבי ישכר דב רוקח מבעלז, אחד האדמו"רים הוותיקים והבכירים ביותר. התקפה של עיתון חרדי על אדמו"ר חשוב היא לא חזון נפוץ, בטח לא כשמדובר בשותף פוליטי ותיק. בהקשר הזה יצוין כי בעת הפילוג ההיסטורי בין אגודת ישראל לדגל התורה בבחירות ,1988 בחר הרבי מבעלז, בצעד חריג ועצמאי, לתמוך במפלגה הליטאית החדשה. היום, כ־53 שנה אחרי, היחסים בינו ובין ההנהגה הליטאית מתוחים מתמיד. "באו מים עד נפש", אומר לי אותו בכיר דגלאי, "חסידי בעלז לא השאירו לנו ברירה".

עם פרסום הכותרת התוקפנית, שכוונה למשרדי האוצר והחינוך אך גם לחסידות בעלז ולמנהיגּה, נרשמה רעידת אדמה בצמרת מפלגת יהדות התורה. מכשירי הטלפון של הפרשנים הפוליטיים החרדים רטטו בקדחתנות. האם המפלגה החרדית האשכנזית, שרצה יחד מאז תחילת שנות התשעים, תשוב ותתפצל לשני חלקים? שאלו כולם. מביתו של נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, הרב גרשון אדלשטיין, נמסר כי ההכרעה בנושא תימסר לציבור בימים הקרובים, והמתח הפוליטי התעצם.

שבוע קודם לכן, עוד בטרם נצבעה כותרתו של יתד נאמן באדום זועק, נדרשו חברי הכנסת של דגל התורה לסוגיה חינוכית נוספת, לא פחות בוערת: ההתמודדות עם זרם החינוך הממלכתי־חרדי (הממ"ח), שסֹופח אליו עוד ועוד בתי ספר חרדיים, תלמידים והורים, ומורים ממערכת החינוך החרדית שעוברים ללמד במוסדותיו. בתחילת השנה היה זה נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, חכם שלום כהן, שתקף את הממ"ח במילים חריפות בעקבות מעבר של כמה בתי ספר ספרדים לחיקו.

בשבוע שעבר הגיע תורם של הליטאים: יו"ר דגל התורה משה גפני היה הראשון שהתבטא נגד הזרם החדש. החזיק אחריו ח"כ יעקב אשר, שביקש להזכיר להורים כי "הרעיון של הממ"ח היה של לפיד ופירון". לבסוף הופץ תיעוד מחדרו של המנהיג החדש, הרב אדלשטיין. מה לומר, שואל אותו ח"כ אשר בסרטון שהתפרסם, למורים שרוצים לקבל שכר גבוה יותר ברשת הממ"ח? "הם מפסידים את העולם הבא שלהם", פסק הרב הישיש בן ה־99, הספון מאחורי מסך פלסטיק שנועד לבודד אותו מהנכנסים לחדרו ולשמור על בריאותו.

בתום שנה קשה באופוזיציה, משבר החינוך החרדי מערער את המבנה המפלגתי של יהדות התורה, אך נראה שהטלטלה עמוקה ומהותית יותר: אחרי שנים של קיפאון

בסדרי החינוך ובתוכני הלימוד במגזר החרדי, השטח דורש שינוי. והשינוי הזה, כך נראה, מאיים על בכירי העסקנים החרדים – הן בעמותות החינוך והן בכנסת. משאלת הממ"ח ועד "מתווה בעלז", הזירה החרדית רועשת סביב הסוגיה הרגישה ביותר בציבור הזה: החינוך.

בית מלכה, בית ברכה ובית יעקב

באופן היסטורי נחשבה חסידות בעלז לאחת הקהילות השמרניות בעולם החסידי, אך תחת האדמו"ר הנוכחי היא עברה ועוברת תהליכי שינוי. בעבר, החינוך שניתן בבתי הספר שלה לבנות, הנושאים את השם "בית מלכה", היה שמרני ביותר – כמעט כמו "בנות ירושלים", שבו לומדות בנות חוגי הקנאים של העדה החרדית. עם השנים התפתחו מוסדות החינוך לבנות בעלז והוסיפו עוד מגמות והכשרות, ובעשורים האחרונים הם מציעים לתלמידות מסלולים מגוונים יותר מאשר בחינוך הליטאי. רשת "בית מלכה" משתפת פעולה בחלק מהמגמות עם "בית ברכה" של חסידות קרלין, חצר ירושלמית אחרת שגם היא עוברת תהליכים של התקדמות ופתיחות. מוסדות החינוך של חסידות קרלין עברו בשנים האחרונות לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס.

