ממלכתי־חרדי. זרם החינוך שהוקם בימי שר החינוך שי פירון ללא הליכי חקיקה והסדרה. בשנים האחרונות

מוסדר בחוק, הקמת מוסדות כאלה תלויה ברצונו הטוב של כל ראש רשות מקומית, ומושפעת כמובן מלחציהם של הפוליטיקאים החרדים.

ההתקפות על הממ"ח מצד הפוליטיקאים החרדים, שהגיעו לשיא בשבועיים האחרונים, מתרחשות על רקע השינויים הללו. כאשר מצד אחד מתווה בעלז שיצא השבוע לדרך מקל על מנהלים והורים חרדים לצאת לדרך עצמאית, ומצד שני הדרישה בשטח גוברת – בעמותות פונים לגדולי ישראל ולמנהיגי מועצות גדולי התורה שיזהירו מפריצת הגדר. בבית־שמש, למשל, מבקשת ראש העיר עליזה בלוך לפתוח גני עירייה חרדיים כאלטרנטיבה לגני העמותות החרדיות. גני עירייה הם מעין "ממ"ח קטן", והם יובילו בהמשך לבתי ספר ממלכתיים חרדיים.

היוזמה של בלוך נתקלת בהתנגדות, גם בשל הלקח ממה שאירע בפתח־תקווה: לאחר שנבחר לראשות העירייה לפני כארבע שנים, החליט ראש העיר רמי גרינברג לפתוח גני עירייה חרדיים שיתחרו בגני אגודת ישראל. רבני דגל התורה בעיר ומועצת גדולי התורה התגייסו נגד גרינברג, אבל הוא התעקש. במחזור הראשון היו שישה גני עירייה, וכיום פועלים 11 גנים כאלה, כשחצי מההורים הם משפחות אברכים. לקראת השנה הבאה אף ייפתח בעיר בית ספר ממ"ח. כצעד נגדי מנסים החרדים להקים בעיר בית ספר של רשת "חורב", לאחר שנים של התנגדות. עמותות החינוך החרדיות והפוליטיקאים, ששנים נחו על זרי הדפנה, נמצאים בימים אלו במלחמה כמעט בכל עיר חרדית. למלחמה הזו, הם אומרים, אנו מתכוונים לגייס את כל הכוחות.

אימת אחוז החסימה

משבר החינוך החרדי מטלטל כאמור גם את הפוליטיקה החרדית. בכירי דגל התורה נכנסו למעונו של הרב אדלשטיין, נשיא מועצת גדולי התורה ומי שמקבל את ההחלטות מאז פטירת הרב קנייבסקי. לאחר ששטחו בפניו את הטענות נגד אגודת ישראל ובעלז, הוא אישר להם להתקדם עם מהלך הפיצול בין הסיעות. את ההחלטה הסופית הוא ימסור בשבוע הבא, אך הוא התנה את המהלך בכך שתהיה ודאות כי אגודת ישראל תעבור את אחוז החסימה; דגל התורה לא תיקח על עצמה את האחריות לצמצום הכוח החרדי בכנסת. כדי שזה יקרה, אחוז החסימה צריך לרדת. ואכן אייכלר, נציג בעלז, הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק להורדת אחוז החסימה. בישיבת הסיעה של יהדות התורה ביום שני השבוע ביקש גפני מאייכלר להוריד את הצעת החוק מהשולחן. האם זה אומר שיו"ר דגל התורה אינו מעוניין בפיצול המפלגה? לגפני פתרונים.

כך או כך, השבוע התכנסה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בבית הוועד הפועל בירושלים. האדמו"ר מבעלז לא הגיע לכינוס. גורמים בבעלז אומרים כי מאז הסירוב של החינוך העצמאי לצרף את תלמודי התורה של בעלז, הרבי מעדיף להדיר את רגליו מכינוסי האדמו"רים. למקום הגיע יצחק גולדקנופף, המנהל הוותיק של רשת גני "בית יעקב", שהוכתר על ידי האדמו"ר מגור לממשיכו של ליצמן ואמור לעמוד בראש אגודת ישראל. האדמו"רים בירכו אותו ואיחלו לו הצלחה בתפקיד, אך ראשי דגל התורה רתחו על מינוי גולדקנופף, שנגדו מתנהלת מחאה מצד חרדים רבים, הרואים בו סמל לתופעת עושק המורות והגננות.

"הכול חוזר לחינוך", אומר לי אותו בכיר בדגל התורה. "למה לנו לרוץ ביחד עם גולדקנופף, שיגרום לנו לדמם קולות בגלל ההתנהלות ברשת הגנים, ומצד שני עם אייכלר, שמתנהל עצמאית ותוקע לנו מקלות בגלגלים? דגל התורה אהובה ואהודה בציבור, ויש לנו את בנק הקולות שלנו. אנחנו לא קונפדרציה של אינטרסים מנוגדים".

במהלך הכינוס שאל האדמו"ר מסלונים את חברי הכנסת של אגודת ישראל כיצד הם מתכוונים להתמודד עם זליגת הקולות לכיוונו של איתמר בן־גביר, שהפך בשנה האחרונה לכוכב ברחוב החרדי, זאת על רקע ירידה של יותר מ־06 אלף קולות למפלגות החרדיות בבחירות הקודמות. ייתכן שפיצול בין שתי הרשימות החרדיות האשכנזיות, ומלחמת חסידים וליטאים שתצית אש ברחוב החרדי המנומנם, יהיו התשובה הפוליטית הראויה לתהייה הזו.

"התנהלות עצמאית בנושאי הליבה של המגזר החרדי מול משרד החינוך היא דבר שלא נעשה מעולם", אומרים בדגל התורה