מקור ראשון

מבצע עם חידוש מסוים

ברמה האסטרטגית, מבצע עלות השחר לא שינה דבר. ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי ספג אומנם מכה קשה, אבל כפי שראינו בעבר במקרים כאלה, הוא עתיד לחזור לסורו במהרה. עזה עודנה בעיה אסטרטגית והיא תמשיך להיות כזו בעתיד הנראה לעין. פוליטיקאים ומומחים מטעם עצמם מציעים כל מיני הצעות ופטנטים של זבנג וגמרש נו, אבל כולנו יודעים שאין בהן ממש. את העונש של עזה הרווחנו ביושר, ובינתיים לא נותר לנו אלא לתחזק את המצב בסבבים המתישים שהתרש גלנו להם. אפשר להתנחם בעובדה שההתנתקות, שהביאה עלינו את הצרה הזו, הבהירה לנו מה המשמעות של נסיגה משטחי יהודה ושומרון, והורידה אותה מסדר היום הלאומי.

אבל ברמה הטקטית דווקא היה חידוש במבצע: צה"ל יזם את האירוע ולא נגרר אליו. לביצוע המוצלח של יריית הפתיחה המפתיעה, חיסולו של בכיר הג'יהאד, קדם תכנון ארוך. ההפתעה לא הייתה רק בעיתוי החיסול, אלא גם בכך שצה"ל חזר למדיניות החיסולים ונקט יוזמה. אחרי שנים ארוכות שהיוזמה כולה הייתה נתונה בידי ארגוני הטרור ואנחנו רק הגבנו, הפכנו את היוצרות. אם זהו מעשה חדשפעמי, לא יהיה בו שינוי משמעותי, אבל אם בעקבות נטילת היוזמה יקבלו קברניטי המדינה וראשי כוחות הביטחון קצת יותר אומץ, ויעזו להפוך את השינוי הזה לעניין של קבע, אזי יש תועלת במבצע גם מעבר לחיסול כמה עשרות מחבלים והחזרת ההרתעה לזמן מה.

מבצע עלות השחר הוכיח את מה שרבים עדיין לא מוכנים להפנים: במדיניות הביטחונית אין הבדל בין ימין לשמאל. נתניהו לא היה עושה זאת טוב יותר. אדרבה, הוא כנראה היה עושה זאת טוב פחות, אם בכלל. לא זו בלבד שהוא מעולם לא נקט יוזמה צבאית משמעותית מול ארגוני הטרור ברצועת עזה, אלא שהוא אבי המורשת של "שב ואל תעשה" ביחס אליהם. בהתחשב בכך שהיה יכול לפחות לנסות למנוע את ההתש נתקות שהוביל הליכוד בראשות אריאל שרון, הצרה ששמה עזה רשומה גם על שמו. בהתחשב בכך שקיבל לידיו את ראשות הממשלה בשנת מבצע עלות השחר הוכיח: במדיניות הביטחון אין הבדל בין ימין לשמאל ,2009 כששלטון חמאס בעזה היה עדיין בחיתוליו וכוחו הצבאי אפסי, מדיניות ה"שב ואל תעשה" שלו והותרת היוזמה בידי חמאס הן שאפשרו את התעצמותו.

היה כנראה צורך בממשלה שיאיר לפיד עומד בראשה ובני גנץ הוא שר הביטחון שלה כדי לשש נות ולו במעט את המשוואה. צה"ל נקט יוזמה ועבר למתקפה, ואין ספק שהקרדיט על השינוי שייך כולו לממשלה הזו. במובן הזה צדקה זהבה גלאון כשהגדירה את תמונת המפגש בין ראש הממשלה יאיר לפיד לראש האופוזיציה בנימין נתניהו כתמונת הניצחון. נתניהו, שלא מסוגל להשלים עם העובדה שמישהו אחר עומד בראש ממשלת ישראל, נאלץ לבלוע את הרוק ולהתייצב כראש האופוזיציה לתדרוך מלפיד. המבצע בעזה הוכיח שישראל יכולה להתנהל ביטחונית בלי שנתניהו עומד בראש ממשלתה.

לאופוזיציה לא הייתה ברירה אלא להחמיא לממשלה על המבצע הקצר, המדויק והענייני. אבל כדי לא להודות בלב שלם שהממשלה הנוש כחית מסוגלת להתמודד עם אתגרי הביטחון, היא הייתה חייבת להוסיף להודאה את הספין הבא: המבצע הזה היה בזכות האופוזיציה. לא פחות. אילו לא היינו מפילים את הממשלה הוא לא היה קורה. אילו הממשלה הייתה תלויה עדיין במנסור עבאס היא לא הייתה יכולה לצאת למבצע. כאילו שכחנו מי פתח את הר הבית והתיר את מצעד הדגלים ביום ירושלים ומי לא. כאילו המתקפה של הממשלה הזאת על קיני הטרור בג'נין ובצש פון השומרון לא התחילה הרבה לפני שהממשלה נפלה.

בזירה הביטחונית, הן הימין והן השמאל אינם אינם יכולים אלא לתחזק את המצב. אף אחד מהם אינו יכול לבדו לשנות אותו מיסודו. כך בדיוק גם באשר למצב המדיני. הסיכוי היחיד ששינוי יסוש די בתחומים האלה יוכל להתרחש הוא בממשלת אחדות. איחוד כל הכוחות המרכזיים באומה בקואליציה שלא תהיה תלויה בקצוות יאפשר התמודדות טובה יותר עם האתגרים המונחים לפנינו, ובכל המישורים.

דעות

he-il

2022-08-12T07:00:00.0000000Z

2022-08-12T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281754158100338

Israel Hayom