מקור ראשון

לא כל הנוצץ זהב

אחרי הירידות בשוקי ההון והמכות שחטפנו בכיס – זה הזמן להזכיר כללי מפתח בהשקעות ולא להתרשם מעטיפות מבריקות. וגם על מעורבות הורית בחיסכון לילדים

כחלון

שוק ההון עבר בחצי השנה האחרונה טלטלה רצינית. מדדי המניות המובילים נחתכו בכ־%02 ופגעו קשה גם בחסכונות שלנו. חלק מהאנליסטים מעריכים שאנחנו פחות או יותר בתחתית, וזה הזמן "ללקט מניות". אחרים טוענים שיש עוד לאן לרדת.

טבע האדם הוא לברוח בעת מפולת בשווקים, ולרוץ פנימה בתקופה של עליות (אף שזה לא חכם). בתי ההשקעות ושאר הגופים הפיננסיים מודעים לכך היטב, וכעת, כשהם מזהים אולי שינוי מגמה, הם מגבירים את נוכחותם במדיות השונות כדי ללקט את המצטרפים החדשים. תקופה כזו היא זמן טוב להזכיר לעצמנו כמה כללי מפתח בהשקעות, ואחד החשובים שבהם – לא כל מה שנוצץ זהב הוא. הנה דוגמה שתמחיש זאת היטב.

"יונט קרדיט" היא חברה קטנה וצעירה המתמחה במתן אשראי חוץ־בנקאי. היקף האשראי שהיא מעניקה זעום ביחס לסך האשראי הניתן בענף. החברה נסחרת בבורסה, ואת בעליה הטרידה השאלה: איך יוצרים תודעה ציבורית שמדובר בחברה מצוינת עם פוטנציאל לתשואה גבוהה, ומושכים משקיעים? המסקנה הייתה שדרוש פרזנטור רציני, מישהו שיהיה ה"פרונט" של העסק וישדר שהכול בשליטה ובידיים טובות. על הדרך, אם הוא יהיה אדם שיוכל גם לפתוח דלתות במקומות הנכונים – זה בכלל יהיה בונוס גדול.

בעלי החברה פנו אפוא לשר האוצר לשעבר משה כחלון, והציעו לו חבילה מפנקת של מיליוני שקלים בתמורה למינויו כיו"ר החברה. כחלון נעתר להצעה המפתה. המהלך של שר האוצר לשעבר היה קצת אירוני; כחלון הוא שהגביל את שכר הבכירים במערכת הבנקאית, אך כעת הוא נהנה מפוטנציאל שכר עצום במערכת הפיננסית. אבל לא רק זה. כחלון הקפיד במשך השנים להצטייר כמגן החלשים, מעודד התחרות ומוזיל המחירים. גם בתחום הבנקאות הבטיח כחלון טיפול שורש בעמלות ובריביות, העיקר שהציבור ישלם פחות.

"אין סכנה לבנקים, ומי שלא מאמין לי שיקרא את התוצאות הכספיות שלהם", אמר כחלון בכנס כלכלי במרץ .2016 "בנק שמרוויח 3.5 מיליארד בשנה – כמה זה בשעה? הם מרוויחים גם כשהם ישנים וגם כשהם מתגלחים. כולם צומחים ורק האזרחים מתרסקים". אלא שחברת יונט קרדיט, שאליה הצטרף כחלון, עוסקת במתן הלוואות, בדיוק כמו הבנקים. הכנסותיה נובעות מריבית שהלווים משלמים, אך שיעורי הריבית בחברה הזו, בהשוואה לבנקים, גבוהים בהרבה. על פי פרסומי החברה אשתקד, היא מניבה לבעליה ריבית שנתית של .26% מי משלם את זה? כמובן, ציבור הלווים.

נעזוב בצד את האירוניה. במהלך החודשים האחרונים התרחשו בחברה הזו שלל אירועים "מוזרים" בזה אחר זה. בין השאר היא דיווחה שנשדדו ממנה מזומנים בהיקף של 3.5 מיליון שקל, צ'קים בהיקף של 7.6 מיליון שקל נעלמו, ומנכ"ל החברה נטל לכיסו עשרות אלפי שקלים בלי שדיווח על כך. על רקע חקירת הרשויות שהחלה ואי־הסדרים שנמצאו, הודיע כחלון לפני כשבועיים על התפטרותו. מניית החברה, שכבר הספיקה להתרסק בחודשים האחרונים ,75%־ב נחתכה בשבוע שעבר בעוד 50% תוך 20 דקות מתחילת המסחר באותו יום.

אפשר לראות מציאות דומה, מזווית אחרת של שוק ההון, אצל חברות הסטארטאפ "המבטיחות" שחוררו את כיסי המשקיעים. במהלך השנתיים האחרונות התחוללה תנופה אדירה של חברות טכנולוגיה שהונפקו בבורסה (בעיקר בנאסד"ק). חלקן עדיין לא מכרו אפילו מוצר אחד, והונפקו לפי שווי של מיליארדי דולרים כל אחת. עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות שהונפקו בשנים האחרונות ישירות בבורסה או באמצעות חברות שלד בורסאיות )spac( ונסקו לגבהים בוול־סטריט, נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה. מדובר בירידה של יותר מ־%05 במחיר המניה, ובמחיקה של עשרות מיליארדי דולרים משוויין. בין החברות הללו ניתן למנות את מאנדיי, למונייד, איירון־סורס, טאבולה ואחרות.

