ארנון סגל הציג בכתבתו בשבוע שעבר את "ארכיון בר כוכבא" הנמצא בידי ד"ר יצחק אשל - אוסף ארכיוני של 4,000 לוחות נחושת, בתוספת חפצים ומטבעות שאשל מייחס לימי בר כוכבא. אשל טוען שאנשי המדע, בשרירות ליבם, מתעלמים מהאוצר.

כאיש מקצוע העוסק בחקר התקופה ומתעניין בספרות חז"ל, שמעתי על הארכיון ונחשפתי לו בתחילה בעיקר דרך עמיתי השוללים את הממצא כזיוף. הנושא סקרן אותי. קיוויתי למצוא אוצר ידע חדש, הייתי נכון לבחון את הדברים בעצמי וקיוויתי מאוד שאכן יש כאן מידע חדש ואותנטי. לא אכחיש שקיוויתי שאם יש 4,000 מכתבים חדשים מהתקופה, הם יאפשרו ללמוד על המנהגים וההלכות של הימים ההם, ואולי אף אזכה להיות בין מפרסמי הממצא.

ערב הקורונה התקשרתי ליצחק אשל, וביקשתי פגישה. נפגשנו בדירתו עם חלק מחבורתו היקרה. אני מוקיר את הפתיחות והמאמץ המדעי של אשל וחבורתו, ומודה לו על שבהגינותו ובחביבותו פתח בפניי את הממצאים ואפשר לי לקבל לקריאה כמה מהם. אני מודע לוויכוח הפנימי בתוך החבורה בשאלה אם הארכיון מקורי או מזויף. לאחר שבחנתי כמה מהממצאים אני יכול לדווח רק על ההתרשמות שלי בתחום מחקרי.

לפניי נשטחו הרבה לוחות נחושת מבהיקים ומצוחצחים, כתובים כתב עברי עתיק שנראה אחיד, כאילו הודפס. איני אפיגרף, אך בחנתי כבר לוחות נחושת שנמצאו בחפירות, וכן כתובות

וממצאים אחרים. לא ראיתי ממצא בוהק כל כך. לא ראיתי כתב מהוקצע ואחיד כל כך. הממצאים לא נראו אותנטיים, אבל החלטתי לא להתייחס למה שאיני מומחה בו, אלא להתייחס לתוכן עצמו, שאני רואה בעצמי מומחה לו. ביקשתי לראות מכתבים העוסקים בהלכות התקופה, ויצחק אשל בטובו העביר לידי את העתקיו מכמה מסמכים כאלה. לא אכנס כאן לפרטים משום שלא קיבלתי אישור מיצחק אשל לפרסמם.

לפני שאכתוב את התרשמותי – אזהרה: לא כל הנושא את התואר דוקטור או פרופסור הוא מומחה לכל עניין. יש מומחים לאפיגרפיה, יש מומחים ללשון, יש מומחים להלכה וכן הלאה. כאשר מומחה לנושא אחד, מתייחס לנושאים שלא מתחום התמחותו, אל תצפו להרבה. אל תצפו שהוא יפסול את עצמו (כל אחד חושב שהוא יכול לייעץ בכל נושא), ומצד שני אל תצפו לניתוח מעמיק. אחד הנושאים המבחינים בין מומחה לחובבן הוא הידיעה למי עליו לפנות בכל נושא ונושא. כדאי גם שהעיתונאי יפנה לאנשי המקצוע הרלוונטיים לכל תחום, וכך יתווך בהגינות בין המידע ובין הקוראים.