תוכנית חדשה שנחתמה במשרד החינוך השבוע, ולפיה כל בית ספר חרדי לבנים שיכניס את מקצועות הליבה - אנגלית, מתמטיקה ומדעים - יהיה זכאי לתקצוב נוסף עבור שעות לימודי חול. בתי הספר שייכנסו למתווה עדיין לא יהיו זכאים למימון מלא כמו ברשתות החינוך הגדולות. קרוי על שם בעלז, משום שהמתווה נתפר לצורכי החצר.

דעות כספיים. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה דרישת "מעיין החינוך התורני" שהמבנים של בתי הספר יעברו לבעלותה.

אחרי כמה שנים של מגעים הבינו בבעלז שמול הרשתות הקיימות זה לא יעבוד, ושהקמת רשת נוספת לחינוך החסידי זו משימה בלתי אפשרית מבחינה חוקתית, ופנו ישירות למשרד החינוך. עדיין לא ברור מי יצר את הקשר הראשוני, אך במשרד החינוך, שכבר שנים מבקש להרחיב את לימודי מקצועות הליבה במגזר החרדי ולהרחיב את הזרם הממלכתי־חרדי, קפצו על המציאה.

רצה הגורל ובדיוק באותה תקופה החרדים מצאו עצמם מחוץ לממשלה, והרחק מעמדות השפעה. במשרדי החינוך והאוצר קיוו לייצר מול חסידות בעלז ונציגה בכנסת ישראל אייכלר קשר עוקף דרעי־גפני, שאולי יתורגם לצרכים פוליטיים של הקואליציה. התקווה האחרונה לא עלתה בידם בסופו של דבר, אך הראשונה בהחלט: בדצמבר האחרון התפרסם בקול תרועה כי נציגי החסידות הירושלמית קרובים לסיכום עם משרד החינוך על הכנסת לימודי ליבה לכל בתי החינוך לבנים בתמורה לתקצוב נוסף של שעות לימודי חול, מה שיקרב אותם לרמת התקצוב ברשתות החינוך, העומדת על מאה אחוזים. בעגה החרדית הפנימית קיבלה היוזמה הזו שם קוד: "הזרם הממלכתי חסידי", כרפרנס לחינוך הממלכתי־חרדי, המציב פיתוי להורים ולמנהלים החרדים שקצה נפשם בתנאים הגרועים במוסדות החרדיים.

עם השגת ההסכמות הסופיות מצד שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך יפעת שאשא־ביטון מחד גיסא ומצד חסידות בעלז מאידך גיסא, חתמה ביום ראשון השבוע מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר על "מתווה בעלז" לכלל החינוך החרדי: כל בית ספר חרדי לבנים שיכניס את שלושת מקצועות הליבה - אנגלית, מתמטיקה ומדעים – יהיה זכאי לתקצוב נוסף ומשמעותי, גם אם אינו חלק מרשתות החינוך הגדולות, ואף שהוא מוגדר כמוסד מוכר שאינו רשמי. צהלה גדולה למנהלים, כאב ראש עצום לרשתות החינוך. כעת, כל בית ספר לבנים שרוצה לקבל את תקציב הבונוס – יכול להתנהל מול משרד החינוך באופן ישיר, ואינו נדרש להיות חלק מרשת "החינוך העצמאי" או "מעיין החינוך התורני" של ש"ס כדי ליהנות מתקציב מוגבר.

בדגל התורה, השולטת בחינוך העצמאי, הדיל של בעלז עם משרד החינוך התקבל ברגשות קשים, והכותרת החריפה ביתד נאמן כוונה בדיוק לכך. בכירים בדגל התורה משוכנעים כי המהלך הזה כשלעצמו מצדיק היפרדות מהסיעה האחות, אגודת ישראל, וריצה עצמאית בבחירות, אף שמדובר במעשה עשוי. "התנהלות עצמאית בנושאי הליבה של המגזר החרדי מול משרד החינוך היא דבר שלא נעשה מעולם", אומרים בדגל התורה, ומביעים חשש כי הצעד התקדימי של בעלז אף עלול להביא מנהלים חרדים להצטרף לזרם הממלכתי החרדי.

מאידך גיסא, בבעלז מזכירים כי בזמנו היה זה הרב חיים קנייבסקי, המנהיג הליטאי שהלך לעולמו לפני כמה חודשים, שאישר לחסידות צאנז להצטרף לחינוך העצמאי. "בחינוך העצמאי המרו את פי המנהיג הליטאי שהסכים לצרף אותנו", אומרים בכירים בבעלז, "ומשום כך לא נותרה לנו ברירה". לכך משיבים בחינוך העצמאי שלא דומה דין צאנז, שהייתה ברשת הממלכתי־דתי והיה צריך "להציל אותה" כלשונם, כהרי חסידות בעלז, שמוסדותיה נחשבים לשמרנים יותר מהחינוך העצמאי. הכול תלוי בשאלת המיקום על הסקאלה השמרנית.

הישג מדומה או שינוי מהותי?

הכותרות על המשא־ומתן המתקדם בין בעלז למשרד החינוך הכו את פעילי הזרם הממלכתי־חרדי בתדהמה. אחרי שנים של מלחמה עיקשת של ההנהגה החרדית במיזם שלהם, פתאום חדשות שכאלה. בתחילה, בטרם התפרסמו פרטי ההסכם של בעלז ומשרד החינוך, היה נראה כי בעלז שואפת להצטרף לממ"ח באופן רשמי, אך זה לא קרה בסופו של דבר. ההסכם עם בעלז מרחיב אומנם את לימודי הליבה לבנים חרדים, אך עדיין משאיר את השליטה והניהול בידי מנהלי בתי הספר והעסקנים. לימודי ליבה לבנים בגיל יסודי הם קריטיים להתפתחותו ולעתידו של התלמיד החרדי, אבל אלפי הורים חרדים רוצים יותר מזה: הם מבקשים חינוך ממלכתי רגיל; לא מאה אחוז תקצוב ולא שעות תגבור באנגלית, אלא אחריות מלאה של המדינה – כמו כל ילד ישראלי אחר.

נוסף על כך, גורמי חינוך המעורים בתחום מציבים את שאלת הפיקוח: כדי לוודא שבתי הספר החרדיים אכן ילמדו את מקצועות החול, מציעים במשרד החינוך מבחנים דו־שנתיים, דרישה שקל מאוד לתמרן.