"כשאני מתחילה הרצאה אני מציירת שמש גדולה, ומבקשת מהקהל להגיד מה הוא חושב כשהוא שומע את המילים 'חולה נפש'. אני כותבת את התגובות בתוך השמש, ובשלב הזה הן קשות ומלאות בפחדים. ואז אני מתחילה לדבר, ויש שיחה. בסופה אני מציירת שוב את השמש, והתגובות רכות ומבינות".

ריטה ארד )71( מתמודדת עם קושי נפשי מאז ילדותה בארגנטינה, בימים שבהם היו מאשפזים את המתמודדים ו"זורקים את המפתח", כהגדרתה. גם לאחר שעלתה לארץ לפני חמישים שנה, חשה שהיא לא מקבלת מענה. רק משנת 2000 ואילך החלה לקבל טיפול במרפאת בריאות הנפש ונסמכה על תרופות, אך כשכספה אזל והיא לא יכלה לרכוש אותן, היא קרסה והתאשפזה. אחרי שהתאוששה, קישרו אותה למסגרת של דיור בהשגחת מדריכת שיקום ועובדת סוציאלית, וכך הגיעה אל הקלאבהאוס, מרכז תמיכה קהילתי למתמודדים. "שם רואים אותי כבן אדם ולא כמחלה", היא אומרת.

ריטה היא אחת המצטלמות לתערוכת "שלמים", שיזמה הצלמת נעם בן־גוריון מוסרי ואוצרת שגית זלוף־נמיר. התערוכה כוללת פורטרטים של חברי