מקור ראשון

תולדות המרד האחרון

‪?? ?‬

פרופ' זאב ספראי הוא מרצה וחוקר תולדות ארץ ישראל בתקופת בית שני. הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן

(מבחינת צורת האותיות). אני מדגיש שזה על פניו, לא בדקתי בצורה שיטתית, זה הרושם הכללי שלי. וגם איני מומחה לנושא ולכן הנימוק הזה מפוקפק, וראוי לבדיקה נוספת.

.5 בתקופה הזו לא כותבים כמעט בעברית אלא בארמית. העברית שימשה חלקית בימי המרידות כאקט הפגנתי יהודי. לפיכך אני מצפה לארכיון דולשוני, עברית אך גם ארמית. לפחות חלק מהארכיון צריך היה להיכתב ארמית. יתר על כן גם במסמכים עבריים מתקופת בר כוכבא מבצבצת השפה הארמית, לא מצאתי לכך עדויות בתעודות שקראתי.

.6 הסגנון אינו דומה לעברית של קומראן, ובוודאי שלא לעברית של מכתבי בר כוכבא, אלא נשמע כעברית של היום עם תיקונים, ובכתיב מלאכותי שלא פגשנו. הצירופים "מה המצב", או "בשום אופן" הם צירופים מודרניים, למשל, ועוד ועוד. ייתכן שהיה כתיב שונה ושהיו ביטויי לשון מיוחדים שטרם מצאנו עד עכשיו בספרות הקדומה וכדומה, אך השפה של המסמכים הכתובים על הנחושת אינה מתכתבת עם סגנון קדום. איני חוקר לשון אך התופעה ניכרת בעיניי. לא מצאתי במכתבים שראיתי צירופים וסגנון המתכתבים עם מה שכבר קיים מהתקופה. גם אם הארכיון נכתב בזן חדש של עברית, הסגנון צריך להתכתב עם הסגנון הקדום ולא עם הסגנון של זמננו.

.7 דוגמה לכלל שבסעיף הקודם: בעברית סיומת הנקבה היא ה', וכן בארמית ארץ־ישראלית. בארמית בבלית סיומות הנקבה הן באות א'. לפי זיכרוני בכתיב בארכיון של ד"ר אשל מופיעה תמיד

העולם המדעי. ■ 03

א' בסוף מילים בלשון נקבה (שמחא). לא בדקתי שיטתית את הלשון, אך היא נשמעת כלשון של היום, ובתעתיק של המבטא התימני או משהו דומה - (תס במקום צ') חילוף ח־כ ועוד. תופעות שאינן קורות בכתב בדרך כלל. היעדר השימוש באותיות ט' וצ הוא מוזר. לעומת זאת, החילוף בו' אכן קדום. הכתיב נראה משובש בכוונה ולא שיטתי, ונראה כאילו הוא מנסה לחקות היגוי מוזר, לפי כללים בלתי אחידים. מי שרוצה לטעון שהארכיון צריך לאתר את כללי הלשון הקבועים ולהראות שיש בהם אחידות לשונית וקוהורנטיות.

.8 והכי חשוב בעיניי: הממצא מכיל את ברכת הבית וכן את ברכת העסק בנוסח המקובל היום (בדיוק כמו בשלטים הנמכרים היום בחנויות). אלו ברכות חדשות, שחידשו חנויות לממכר חפצי הקודש בימינו (בשנות החמישים). על כל פנים הן אינן מופיעות קודם בספרות העברית. הופעתן לפתע בארכיון בנוסח זהה לזה המקובל כיום מטילה צל כבד, עם סימן שאלה וסימן קריאה. על כך השיב לי ד"ר אשל ש"מומחי יהדות מאשרים את המקוריות של הטקסטים האלו". אדרבה, הראו לי שהטקסטים הללו מופיעים בחיבור יהודי קדום כלשהו. הנימוק הזה היה בשבילי בבחינת "המכה בפטיש", והוא שכנע אותי שהארכיון איננו מקורי.

בעבר כתבתי לד"ר אשל שהדרך היחידה להציל את החומר המרתק היא הוכחת עתיקותו באמצעות חפירה מודרנית מתועדת - כל זאת למרות הטיעון החזק המתבסס על כמות הממצא. באמת אין לי תשובה טובה מי היה יכול לזייף אוצר כזה. צר לי שזו מסקנתי, אך במצב הנוכחי כתבתי בזמנו למר אשל שאני מושך את ידי ופורש. אף שהחומר מדהים ומרתק, הלוואי שהמצב היה שונה. משפחת עדני, רבקה חברוני, משפחת תדהר, אביגל פרינץ, גיורא שלו, משפחת כברה, משפחת לאופר, אברהם הורן משפחת אשר, דור אברהמי

מחיר הכסף

עיצוב: יעל שוימר

תגובה

he-il

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

2022-07-01T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/282561611866200

Israel Hayom