מעלי, מאריאל, מאחיה וממעלה־אפרים. יש לנו המון הצעות לעבודות ‘יוקרתיות‘ במרכז, אבל אנחנו מרכזים משאבים ביישוב הארץ ובפיתוח ההתיישבות“.

איראן // ההורים של שלמה עלו מאיראן עם שני אחיו הגדולים בזמן המהפכה האסלאמית, ברגל, על גבי חמורים ובעזרת מבריחים, דרך הגבול עם טורקיה. סיפור הבריחה שלהם ראה אור בספר “שתיקה פרסית“בהוצאת ידיעות ספרים. “בבית יש מנטליות ייחודית - כבוד יוצא דופן לכל אדם, להורים ולמסורת. אני וההורים והאחים מדברים גם פרסית. מגיל צעיר ההורים לימדו אותנו לעבוד בחריצות, לחסוך, ולהעריך את מה שיש“.

חן גם היא ממוצא פרסי, מבינה את השפה ומבשלת

“אוכל פרסי חבל על הזמן“. הוריה נולדו כבר בארץ, אבל סביה וסבתותיה עלו מאיראן. “המשפחות שלנו ברחו מאיראן, עם כל הקשיים בדרך, מהתנכלויות אנטישמיות ועד למעצרים. הם באו מתוך ציונות, התחילו פה את החיים מאפס והחדירו בנו את האהבה לארץ. אנחנו מאוד מעריכים את החיים פה כשאנחנו חושבים על מה שהם נאלצו לעבור כדי להגיע לכאן“.

היסטוריה // חן גדלה במושב שפיר למשפחת אברהמי, השנייה מארבע אחיות. היא למדה בחטיבה ובתיכון בקבוצת יבנה, ואז יצאה לשנת מדרשה במדרשת באר בירוחם. לאחר מכן התגייסה לחיל מודיעין לשירות של שלוש שנים, כולל חצי שנה קבע.

סמוך לגבעת סנה יעקב ("גבעת רונן"), שכונה מדרום ליישוב, נמצאת שמורת האלות האטלנטיות

פנאי // “בשבתות הילדים עוברים מבית לבית, ויש המון שיעורים לאורך השבת שחבל לנו לפספס“. הם נהנים גם מהטבע שיש מסביב. “בכל יום אנחנו רואים שקיעה מדהימה מהחלון, וזה מרחיב את הלב כל פעם מחדש“. הם אוהבים ללכת לאחד המעיינות או לתצפיות באזור, יושבים בבית הקפה “אחותי“הסמוך או הולכים ליקב כביר, “עם נוף מדהים ואוכל מעולה“.

משפחה // המרחק מהמשפחות עדיין מורגש. “אנחנו משתדלים שזה לא יבוא על חשבון הקשר, גם אם זה אומר לצאת מוקדם מהעבודה כדי להגיע לימי הולדת או לסתם מפגשים משפחתיים“. ■