לפני כמה שנים התקבלה בבעלז החלטה לצרף את רשת "בית מלכה" לחינוך העצמאי. זה היה צעד דרמטי: רק לפני ארבעה עשורים הטילו בבעלז סנקציות על הורים ששלחו את בתם ל"בית יעקב" של החינוך העצמאי. אך הקשיים הכלכליים וההתקדמות הכללית הפכו את השאלות הללו להיסטוריה רחוקה.

ואולם כאשר ביקש האדמו"ר מבעלז לחולל את אותו צעד גם בבתי הספר של הבנים, ה"חיידרים", הוא נתקל בחומה בצורה. הסיבות שהביאו אותו לנקוט בצעד הזה היו כלכליות בעיקרן. חלק ממוסדות בעלז לבנים נחשבים למוסדות פטור וחלק נהנים מסמל המוכש"ר (ראו מסגרת), אך הניהול הכלכלי נופל על כתפי המנהלים עצמם, שקרסו – פשוטו כמשמעו. המורים הטובים, שקיבלו שכר רעב, העדיפו לעזוב ולהשאיר את המלאכה לעמיתיהם הטובים פחות, ההורים נאלצו לעמוד בתשלומים מופרכים, והתשתיות הישנות לא עמדו בעומס. למעשה, זהו המצב בכל בתי הספר החרדיים לבנים. השכר זעום, התשתיות קורסות, וההורים נאנקים תחת תשלומים גבוהים עם תמורה מוטלת בספק.

אך בשונה מאדמו"רים ורבנים אחרים שמבכרים לשתוק, הרבי מבעלז החליט לעשות מעשה. הוא פנה לראשי החצר והורה להם להכניס גם את החיידרים לחינוך העצמאי, ובכך ליהנות מהסטנדרט של הרשתות הגדולות. בנקודה הזו הופתעו בבעלז לגלות שבחינוך העצמאי – עמותת חינוך ותיקה ששייכת לאגודת ישראל ודגל התורה אך נשלטת בידי הליטאים – מסרבים להכניס את בתי הספר של החסידות תחת הרשת.

בפגישות שנערכו עם ראשי החינוך העצמאי, הובהר לבעלז כי בעקבות הוראה חד־משמעית של המנהיג הליטאי המנוח הרב אהרן לייב שטיינמן, אין לצרף לחינוך העצמאי מוסדות לבנים חרדים. המדיניות הוותיקה הזו נועדה למנוע מהחינוך העצמאי להפוך לגורם שבגללו בנים חרדים ילמדו יותר מקצועות חול. תלמודי תורה שנחשבים למוסדות פטור (ראו מסגרת) כמעט אינם לומדים מקצועות חול, אך מי שמצטרף לחינוך העצמאי מקבל סמל מוסד "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר) ונדרש לעמוד בחובת לימודי חול בסיסיים. לרבי מבעלז זה לא הפריע, להפך. בחלק ממוסדות החסידות הבנים כבר למדו מתמטיקה ואנגלית, ומבחינת הרבי זה בסדר גמור להפוך זאת לנורמה אחידה. אך בעיני הליטאים מדובר בפרצה אדירה: הכנסת לימודי חול למערכת החינוך לבנים חרדים, בתמורה לתקציבי מדינה, היא שינוי אידאולוגי כבד משקל שאיש מבחינתם אינו מוסמך לקחת על עצמו. בקיצור, משבר.

בבעלז קיימו מגעים גם עם רשת "מעיין החינוך התורני" של ש"ס, אך הם עלו על שרטון בעקבות חילוקי

אריאל שנבל

he-il

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281904481869912

Israel Hayom