כמו הפרעת OCD חמורה של סטודנטית חרשנית, מתגלה במבט שני כפלא. אי אפשר לאחוז בדפיו המצהיבים של "תנ"ך מנדלקרן", שבשוליהם כבר אוחז הצבע החום, ולא להשתומם. כל אחת מהמילים מסומנת באדום, כחול, ירוק או צהוב, בהדגשות או במעגלים. עוד בטרם הגיח המרקר לעולם, חוקר המקרא ואיש האשכולות ד"ר שלמה מנדלקרן (נולד ,1846־ב נפטר )1902־ב הבין את ערכו הרב של קוד צבעים ככלי עזר לעבודת חקר מייגעת וסיזיפית.

אי אפשר גם לא להסיר את הכובע ולקוד עמוקות מול היומרה האנושית, בלי גיבוי משאבי המחשב, לאלף את כל המילים והביטויים שמופיעים בתנ"ך ולהניחם בסדר אל"ף־בי"ת מופתי, ממוינים לפי קטגוריות. ימים על ימים על גבי לילות, במשך יותר מעשרים שנה, סידר מנדלקרן את כל המילים הללו בעזרת התנ"ך האישי שלו. התוצאה היא 19 כרכי הקונקורדנציה הגדולה "היכל הקודש", פרי עבודת נמלים עיקשת ומאומצת, הכתובים בכתב ידו ושמורים בארכיון הספרייה הלאומית. כשאני פותחת באופן אקראי את אחד מהם, אני מגלה כתב יד עדין ומסודר, כמעט "נשי". עמודות על גבי עמודות של חלקי פסוקים שנרשמו באדיקות רבה. בהמשך הועתקה הקונקורדנציה מכתב ידו, ונדפסה בכרך אחד גדול ומפואר.

"במבט מבחוץ התנ"ך שלו נראה פשוט ורגיל, בהוצאת מאיר הלוי לטריס הציג אותו בגאווה בפני רופאו".

אכן, היה לו במה להתגאות. את תחושת ההשתוממות והפליאה מול עבודתו של ענק הרוח תיארו כבר לפניי. הסופר העברי דוד פרישמן כתב ברשימותיו שהתנ"ך הזה הוא עדות "עד כמה עבודת אדם מגיעה", והבטיח להציב ציון לזכרו של החוקר, שכן "האיש המקדיש עצמו לעבודה כזו, ובלבד שהוא מבקר בביתו כמעט יום־יום. די היה רק להביט אל פני האיש, למען דעת מה הייתה עבודתו לו. גופו, שהיה לפנים בריא ואיתן, נעשה צנום וכחוש, ולחייו, שהיו לפנים מלאות, נעשו צומקות ושוקעות. כבר אז ניכר היה בעיניו איזה זיק של אש זרה, מעין האש שאנו מוצאים לפעמים בתוך עיניהם של בני אדם אשר דעתם זחה עליהם וסופה להיות נטרפת".