בעזרת עטיפות נוצצות, יחסי ציבור אינטנסיביים ולעיתים גם עיתונות כלכלית רדודה שמשתפת פעולה ומתדלקת תודעה חיובית, מצליחים למכור לציבור המשקיעים את נפלאות החברה והפוטנציאל העצום שלה – אף שלעיתים היא חלולה מבפנים, או שהיא עדיין צעירה ואין שום קשר לשווי העצום שהודבק לה. טלטלה חזקה בשוק ההון מנחיתה את החברות הללו לתחתית.

לנו כמשקיעים, וגם לחברות שמנהלות את הכסף שלנו, אסור להסתנוור ממקסמי שווא.

מעורבות הורית

האינסטינקט ההורי שטבוע בנו גורם לנו לדאוג לילדינו הרבה יותר משאנחנו דואגים לעצמנו. זה נכון בתחומים רבים, ואחד מהם הוא עתידם הכלכלי. גם אם בכל הקשור לחסכונות שלנו – חלקנו לא ממש בעניינים, כשזה נוגע לחיסכון לעתיד הילדים ניכר מאמץ גדול יותר להבין, להיות מעורבים ובעיקר לחסוך. בינואר ,2017 עם יציאתה לדרך של תוכנית "חיסכון לכל ילד", 67% מההורים בחרו באופן אקטיבי היכן להפקיד את כספי החיסכון, בבנק או בקופת גמל, ובתוך קופות הגמל - את המסלול ואת רמת הסיכון. אולם במרוצת השנים ניכרת שחיקה במעורבות של ההורים בבחירה הזו. ביוני ,2018 רק 46% מההורים בחרו חיסכון עבור ילדיהם, ואילו רוב החסכונות באותה תקופה נבחרו בהתאם לברירת המחדל שקבעה המדינה.

נתונים שפרסם השבוע הביטוח הלאומי מראים כי המצב הזה לא השתנה באופן משמעותי. ל־%85 מהילדים שנולדו בשנת 2021 נבחרה תוכנית חיסכון על ידי הוריהם. ל־%24 מהילדים שהוריהם לא בחרו, הביטוח הלאומי הוא שבחר את התוכנית בהתאם לברירת המחדל שנקבעה.

רק לאחרונה כתבנו כאן על הצעת החוק שמבקשת לשנות את ברירת המחדל הקיימת היום לאלו שלא בחרו חיסכון עבור ילדיהם, נוכח התשואות הנמוכות שמסלולים אלו מניבים. מטרת השינוי היא שבמקרה שבו ההורים לא בחרו, הכספים יועברו לקופת גמל במסלול סיכון גבוה – שבו קיים פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר במרוצת השנים עד משיכת הכסף.

הצעת החוק הזו נשענת בין השאר על כך שאי הבחירה רווחת בעיקר בעשירונים התחתונים, שבהם המודעות הפיננסית נמוכה. ברירת המחדל הנוכחית, שמניבה תשואה אפסית, רק מעצימה את הפערים. אלא שהאחוזים הגבוהים של ההורים ש"לא בוחרים", כפי שפורסמו השבוע, מוכיחים כי אי הבחירה חוצה עשירונים, ויש רבים מהם גם בקרב "מעמד הביניים" ואף בקרב העשירונים הגבוהים, שגם כן לא מגלים מעורבות יתרה.

ייאמר לשבחו של הביטוח הלאומי שממשק הבחירה פשוט ונוח, ותוך דקות ספורות ניתן לבחור לילד מסלול עם פוטנציאל שיניב לו סכומים גבוהים בעתיד. אל תסמכו על שינוי חקיקה כזה או אחר, ואל תמתינו לו. פשוט תזרמו עם האינסטינקט ההורי הבריא שלכם, ותקדישו כמה דקות כדי לבחור לילדים את המסלול הנכון.

בעזרת יחסי ציבור אינטנסיביים ולעיתים גם עיתונות כלכלית רדודה שמשתפת פעולה, מוכרים למשקיעים את "הסחורה"

בגיל שמונה הייתי הפרזנטור של סנפרוסט. עבור כמה פרסומות הם שילמו לי 2,000 דולר. לא האמנתי לסכום המטורף הזה, הייתי בטוח שאני עשיר ושפיצחתי את השיטה. עם הזמן גיליתי שזה לא מקום מושלם לילד והתרחקתי. בגיל 21 חזרתי אליו, בערוץ הילדים. כבר עשרים ומשהו שנה לא הצלחתי לקרוא ספר שלם. יש כל כך הרבה ספרים מרתקים שאני רוצה ללמוד מהם, אך לצערי בילדות לא הקניתי לעצמי הרגלי למידה וקריאה טובים, ואני לא מרוכז מספיק כדי לקרוא. אני מנסה לפצות על זה בצפייה בסרטים וסדרות. במלחמת לבנון השנייה איבדנו את תם פרקש, חבר משפחה קרוב. המוות של תם תפס אותי בהלם מוחלט, כי באותו זמן חשבתי שמלחמות זה משהו שלומדים עליו בשיעור היסטוריה. מותו חידד לי שאסור לקחת את קיומם של האהובים שלנו כמובן מאליו. כל החיים רודף אותי סיוט שאני בתיכון, רגע לפני בגרות, אבל לא למדתי את החומר. התרחיש הזה לא עוזב אותי כבר 20 שנה. חוויית התיכון הייתה די נוראית עבורי, מבחינת לימודים, וכנראה שהטראומה עוד לא השתחררה לי.

אריאל שנבל

he-il

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282003266117720

Israel Hayom